חוכמה עממית אומרת שאסור לעצור את הרגשות אבל כשמדובר בכעס – להוציא אותו החוצה אינו בהכרח הפתרון הטוב ביותר.
כדי לגלות איזו שיטה יעילה יותר בהתמודדות עם כעסים, שוחחנו עם סופי קשרביק, פוסט-דוקטורנטית בתוכנית למניעת חבלות ואלימות באוניברסיטת וירג'יניה קומנוולת' בארה"ב.
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
– סופי, ברוכה הבאה ותודה שהסכמת להתראיין אצלינו. תחילה, ספרי לנו על הביטויים השונים של הכעס.
תודה לך, אז כעס הוא רגש רווח שיש לו פוטנציאל השלכות הרסניות, כפי שכולנו יודעים. לכעס יש 2 מרכיבים: יש לו עוררות פיסיולוגית ויש לו פרשנות נפשית או מחשבתית של העוררות הזו. ואפשר לעבוד על כל אחד מ-2 המרכיבים האלה כדי להתמודד עם הכעס. מחקרים קודמים רבים הראו שטיפול התנהגותי קוגניטיבי יעיל מאוד בהפחתת הכעס. אבל אף מחקר לא בחן באמת את ההתמקדות במרכיבים הפיסיולוגיים ולכן אנו מתמקדים בזה עכשיו.
– לפי החוכמה העממית, מתן פורקן מפחית כעס ותוקפנות, אבל האם זה נכון?
כן, לפי החוכמה העממית או לפי תיאורית הקתרזיס אם תבטא את הכעס שלך זה דבר טוב וזה יפיג את הכעס. אבל אתה עשוי להרגיש טוב באותו הרגע אבל זה לא ישכך את הכעס בטווח הארוך. הדרך הטובה ביותר להפחית כעסים היא להאט את העוררות הפיסיולוגית, לא להגביר אותה.
– מאמר סקירה שהתפרסם בכתב העת Science Direct הציג מספר נקודות מפתח, ואחת מהן הייתה שכעס הוא אחד הרגשות הבלתי נעימים והוא הקשה ביותר לוויסות, למה זה?
כי הכעס מלווה בעוררות פיסיולוגית גבוהה וזהו רגש שלילי. אז בדיוק כמו בשמחה, יש עוררות גבוהה אבל כמו בעצב אתה חש מדוכדך. אז כשמשלבים את 2 הרכיבים האלה באמת קשה לשלוט בזה.
– דבר נוסף הוא נשימה לעומת פורקן. האם תוכלי לפרט קצת על כך.
כשאתה נותן פורקן וצורח לתוך כר, אתה הולך לחדר זעם כדי לתת מכות למשהו, אבל כשאתה נושם ונרגע אתה מרגיע את מערכת העצבים ואתה מניח לכעס להצטנן. בעיקרון אתה נותן לעצמך להתקרר ואז אתה יכול להשתמש במחשבה שלך כדי להתמודד עם הכעס במקום בעוררות בגוף שלך.
– סופי, תודה רבה על התובנה ועל הזמן שלך.
תודה רבה.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
