לאחר העימות בין טראמפ להאריס שוחחנו עם פרשן גיאופוליטי, ג'רארד פליטי בשאלה מדוע הן האריס והן טראמפ נמנעו מלקבוע עמדות פוליטיות ספציפיות במהלך העימות?
פליטי אומר בין היתר: "שניהם חשבו שזה נוח יותר לנהל עימות לא על סוגיות אלא על האישיות,לנסות להתגרות זה בזו ולהסב את העימות סביב סגנון, סביב אישיות המועמד, במקום סביב תוכן ממשי".
לגבי קמלה האריס אומר לנו פליטי: "כשמדובר בישראל, יש בהחלט חוסר בהירות, כי מצד אחד היא אומרת שהיא תומכת בישראל ושתספק לה נשק, אבל מצד שני היא מקיפה עצמה בצוות שאינו אוהב את ישראל ואנטישמי למדי. אז נותר לנו עוד די הרבה לראות כיצד האריס תטפל בסוגיות גלובליות…"
תמונה: Samira Bouaou / The Epoch Times
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
כדי לדון במועמדים לנשיאות ובמצע הפוליטי שלהם מצטרף אלי כעת האסטרטג הפוליטי ג'רארד פליטי. הוא גם פרשן גיאופוליטי ועו"ד המתמחה במשפט הבין-לאומי.
ג'רארד, מדוע לדעתך, הן האריס והן דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארה"ב, נמנעו מלקבוע עמדות פוליטיות ספציפיות במהלך העימות?
ובכן, קשה לומר. אני חושב ששניהם חשבו שזה נוח יותר לנהל עימות לא על סוגיות אלא על האישיות,לנסות להתגרות זה בזו ולהסב את העימות סביב סגנון, סביב אישיות המועמד, במקום סביב תוכן ממשי. לגבי קמלה האריס, העניין הוא שאיננו יודעים באמת כיצד היא מתכננת לפעול עבור חלק מרעיונות המדיניות שלה. והחלק השני של הבעיה הוא שהיא מציגה מזה שנים עמדות סותרות. לגבי דונלד טראמפ, היו לו דעות מוצקות לגבי מספר נושאים כמו כלכלה והגירה, אבל גם הוא לא הביע מחויבות נחרצת לגבי האופן שבו הוא יישם חלק מהרעיונות האלה.
האם אתה חושב שהמנחים היו צריכים להפעיל עליהם יותר לחץ לענות? או האם אתה חושב שהמנחים הפעילו עליהם מספיק לחץ?
אני חושב שהמנחים לא ביצעו את העבודה הכי טובה שהם יכלו לעשות. הם כמובן הפעילו המון לחץ על דונלד טראמפ, והרבה פחות או אפילו בכלל לא על קמלה האריס אבל ראינו את זה גם בריאיון של קמלה האריס ב-CNN. המועמדים אינם עונים תמיד על השאלות, וכשהם נשאלים שוב ושוב על ידי המנחים הם עדיין אינם עונים. אני חושב שזה באמת חשוב שהאמריקנים יראו שהמועמדים שלהם אינם עונים על השאלות. קשה מאוד למנחים לעשות זאת כשהמועמדים עצמם אינם רוצים לענות.
אמור לנו, מה אנו למעשה יודעים על עמדותיהם לגבי מדיניות החוץ?
עמדתו הפוליטית של דונלד טראמפ קלה יותר להבנה, כי הוא כיהן בפועל כנשיא. אנו מצפים שכנשיא הוא ימשיך באותה דרך שבה פעל בעבר, שזה לדרוש מבעלות הברית שלנו לשאת בנטל גדול יותר, להשתתף בחלק גדול יותר של הנטל בהגנה הצבאית, אם זה נאט"ו או אם זה אמנות והסכמים אחרים. לדרוש מהשותפות שלנו לפעול כלכלית בסוגיות בין-לאומיות הדורשות סיוע של מספר מדינות. לדרוש מהשותפות שלנו להוביל באירופה, שזו לא תמיד תהיה ארה"ב. הקו הזה עקבי עם דרך הפעולה שלו בעבר. וכן תמיכה חזקה בישראל, לעמוד נגד איראן, לוודא שאיראן אינה מפתחת נשק גרעיני. אנו משערים שעם האריס, זה יהיה באופן ניכר המשך של מדיניות ביידן, אבל איננו יודעים בוודאות. וכשמדובר בישראל, יש בהחלט חוסר בהירות, כי מצד אחד היא אומרת שהיא תומכת בישראל ושתספק לה נשק, אבל מצד שני היא מקיפה עצמה בצוות שאינו אוהב את ישראל ואנטישמי למדי. אז נותר לנו עוד די הרבה לראות כיצד האריס תטפל בסוגיות גלובליות ואם היא תחזור לשולחן המשא ומתן עם איראן. ובמיוחד לגבי סין – איננו יודעים מה העבר שלה בנושא מלבד שהיא רוצה לרסן אותם במידה מסוימת.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל