מאת אוהד הצופה, אקולוג העופות, איש רשות הטבע והגנים מספר לחדשות NTD בעברית על תהליך השבת הנשרים לכרמל והצלתם
"החוויה הכי מרגשת שלי הייתה בשנת 2002 – פרח לטבע בכרמל גוזל ראשון של נשר – אחרי 50 שנה בהם לא היו נשרים בכרמל.
"את פרויקט "פורשים כנף" זכיתי להקים בסוף 1988. אף אחד לא האמין אז שזה אפשרי להשיב את הנשרים לכרמל, שכן התפיסה הייתה שהכרמל קרוב לסביבות אורבניות: חיפה, זיכרון יעקב, יוקנעם מזרח, ולכן אף אחד לא האמין שזה בכלל אפשרי".
בשנת 1952 הוכחדו הנשרים בכרמל. כיום, הצלחנו להחזירם ויש בכרמל כ- 40 נשרים. וכעת אנחנו מצליחים להחזיר נשרים גם לרמת הגולן שם הם נכחדו בשנת 2017.
פרויקט השבת הנשרים לכרמל משותף לרשות הטבע והגנים, לחברת החשמל ולהחברה להגנת הטבע, פרויקט פורשים כנף.
בישראל יש לנו הצלחה עולמית במין של נשר שנקרא "רחם". כשבמרבית העולם הישן ה"רחם" נמצא בירידה בכמות הפרטים, בישראל לעומת זאת הוא בעליה. עליה זו היא בזכות פעילות רב תחומית של פרויקט פורשים כנף וכולל 'גרעין הרבייה' שאנו מקיימים בכרמל. ברשות הטבע והגנים מרבים את אותם הפרטים שנפגעו בטבע ולא יכולים לתרום לריבוי האוכלוסייה שלהם, ולכן הקמנו את 'גרעין רבייה' בשבי עבור פרטים אלו. כאן אנו נותנים להם תנאים מיוחדים כדי שיתרבו. את הגוזלים אנחנו מגדלים עד שהם עצמאיים, ואז משחררים אותם לטבע. כך השבנו את אוכלוסיית ה"רחם" לכרמל ולגליל התחתון.
יש מספר גורמים שגרמו להתמעטות הנשרים בטבע. אבל הגורם העיקרי אלו ההרעלות מחומרי הדברה. הנשרים נוהגים להתקהל, וזו דרכם לחפש את מזונם. אבל בזה עלולה להיות הסכנה: שכן אם יש פגר אחד מורעל – ייפגעו הרבה נשרים. הגורם להתמעטות השני בחומרתו הוא ההתחשמלות על עמודי מתח גבוה, אך בעיה זו טופלה על ידי חברת חשמל. אבל יש כיום "שחקן" חדש יחסית ומסוכן מאד ואלו הם התרופות הווטרינריות מסוג תרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטורואידיות, הכוללות בתוכן את תרופת ה"וולטרן".
מאז שנות ה-90, החלה ההכחדה של נשרים שפגעה ב-99 אחוז מאוכלוסיית הנשרים בתת-היבשת ההודית. הנשרים שאוכלים פגרים, כולל חיות משק, שטופלו בתרופות וטרינריות ומתו. מסתבר שהתרופות האלו מאוד רעילות, גם לאדם. ההוכחה לרעילות לאדם: אסור לאכול או לחלוב פרה אחרי שטופלה בתרופות וטרינריות אלו.
הנשרים מעניקים לנו שירותי סניטציה הכי טבעיים והכי טובים. לדוגמה, חיידק ה"אנטרקס" שאנו מכירים אותו ממלחמת המפרץ השנייה, קיים בטבע ונמצא גם בקרקע, והוא חיידק עמיד מאוד. אך הקיבה של הנשר היא בעלת חומציות גבוהה שהורגת הכול, ובכך היא קוטעת את המשך ההדבקה של מחלות. אלו מחלות שיכולות להיות מופצות בטבע על ידי בעלי חיים אחרים. הנשר עושה עבורנו שירות יעיל וללא צורך בשריפת דלקים פוסילים ופעולות אחרות שאדם צריך לבצע כדי להשמיד את החיידק.
הממשלה בישראל מכירה בזה והשנה ניתן לנו תקציב להילחם בבעיית ההרעלות. המדינה מבינה שהנשרים נותנים לנו שירות מאוד חשוב בקטיעת שרשרת המחלות המדבקות ומחלות שמועברות מחיות בר. הנשרים הם הסניטרים של הטבע! אנו צריכים אותם לא פחות משהם צריכים אותנו ולכן כל כך חשוב לשמור עליהם.
בהודו מצאו שמאז הכחדת הנשרים, מספר האנשים שמתו כתוצאה ממחלות מדבקות הגיע לחצי מיליון אנשים, ונתון זה מתייחס רק למוות ממחלות שנגרמו מהעדר נשרים. ועוד עובדה: כמות האנשים שמתים מכלבת בהודו עלתה מאד מאז שהנשרים הוכחדו, כי הכלבים התרבו בגלל כמות פגרי הפרות שנותרו כי כבר אין נשרים שיאכלו אותן.
השאיפה בישראל היא שנגיע לכ-200 זוגות של רחמים וכ-200 זוגות של נשרים. כיום, אנו עומדים על 70 זוגות של רחמים ו-45 זוגות של נשרים. כשנגיע לכמות שאנחנו מקווים להגיע, אני יודע בוודאות שתהיה לנו אוכלוסייה המתרבה באופן טבעי ואז אפשר יהיה לספוג תמותה מגורמים אקראיים. כלומר יש תמותה טבעית מדי פעם, אבל הילודה תפצה על התמותה. ההצלחה שלנו מוכיחה שהאדם יכול לתקן ואפשר להיות אופטימיים – זה מאוד מרגש.
קרדיט לתמונה: אולגה ריבק, רשות הטבע והגנים
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל