כלכלת ארה"ב צמחה מהר יותר מהמצופה ברבעון השני של השנה.
לפי נתוני משרד המסחר האמריקני, התמ"ג גדל בשיעור שנתי של 2.4%.
אבל האם הכלכלה האמריקנית צועדת בכיוון הנכון?
מגיש התוכנית NTD Business, דון מא שוחח בנושא עם לאנס רוברט, מומחה לאסטרטגיות השקעה ושמע את פרשנותו.
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
כדי לדון על נתוני התמ"ג נמצא איתנו לאנס רוברטס, מנהל אסטרטגיות השקעה ב-Ria Advisors.
– לאנס, כלכלת ארה"ב צמחה בשיעור של 2.4%. אמור לנו בבקשה איך עלינו להרגיש לגבי זה.
– אז תחילה, שיעור של 2.4% הוא בוודאי מספר טוב. הייתה צמיחה של כ-2% ברבעון הראשון ו-2.4% ברבעון השני. מספר זה כולל את מדד מחירי התוצר. אני לא רוצה לסבך מדי את ההסבר אבל בעיקרון מדובר בהתאמת האינפלציה עבור התמ"ג. אם מדד מחירי התוצר תואם את הציפיות, היינו קרובים יותר ל-2% לעומת 2.4%. כך שהכלכלה נשארה בדיוק באותו מצב כמו קודם, היא צומחת ב-2%.
– אז כדי לשים את זה בפרספקטיבה, האם בעבר 2% נחשב לטוב?
– ובכן, לא. היסטורית, אם בודקים מה היה בשנות ה-90, בכל פעם שהייתה צמיחה של 2% היה חשש שאנו הולכים לקראת מיתון. נהגנו לראות בצמיחה של 2.4% כתופעה הקודמת למיתון. אחרי שנת 2000, בשל צמיחת החוב ובשל החלטות מדיניות פדרליות שונות וכו' ממש קיווינו שתהיה צמיחה של 2%. התרגשנו כשהייתה צמיחה של 2%. ולא, זו אינה צמיחה … צמיחה כלכלית של 2% אינה גדולה מספיק כדי ליצור שגשוג כלכלי. ובעצם זה רק שומר על יציבות מסוימת בכלכלה. 2% זה לא צמיחה נהדרת. אנו זקוקים לצמיחה כלכלית של 4% או 5% ואפילו 6%. אבל זה אומר גם שיש אינפלציה בשיעורים של 4% או 5% או 6% כי אינפלציה וצמיחה כלכלית קשורות זו בזו. וכמובן עם חוב של 32 טריליון ושיא של החוב של משקי הבית, פשוט אינך יכול לעמוד בשיעורים גבוהים יותר. אז הסיבה שאנו צריכים שיהיו לנו שיעורי צמיחה נמוכים והסיבה שאנו צריכים להוריד את שיעורי האינפלציה זה בגלל החוב העצום שתומך בצמיחה הכלכלית ב-30 השנים האחרונות.
– ושאלה קטנה נוספת, מדוע כעת אנו שמחים עם 2% בזמן שבעבר היה לנו תמ"ג הרבה יותר גבוה? ובכן, אנו שמחים על כך כי הכלכלה אינה במיתון. וכפי שאמרתי, כי זה מאפשר להעסיק אנשים זה מאפשר לפוליטיקאים להיבחר מחדש אבל אנחנו צריכים לחשוב על הבעיות שייווצרו, כי ככל שאנו מגדילים את החוב כך הגירעונות הגדולים יימשכו זמן רב יותר ובכל פעם שאנו מוציאים 1.7 טריליון דולר על זה או 2 טריליון דולר על ההוא ועוד 3 טריליון על משהו אחר, אנו פשוט מוסיפים את זה לחוב שיאט את הצמיחה הכלכלית, כך שבעתיד אנו נשמח כשתהיה לנו צמיחה כלכלית של 1%. בעתיד אנחנו נשמח אם רק נצליח לשטח את עקומת הצמיחה הכלכלית בגלל החוב.
– אם נקצץ כעת לחצי את ההלוואות שאנו לוקחים, איך תיראה הכלכלה?
– אנחנו ניכנס למיתון, כמעט מיד. תראה, עיקר הצמיחה הכלכלית מונעת כעת על ידי החובות. בואו תשמעו עובדה משעשעת. אם היינו חוזרים לצמיחת התמ"ג ב-1980 כשהתחלנו לצבור גירעון ואם היינו מוחקים את כל ההוצאות הגירעוניות אז הצמיחה הכלכלית הייתה שלילית ב-25 השנים האחרונות.
– לאנס, תודה רבה לך על הזמן שהקדשת לנו. תודה לך.
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
