מאמר דעה מאת שי איתן – פרשן לענייני ביטחון
לפני שנכנס לעומקו של המאמר ונבין מה קורה כרגע במצרים ולמה ישראל מודאגת, בואו נצלול לעובדות ולפרטים הרלוונטיים בהסכם השלום בין ישראל ומצרים:
הסכם השלום בין ישראל ומצרים שנחתם בשנת 1979, כולל סעיפים ברורים בנוגע להגבלות על התחמשות הצבא המצרי, בעיקר באזור חצי האי סיני.
חצי האי סיני חולק לארבעה אזורים עיקריים (A, B, C, D) כאשר לכל אזור נקבעו מגבלות על כמות וסוג הכוחות הצבאיים שמצרים יכולה לפרוס:
- איזור A – (בסמוך לתעלת סואץ, בצד המצרי) – ניתן להציב בו עד שתי דיוויזיות חי"ר מצריות (כ-22,000 חיילים).
- איזור B – מוגבל לכוחות ביטחון מצריים (משטרה וכוחות משמר הגבול) ולא לצבא סדיר.
- איזור C – (הקרוב ביותר לישראל) – נוכחות צבאית מצרית אסורה, ומותרת בו רק נוכחות של כוחות משטרתיים בפיקוח כוח בין-לאומי.
- איזור D – (בשטח ישראל, מערבית לגבול) – נוכחות צבאית ישראלית מצומצמת.
מצרים אינה רשאית לפרוס חטיבות שריון או כוחות אוויריים משמעותיים בסיני ללא אישור ישראלי.
בעקבות עליית האיום של דאעש וחמאס בצפון סיני, ישראל אישרה למצרים חריגות זמניות בהצבת כוחות צבאיים בסיני בשנים האחרונות.
ולאחר שאנחנו מבינים את התמונה ואת פרטיו החשובים של הסכם השלום, בואו נצלול לשינויים המתרחשים במדיניות הצבאית המצרית:
בישראל מדווחים כי מצרים מתחמשת בצורה חסרת תקדים, כולל אימונים רבים של הצבא המצרי ואף הפרות של הסכם השלום הכוללות פריסת כוחות במקומות שאסור לצבא מצרים להיות בהם. (אזור B ואזור C)
בשיחות של ישראל עם מקביליהם במצרים, המצרים מסבירים את ההתחמשות בטענה של "צבא מצרים מתחמש מול האיומים הנשקפים למצרים מאתיופיה, ופורס כוחותיו בסיני בעקבות דעאש".
שתי הטענות הללו גורמות לישראל להרים גבה, שכן אתיופיה לא מהווה איום צבאי רציני על צבא מצרים, לפחות לא בצורה שבה מצרים מתחמשת ומתכוננת למלחמה מול צבא חזק הרבה יותר, ודעאש כמעט ואינו נוכח בסיני – ומי שכן נוכח, לא מצדיק פריסת כמות כה גדולה של צבא בחצי האי.
מאז מלחמת חרבות ברזל, המצרים ממשיכים לשלוח כוחות בצורה משמעותית לחצי האי סיני, והפעם בטענה שמצרים דואגת לגבולותיה ושולחת כוחות כדי למנוע מעזתים לפרוץ את הגדר. גם פה הטענה הרווחת בישראל היא שהתירוץ המצרי משולל כל יסוד, שכן מצרים מזרימה כלים כבדים ואף עושה ניסויים בפצצות חודרות בטון – שלא רלוונטיות לבעיית המהגרים העזתית.
מצד שני, מצרים אינה מסתירה את כוונותיה בכל מה שקשור לפרוטוקול פנים-מדינתי וכחלק מהערכות הצבא מול איומים עתידיים. הם מציינים מפורשות שישראל היא האויב הראשי וצבא מצרים מתחמש בעיקר מול האיום הישראלי.
עוד נקודה שמדליקה נורה אדומה אצל ישראל היא שמצרים מדינה שנמצאת במשבר כלכלי עמוק ורבים מאזרחיה נמצאים מתחת לקו העוני, ועם כל זאת היא מחליטה להתחמש ולבזבז את רוב משאביה על חיזוק הצבא ולא על הזרמת כספים לכלכלתה הקורסת.
ומאידך, ולמרות המידע הפסימי והמדאיג שאני רושם כאן, יש 2 משתנים חשובים מאוד שכדאי לקחת בחשבון מבחינת איום מיידי על מדינת ישראל:
- א-סיסי הוא מנהיג עם מאפיינים מערביים, ידוע בדעותיו המתונות ואינו איסלאמיסט קיצוני. הדעה הרווחת בישראל היא שהוא לא יעשה מעשה טירוף ויפתח במלחמה נגד ישראל, דווקא בגלל התמיכה שהוא מקבל מהמערב.
- תמיכה אמריקנית וחימוש אמריקני – מצרים מתחמשת ומקבלת תמיכה כלכלית וצבאית בעיקר מבת בריתה העיקרית של ישראל – ארה"ב. מצד אחד אם א-סיסי יחליט לעשות מעשה טירוף, יהיה לו קשה מאוד להשתמש בנשק אמריקני נגד ישראל שכן זה יגרור מצד ארה"ב סנקציות כבדות מנשוא, ואף פתיחת חזית ישירה עם ארה"ב. אך חשוב לציין כי מצרים מתחמשת גם ממדינות נוספות ואף מקבלת אמל"ח מרוסיה ומסין.
צבא מצרים נחשב צבא מודרני יחסית ומצרים נחשבת כמדינה החזקה ביותר באזור לצד ישראל, עם זאת צה"ל עדיין בעליונות בכל מה שקשור לטכנולוגיה ומודיעין.
מצרים מאידך מחזיקה בצבא עצום של 450 אלף חיילי סדיר ומיליוני(!) חיילי מילואים. מספר חסר תקדים במונחים מזרח תיכוניים. בנוסף, חיל הים של מצרים מתקדם מאוד ומחזיק בצוללות מתקדמות ובנושאת מטוסים.
אך למרות התחזקות מצרים – היתרון הטכנולוגי, המודיעיני והגמישות המבצעית של צה"ל משמרים את עליונותה הצבאית של ישראל בעת הנוכחית.
לסיכום:
ישראל בהחלט לוקחת ומבינה את האיום המצרי המתהווה על גבולה הדרומי, ומסיקה כי אין ממצרים איום צבאי *מיידי* אך כשיגיע סוף שלטון א-סיסי, מירב הסיכויים שיעלה שליט איסלאמי, שכן רוב אזרחי מצרים רדיקליים ונחשבים כיום כעם האנטישמי ביותר מכל ארצות ערב. כך שברגע שיגיע מנהיג אחר – האיום המצרי יהפוך לאיום מיידי. להזכירכם, לאחר נפילת חוסני מובראק עלה מוחמד מורסי מהאחים המוסלמים שאמר כי הוא שוקל מחדש את הסכם השלום עם ישראל. למזלה של ישראל הוא נפל די מהר כחלק מהאביב הערבי וההפגנות הגדולות במצרים, מסיבות שאינן קשורות לישראל.
על ישראל להפעיל כעת את כל יהבה בלחץ בין-לאומי על ארה"ב ומדינות אחרות כדי למנוע ממצרים להפר את הסכם השלום כמו שקורה כעת ללא תגובה אמיתית מצד ישראל כאשר המצרים שולחים כוחות לחצי האי סיני ומתחמשים בצורה מאסיבית ביותר. על ישראל לנסות לצמצם את הסיכון לפתיחת מלחמה עתידית בין מצרים לישראל שאם חלילה תקרה – לא תהיה דומה כלל למה שראינו עד היום.
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
