[מאת עמית לוי, עורך לשעבר בשבועון למנהלי מחשוב, מתמחה בטכנולוגיה ובבריאות]
צילומים של אנטארקטיקה מ-1937 הושוו לצילומים מודרניים והתוצאה מפתיעה בהקשר תאוריית "משבר האקלים", לגבי יבשת זו ובכלל. מסתבר שהיקף הקרח במזרח היבשת נשאר יציב למדי.
כמו הטיטאניק מלאת הביטחון העצמי, במסלול התנגשות עם קרחון. ופתאום, אנו קולטים במשקפת שמשהו חריג מאוד ניצב מולנו. לא, הקרחון שבצילום לא קשור לספינת הענק עם הגורל הטראגי. אבל הוא חלק מאוסף צילומים ישן ונשכח, אשר המידע שבו היה בבחינת קצה קרחון שגלוי מעל המים. תאוריית "קרחונים נמסים בגלל משבר האקלים" שטה לידו עד כה בנחת, לא מוטרדת מחלקו הגדול שנותר חבוי במעמקים. גם עכשיו, לאחר חקירת ופרסום המידע, תזמורת המיינסטרים ממשיכה לנגן כרגיל. דווקא משום כך, אנו מביאים לכם את העובדות המעניינות:
גילגוליו של אוסף תמונות מיוחד
בשנת 1936, צייד לווייתנים נורבגי החליט לארגן מסע אחרון והפעם למטרה טובה לשם שינוי – לצלם את מזרח אנטארקטיקה, בכדי ליצור מפות. הצילומים בוצעו מהאוויר, בעזרת מטוס קל. המפות הופקו, אך אז הכיבוש הנאצי של נורבגיה שיבש את התכניות להפצתן. הקהל הרחב זכה לראות אותן רק כעשור לאחר מכן. הצילומים המקוריים שעליהם התבססו המפות העלו עד לא מזמן אבק, במחסני מכון הקוטב הנורבגי (Norwegian Polar Institute). בעצם, לא בדיוק העלו אבק. האמת שהם נשמרו שם במצב מצוין ותודות לכך, התאפשר לאחרונה לחקור אותם לעומק בהקשר האקלים.
את המחקר עשו כמה גופים במשותף, כולל מכון הקוטב הנורבגי ואוניברסיטת קופנהגן והתוצאות פורסמו לאחרונה על ידי כתב העת המדעי נייצ'ר (Nature).[1] הצילומים הרבים (2,200) אמנם בשחור לבן, אך באיכות טובה. הם נבדקו מול צילומים של אותו אזור שנלקחו בשנים מאוחרות יותר (1950, 1974) וגם מול צילומי לוויין עדכניים. אז מה מסקנות המחקר?
החדשה המפתיעה: אין חדש
מסתבר שמעבר לשינויים קטנים, היקף הקרחונים יציב לאורך זמן. גם מהירות תנועת הקרח לא השתנתה משמעותית. יציבות מוכחת זו, לא מסתדרת עם הטענה העדכנית לגבי סיכוני אקלים לאנטארקטיקה. עד לא מזמן, זה היה "החור בשכבת האוזון מעל אנטארקטיקה". כיום זה "הקרחונים נמסים" וכתוצאה מכך פני הים יעלו, החופים יוצפו והשמים יפלו. וכידוע, כל זאת מוצג לציבור גם עם תחושת דחיפות גדולה. אך מאז שנת לקיחת הצילומים הישנים (1936) ועד היום, עברה כמעט מאה שלמה.
אלה תשובות לכמה תגובות מתבקשות:
- כיצד התייחסו החוקרים לחוסר ההתאמה לכאורה, בין תוצאות מחקרם לתאוריית משבר האקלים? בהודעה לעיתונות שהוציאה האוניברסיטה,[2] הודגמה מיומנות מרשימה של הליכה על חבל בסגנון אקדמי מודרני:
"We constantly hear about climate change and new melt records, so it's refreshing to observe an area of glaciers that has remained stable for almost a century," says Ph.D. student Mads Dømgaard, the study's first author. However, the researcher emphasizes that the study also shows the first signs of changes in the sea ice off the glacier. This could mean that the stable East Antarctic glaciers might shrink in the future"
- האם האזור שהצילומים הישנים כיסו לא קטן מדי להסקת מסקנות משמעותית? מדובר על כ-2,000 ק"מ של חוף. לשם ההשוואה: חוף הים התיכון של ישראל הוא פחות מ-200 ק"מ.
- האם זוהה במחקר שינוי קל לרעה, שהתעלמו ממנו בגלל גודלו המזערי ולכן קובעים ש"אין שינוי"? המחקר זיהה התרחבות קלה של היקף הקרח. אופסי.
- אז למה לא אומרים בפשטות, שצריך לבחון מחדש את תאוריית משבר האקלים? למי שעדיין לא מבין, מומלץ הראיון הבא שנתן כבר ב-2019 ד"ר פיטר ריד (Dr Peter Ridd). ריד מומחה ל-Great Barrier Reef ועל בסיס מומחיות זו הוא טען שמצבו טוב מאוד, בניגוד לטענות המיינסטרים. בעקבות זאת, הוא סבל ממה שניתן לתאר כבריונות אקדמית.[3]
- אז מה, כל המדענים טועים? הרי ידוע שרובם מסכימים שיש התחממות גלובאלית בגלל פעילות האדם! טענה זו מבוססת על מחקר שבוצע בעבר הרחוק. אך קבוצת חוקרים ישראלים בדקה את המחקר והראתה שמסקנותיו הנחרצות הן בסימן שאלה גדול.[4] מסקנותיהם פורסמו בשנת 2023 במגזין Climate. שאלה אחרת, היא מדוע מבין שני המחקרים שומעים כמעט רק על הראשון?
קרדיט תמונה: Norwegian Polar Institute in Tromsø
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
