עידן כלכלי חדש בישראל? איגוח פרויקטים אסטרטגיים כמנוע צמיחה למשק

מאת: שמואל שי, יו"ר פורום העסקים ישראל-אמירויות, מנכ"ל חברת GST

לפני כשבוע, בתום תהליך ממושך של מספר שנים, הסתיים באופן סופי  תהליך הסדרת האיגוח של פרויקטים אסטרטגיים במדינת ישראל ביוזמת הרשות לניירות ערך ורשות המיסים אשר פורסמו כמה הודעות בעיתונות בנדון. תהליך זה, אשר דרש הכנה מקיפה והתאמות רגולטוריות, הגיע כעת לבשלות ומאפשר גיוס כספים לפרויקטים חיוניים בכלכלה הישראלית. מטרת האיגוח היא לאפשר מימון של פרויקטים אסטרטגיים באמצעות גיוס הון ישירות מהציבור, ובכך להפוך את האזרח הפשוט למשקיע פעיל בפרויקטים מניבים.

איגוח (Securitization) הוא תהליך פיננסי המאפשר המרת תזרימי מזומנים עתידיים לניירות ערך הניתנים למסחר בשוק ההון. מודל זה מאפשר למשקיעים לרכוש זכויות תזרימי הכנסות עתידיים מפרויקטים שונים, תוך יצירת אפיק מימון חדש למיזמים ממשלתיים ופרטיים.

בישראל, בה קיים מחסור מתמיד במקורות מימון לפרויקטים ציבוריים, איגוח יכול לשמש ככלי מרכזי להנעת כלכלת המשק ולפיתוח תשתיות הכרחיות – ללא תלות במגבלות התקציב הממשלתי.

באמצעות מודל האיגוח, ניתן יהיה להפנות הון ציבורי להשקעה בפרויקטים בעלי הכנסות קבועות כמו דמי שכירות, אגרות, התחייבויות חודשיות ותשלומי הלוואות. הדבר יאפשר למשקיעים ליהנות מהכנסה פסיבית, תוך שמירה על יציבות השקעתם, מאחר שכלל ההנפקות יפקחו באופן הדוק על ידי הרשות לניירות ערך, הבנקים והרגולטורים הפיננסיים. בנוסף, האיגוח יאפשר מימון אינטנסיבי ויעיל של פרויקטים, תוך תרומה משמעותית לפיתוח הכלכלה הישראלית. ישראל עומדת בפתחה של מהפכה פיננסית אשר יכולה לשנות את פני הכלכלה המקומית וליצור תשתית יציבה לצמיחה עתידית

במסגרת התחלת התהליך ויצירת תשתית אופרטיבית יעילה התחלתי להוביל את החיבור בין הבנקים, בתי ההשקעות והמוסדיים, במטרה להניע את התהליך באמצעות יצירת קונסורציום פיננסי רחב. הקונסורציום יכלול נציגים מהמגזר הבנקאי, בתי השקעות, מוסדות פיננסיים, הרגולטור וגורמי ממשלה רלוונטיים. מטרת שיתוף הפעולה היא להבטיח פלטפורמה מאוחדת לאיגוח פרויקטים בישראל ולהניע את הפרויקטים הראשונים בצורה מסיבית ויעילה, תוך רתימת כלל הגורמים המרכזיים לקידום מהלך אסטרטגי זה.

הפרויקטים המרכזיים שיזכו לאיגוח לפי תחזית מיידית של פרויקטים זמינים באופן מיידי

תחום הנדל"ן – איגוח של בנייה להשכרה ארוכת טווח, פרויקטים למגורים, משרדים ותעשייה, ומתן משכנתאות מסחריות.

תחום התשתיות והתחבורה – פיתוח כבישי אגרה, רכבות תחתיות ורכבות מהירות, שדרוג נמלי ים והרחבת מערכות תחבורה ציבוריות.
תחום האנרגיה – מימון פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, מתקני כוח סולאריים, תחנות רוח ותשתיות למימן ירוק.
תחום החקלאות והמים – השקעה במערכות השקיה חכמות, חוות חקלאיות בטכנולוגיות מתקדמות, התפלת מים ושדרוג תשתיות מים עירוניות.
תחום הבריאות והחינוך – מימון הקמת בתי חולים ומוסדות אקדמיים, שיפור תשתיות מערכת החינוך והנגשת שירותי בריאות מתקדמים לכלל האוכלוסייה.

יתרונות מודל האיגוח לכלכלה הישראלית

גיוס הון מהיר ויעיל – איגוח מאפשר לפרויקטים לגייס הון באופן ישיר מהשוק הפיננסי, ללא צורך בהסתמכות על תקציבי ממשלה.
הפחתת הסיכון על המגזר הציבורי – איגוח מפזר את הסיכון בין משקיעים פרטיים ומוסדיים, ומאפשר לממשלה להפנות תקציבים לתחומים נוספים.
האצת פיתוח תשתיות – שימוש באיגוח יאפשר ביצוע מהיר של פרויקטים אסטרטגיים שישפיעו ישירות על איכות החיים של האזרחים.
הגדלת נזילות שוק ההון – איגוח יאפשר יצירת מוצרים פיננסיים חדשים שיחזקו את שוק ההון המקומי וימשכו השקעות זרות.

שיתופי הפעולה הנדרשים לקידום איגוח בישראל

כדי להבטיח את הצלחת המהלך, יש לגבש מסגרת פעולה רחבה שתכלול את כל הגורמים הרלוונטיים:
הממשלה והמגזר הציבורי – יצירת רגולציה מותאמת ומתן ערבויות לפרויקטים אסטרטגיים.
המגזר הפיננסי – שילוב בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח בגיבוש הנפקות ABS (אג"ח מגובות נכסים).
הקהילה העסקית – עידוד חברות פרטיות להשתתף בפרויקטים שיוכלו להתאגח בשוק ההון.
משקיעים מוסדיים וקרנות פנסיה – יצירת מסלולי השקעה אטרקטיביים עבור קרנות שמחפשות תשואה בטוחה ויציבה לטווח ארוך.

הצעד הבא: בניית תשתית לאומית לשוק איגוח מתקדם

במדינות המפותחות, שוק האיגוח משמש כמנגנון מימון חיוני לקידום פרויקטים גדולים. כדי להבטיח הצלחה דומה בישראל, יש להקים פלטפורמה לאומית לאיגוח, אשר תספק:
תשתית רגולטורית ברורה – חוקים והנחיות שיגדירו את תנאי האיגוח ואת דרישות הדיווח.
מסגרות מיסוי אטרקטיביות – הפחתת מיסוי על עסקאות איגוח ומתן תמריצים למשקיעים מוסדיים.
תהליכי דירוג אשראי מובנים – שיתוף פעולה עם חברות דירוג אשראי כדי להבטיח אמינות גבוהה של המוצרים הפיננסיים.
שילוב טכנולוגיות פיננסיות – שימוש בבלוקצ’יין ובינה מלאכותית לניהול השקיפות והנזילות בשוק האיגוח.

העיכוב הרגולטורי ופריצת הדרך שמאפשרת יציאה לדרך

למרות הפוטנציאל הכלכלי העצום של שוק האיגוח, בישראל לקח שנים רבות עד שהתחום קיבל את האישורים הרגולטוריים הנדרשים. עיכוב זה נבע בעיקר מחוסר פעילות מצד גורמי ממשל, ובעיקר ממשרדי האוצר והרגולציה הפיננסית, שלא קידמו את הנושא ולא סיפקו פתרונות חקיקתיים ורגולטוריים שיאפשרו לשוק לפעול בצורה מסודרת. חוסר הבהירות המשפטית והעדר מדיניות ברורה מנעו ממשקיעים להיכנס לתחום והגבילו את יכולתה של המדינה לממן פרויקטים גדולים באמצעות איגוח.

מי שלקחה את היוזמה לידיים והצליחה לפרוץ את הדרך היא רשות ניירות ערך, שפעלה בנחישות כדי לייצר את התשתית הרגולטורית הנדרשת. הרשות פיתחה מסגרות ברורות לאיגוח, יצרה מתווים שמאפשרים לבנקים ולבתי השקעות להשתתף בתהליך, והסירה חסמים משמעותיים שעמדו בפני הוצאת הפרויקטים לפועל. כעת, לאחר שהבסיס המשפטי והרגולטורי הושלם, אין עוד עיכובים מיותרים והמדינה נמצאת בנקודה שבה ניתן לצאת לדרך במהירות וליישם את שוק האיגוח באופן אפקטיבי וללא בירוקרטיה מיותרת.

המהלך להנעת האיגוח בישראל

במסגרת גיבוש האסטרטגיה לקידום נושא האיגוח, פניתי לוועדת הכלכלה על מנת להתחיל להניע את התהליך ולזמן את כל הצדדים המעורבים – בנקים, בתי השקעות ומשקיעים מוסדיים – במטרה ליצור תהליך ראשוני עם מספר פרויקטים משמעותיים שיספקו הוכחת התכנות למודל האיגוח בישראל.

שלושת הפרויקטים הראשונים שהמלצתי להתחיל איתם בתהליך האיגוח בישראל:

איגוח פרויקט דיור להשכרה לטווח ארוך.
למה זה חשוב? מחסור חמור בדיור להשכרה לטווח ארוך בישראל מחייב פתרון מימוני חדשני שיאפשר בניית מתחמי דיור בפיקוח ממשלתי או עירוני.
מודל האיגוח: אג"ח מגובות תזרימי שכירות ארוכי טווח, עם גיבוי ממשלתי חלקי להבטחת הכנסות קבועות למשקיעים.
יתרון: משיכת קרנות פנסיה וגופים מוסדיים המחפשים השקעות יציבות עם תזרים מזומנים קבוע.

איגוח תשתיות מים – מתקני התפלה ומערכות השקיה חכמות
למה זה חשוב? משבר המים העולמי מחייב הרחבה משמעותית של מתקני ההתפלה בישראל לצד שדרוג מערכות ההשקיה החקלאיות.
מודל האיגוח: ABS מגובה חוזי אספקת מים לחברות ולרשויות מקומיות, או אג"ח מגובות הכנסות קבועות מתשלומי חקלאים עבור מים והשקיה.
יתרון: השקעה ברמת סיכון נמוכה יחסית עם גיבוי ממשלתי ויכולת תמחור חוזית יציבה.

איגוח פרויקטי אנרגיה מתחדשת – חוות סולאריות ורוח
למה זה חשוב? המעבר לכלכלה ירוקה והצורך להפחית את התלות בדלקים מזהמים הופכים את תחום האנרגיה המתחדשת לקריטי בישראל.
מודל האיגוח: אג"ח מגובות חוזים ארוכי טווח (PPA) מול חברת חשמל וגופים פרטיים שרוכשים את האנרגיה.
יתרון: משיכת משקיעים גלובליים וקרנות ESG המחפשות השקעות בתחום הקיימות.

סיכום: תחילתו של עידן כלכלי חדש

אם יאומץ בצורה רחבה, מודל האיגוח צפוי לשנות את פני הכלכלה הישראלית, לאפשר צמיחה מואצת, ולמנף השקעות במיזמים אסטרטגיים שישפיעו על המשק לטווח הארוך. שילוב נכון של המגזר הציבורי והפרטי יחד עם רגולציה מתקדמת, יאפשרו לישראל להפוך למובילה עולמית בתחום האיגוח הפיננסי וההשקעות בתשתיות.

מדינות שמיישמות איגוח ואופן השפעתו על הכלכלה שלהן

ארצות הברית – חלוצת שוק האיגוח (Securitization)
איך זה עובד? שוק האיגוח בארה"ב הוא המפותח בעולם, עם איגוח רחב בתחומים כמו משכנתאות (MBS – Mortgage-Backed Securities), אשראי צרכני, רכב, חוב סטודנטים ומימון תשתיות.
השפעה:

• אפשרה לבנקים לשפר את הנזילות שלהם ולהגדיל את כמות האשראי במשק.
• תרמה להורדת הריבית על הלוואות לציבור.
• הובילה למשברים פיננסיים כאשר איגוח משכנתאות סאב-פריים נעשה ללא פיקוח הדוק (משבר 2008).
  דוגמה מוצלחת: איגוח פרויקטי תשתיות כמו כבישים מהירים ומתקני אנרגיה, שמומנו באמצעות אג"ח ABS עם תזרים מזומנים קבוע ממשתמשים וממשלת המדינה.

גרמניה – איגוח מבוקר ותשתיתי (Structured Finance)
איך זה עובד? שוק האיגוח בגרמניה מפוקח במיוחד ומשמש בעיקר למימון משכנתאות מסחריות ולפרויקטי תשתית כמו תחבורה ואנרגיה ירוקה.
השפעה:

• ייצר נזילות לבנקים ולקרנות פנסיה, מה שאפשר להציע אשראי זול יותר לחברות ויחידים.
• שיפר את גיוס ההון לפרויקטי תשתית ארוכי טווח, במיוחד בתחום האנרגיה הסולארית והתחבורה הציבורית.
  דוגמה מוצלחת:איגוח של קרנות השקעה במבני מגורים להשכרה לטווח ארוך (Real  Estate ABS), שהוזיל עלויות דיור והרחיב את היצע הדירות להשכרה.

איך איגוח השפיע על המדינות הללו?

פיתוח תשתיות מהיר יותר – איגוח אפשר גיוס מימון לפרויקטים ציבוריים ללא תלות בתקציב המדינה.
הגדלת הנזילות של הבנקים – אפשר להעניק יותר הלוואות לציבור ולעסקים, מה שתרם לצמיחה כלכלית.
הוזלת הריבית על אשראי ומשכנתאות – באמצעות פיזור סיכונים והנפקת אג"ח מבוססות נכסים.
משיכת משקיעים זרים – הפיכת פרויקטים מקומיים להשקעה אטרקטיבית למוסדות פיננסיים בינלאומיים.

ישראל יכולה ללמוד ממדינות אלו וליישם איגוח בפרויקטים של דיור להשכרה, תשתיות מים, אנרגיה מתחדשת ותחבורה כדי לחזק את הכלכלה ולמשוך השקעות חיצוניות.

תמונה: Benjamin Chasteen/The Epoch Times

הרשמה לניוזלטר השבועי

כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.

שליחה

*בהרשמה לניוזלטר, את/ה מסכימ/ה ל-מדיניות הפרטיות באתר.

ישראל | כלכלה |

• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן

• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל