בערב מלחמת העולם השנייה, בהונגריה, אחת הקהילות המפוארות של אירופה, חיו 725 אלף יהודים. במאי 1944, החלו הגרמנים לשלוח את יהודי הונגריה ברכבות למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. תוך שישה שבועות בלבד נשלחו 424 אלף יהודים למחנות ריכוז. במחנות הריכוז נרצחו 564 אלף יהודים הונגרים – 77 אחוזים מכלל יהדות הונגריה הושמדה.
בישראל חיים כיום 120,507 ניצולי שואה ופליטי שואה. מתוכם 1,606 יהודי הונגריה.
יהודית הרשקוביץ בת 96, מספרת בעדות אישית היסטורית מטלטלת לחדשות NTD עברית: "צעדנו ברגל עד לתחנת הרכבת במחוז שלנו. וזה בדיוק כמו שאתם רואים בתמונות מהעבר: ילדים, נשים, גברים שהולכים בשיירות. מיד כשהגענו לתחנה, נדחסנו מאות אנשים לקרונות שלא היו בהם ספסלים. ישבנו על הרצפה אחד על השני בצפיפות נוראית. נסענו במשך 3 ימים סגורים, ללא יכולת לנשום, עד שביום השלישי עצרו ופתחו לנו את הדלתות. הגענו למחנה ההשמדה אושוויץ".
"היינו 30 משפחות יהודיות בעיירה קטנה בהונגריה. בבוקר יום ראשון אחרי הפסח התעוררנו לשמע דפיקות חזקות בדלת. מיד עם פתיחת הדלת נכסו שוטרים הונגרים חמושים ופקדו עלינו לארוז שתי מזוודות ולבוא איתם. הלכנו איתם למקום שכל יהודי המחוז היו כבר מרוכזים. באותו זמן כלל לא ידענו מה מצפה לנו.
לאחר שנאספנו, אלפים בנקודת האיסוף, צעדנו ברגל עד לתחנת הרכבת במחוז שלנו. וזה בדיוק כמו שאתם רואים בתמונות מהעבר: ילדים, נשים, גברים שהולכים בשיירות. מיד כשהגענו לתחנה, נדחסנו מאות אנשים לקרונות שלא היו בהם ספסלים. ישבנו על הרצפה אחד על השני בצפיפות נוראית. נסענו במשך 3 ימים, סגורים, ללא יכולת לנשום, עד שביום השלישי עצרו ופתחו לנו את הדלתות. הגענו למחנה ההשמדה אושוויץ.
לאחר שפתחו את דלתות הקרונות, אחותי ואני עזרנו לסבתא שלנו שלא יכלה לרדת מהקרון. כשהסתובבנו לחפש את אימא ואבא, כבר לא ראינו אותם יותר. זו הייתה הפעם האחרונה שראינו אותם. לאחר מכן הפרידו אותי מסבתא וגם מאחותי שהייתה בת 12. לא ראיתי אותם יותר. הייתי אז בת 15.
הכניסו אותנו לצריף עם דרגשים מעץ, לשם הוכנסו בנות יהודיות וכולנו נדחסנו וישנו צפופות אחת לשנייה. לאחר מכן העבירו אותנו למחנה אחר קרוב למפעל תעשייתי לפלדה והפכנו לעבדים. עבדנו מול פס ייצור ללא הפסקה מהשעה 6 בבוקר עד שעות הערב המאוחרות כשכל הזמן מוצבת עלינו שמירה. קיבלו חתיכת לחם קטנה שהיינו צריכים להתחלק בה וכמה לגימות של מרק.
אני זוכרת את רגעי השחרור וכניסת הצבא הרוסי. לאחר שעבדנו מספר חודשים במפעל, יום אחד השומרים הוציאו אותנו מהמפעל והתחלנו בבריחה מהצבא הרוסי. הלכנו במשך מספר ימים ברגל, כל הבנות. בלילה נתנו לנו לישון עם שמיכה אחת שהתחלקנו בה 5 בנות. השומרים שלנו היו עם עגלות וסוסים ואנחנו היינו צריכות לצעוד ברגל. היינו באפיסת כוחות. לאחר ימים רבים של צעדה הגענו לכפר גרמני, וכשהשומרים הבינו שלא נוכל להמשיך ללכת יותר, אישרו לנו לנוח באחד הבתים בכפר. כל אותם הימים התפללנו שיפציצו אותנו. כשהתעוררנו בבוקר גילינו שהשומרים הגרמנים נמלטו. יצאתי החוצה והתיישבתי ליד קיר הבית ופתאום הופיע מולי חייל רוסי. הוא ניגש אליי ונתן לי קופסת שימורי חלב ששתיתי בשקיקה הוא גם הודיע לי שהמלחמה נגמרה. נכנסתי יחד עם החייל הרוסי למטבח של הבית. היה שם בעל הבית. איכר גרמני, שפחד מאוד מהחייל. החייל חיפש עבורי בגדים. (אי אפשר היה לקרוא למה שלבשתי בגדים). הוא הצליח למצוא עליונית גברית והניח אותה עליי.
כמה ימים לאחר מכן דאגו לנו לעגלות והעבירו אותנו לעיר הקרובה פרייברג. שם אושפזתי וחיי ניצלו. חלק מההצלה היה בזכות הטיפול שזכיתי לו מאחות גרמניה שהייתה ההיפך הגמור ממה שחוויתי. לאחר מכן שלחו משלחת מהג'וינט שדאגה לנו. עלינו על אנייה שהביאה אותנו לישראל. באנייה היינו קבוצה של צעירים כולנו שרדו את השואה, שם ראיתי את בעלי לעתיד בפעם הראשונה.
מיד עם הגעתנו לארץ, גייסו אותי לצבא ושירתתי במחנה דוד שהיה מחנה בנות כולן ניצולות שואה. בעלי לעתיד נהג לבקר אותי במחנה ולאחר חצי שנה התחתנו. נולדו לנו שני ילדים. לצערי בעלי נפטר לפני מספר שנים. באותה תקופה גם התחלתי לחפש קרובים וקיוויתי למצוא מישהו. ואכן מצאתי קרובת משפחה אחת שגם הייתה באושוויץ והצליחה לעלות לארץ. לצערי היא אינה בחיים.
היום, יש בי צער עמוק מאוד על מה שאני רואה ושומעת כאן במדינה שלנו. ויש לי מסר ברור לעם שלי בישראל: בכל אדם קיים צד טוב וצד רע. אני מבקשת מכם להראות את הצדדים הטובים שבכם, ולגשר על הפערים בדעותיכם. אני יודעת שיש כאן עבודה לעשות, אבל תאמינו לי שזה אפשרי. אנחנו שרדנו את הנורא מכל אבל מעולם לא איבדנו תקווה. בנינו כאן מדינה לתפארת בעמל רב וקורבנות רבים אך מעולם לא נאבד את התקווה והלכידות שלנו כעם".
תמונות: יהודית הרשקוביץ

הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל