בישראל חיים כיום כ־110–120 אלף ניצולי שואה. נכון לתחילת שנת 2026 דווח כי מספרם עומד על כ־111,681 ניצולים. מרבית ניצולי השואה הם יוצאי מזרח אירופה, בעיקר מפולין, רומניה והונגריה, ולצידם קיימת קבוצה קטנה יותר של ניצולים שמוצאם מצפון אפריקה וממדינות הבלקן. גילם הממוצע של הניצולים נע סביב גיל 87–88.
מספר ניצולי השואה נמצא בירידה מהירה, בעיקר בשל גילם המתקדם, כאשר מדי שנה נפטרים כ־10,000 עד 12,000 ניצולים.
לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובמציאות שבה זיכרון השואה עובר יותר ויותר לזירה הדיגיטלית, עולה ביתר שאת השאלה כיצד ניתן להנגיש את זיכרון השואה, לשמר אותו ולהגן עליו מפני עיוותים, במיוחד בעידן של בינה מלאכותית ורשתות חברתיות.
כתבת חדשות NTD עברית שוחחה עם ד״ר בעז כהן, ראש התוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי, על האתגרים של שימור זיכרון השואה בעידן הדיגיטלי.
ד״ר כהן אומר: "קיימת הבנה הולכת וגוברת כי השואה אינה רק אירוע היסטורי פרטי, אלא אירוע המשקף משבר עמוק בתרבות האנושית כולה. אף שמדובר באירוע שכוון בעיקר כלפי העם היהודי, הוא נושא עם משמעות רחבה לכלל האנושות ומהווה נקודת שבר בהתפתחות התרבות המערבית.
קצב זרימת המידע והשינויים הטכנולוגיים המהירים יוצרים קרקע פורייה לעיוותים, הפצת מידע שגוי ופייק ניוז. בשנתיים וחצי האחרונות, וביתר שאת על רקע המלחמה, התחדדו תהליכים מורכבים הכוללים עיוותים של זיכרון השואה, שימוש פוליטי בה, הכחשתה ואף תופעות של "היפוך השואה", שבהן נעשה ניסיון להציג את הישראלים כ"נאצים".
השימוש בכלים דיגיטליים מאפשר גם מאבק עקבי בתופעת מכחישי השואה. עם זאת, הופעתה של הבינה המלאכותית מקשה עוד יותר, משום שהיא מאפשרת יצירה והפצה של תכנים שעלולים לעוות עובדות היסטוריות ולהגביר את ממדי ההכחשה. לצד זאת, הטכנולוגיה גם טומנת בחובה הזדמנות, שכן ניתן לרתום אותה ככלי משמעותי במאבק בעיוות ההיסטורי.
בנוסף, תופעות של עיוות ההיסטוריה, למשל טענות לפיהן "כל הפולנים הצילו יהודים בכל הזדמנות" או לחילופין ניסיונות לטעון כי לא היו לא גרמנים שהיו מעורבים ברצח היהודים. בתקופה הנוכחית, במיוחד מאז אירועי 7 באוקטובר, ניכרת עלייה באנטישמיות, ובמסגרתה נשמעות גם טענות קיצוניות כגון שהיטלר כביכול "פתר את העולם מהיהודים". המענה לכך צריך להיות כפול: ראשית, יצירה של היסטוריה מדויקת, ערכית ומבוססת מחקר באמצעות הוראה ולימוד; ושנית, יצירת נוכחות קבועה ומשמעותית במרחב הדיגיטלי.
כחוקרים אנחנו נעזרים בטכנולוגיה ובחדשנות באופן מתמיד, ומנסים לחשוב מחוץ לקופסה. בין היתר שימושים כמו הנפשת דמויות אמיתיות מתקופת השואה, תרגום עדויות ומסמכים היסטוריים, ואף יצירת תכנים בסגנונות שונים המותאמים לקהלים צעירים, כולל עיבודים חזותיים יצירתיים.
העולם הדיגיטלי מאפשר קידום פרויקטים, הרחבת שיתופי פעולה בארץ ובעולם, והגדלת קהילת העוסקים בתחום. מטרת העל היא הנגשה ופיתוח של לימודי השואה בכל דרך אפשרית ובכלים מגוונים.
לאקדמאים אין תמיד גישה ישירה לערוצים פוליטיים או אידאולוגיים רחבים, ולכן אנחנו משתמשים בערוצים חלופיים כגון כנסים מקוונים, הרצאות, וסדרות סמינרים עם סופרים והשקות ספרים חדשים, כאשר כל הפעילות מונגשת גם ברשת. בנוסף מתקיימים גם אירועים פרונטליים, אשר במקביל להם מופצים תכנים דיגיטליים לכל המעוניין.
אנחנו פועלים לחיזוק אותם אנשים שמבינים את חשיבות הנושא או מבקשים ללמוד עליו, ומרבית האנרגיה מושקעת בכיוונים חינוכיים ומחקריים.
תחום נוסף בעל חשיבות רבה שאנו עוסקים בו הוא תחום שיקום הילדים בזמן השואה ולאחריה, תחום שרלוונטי מאוד גם לעולם של היום. תחום נוסף הוא הקשר בין רפואה לשואה והיבטים רפואיים הקשורים לתקופה. רק כ־11% מהילדים שרדו את השואה, מה שהופך אותם לקבוצת ההישרדות הנמוכה ביותר בקרב היהודים שנפגעו בתקופה זו. בעשור האחרון אנו מקיימים מדי שנה בין היסטוריונים שחקרו את שיקום הילדים לאחר השואה עם אנשי שטח ומטפלים שעובדים עם ילדים נפגעי מלחמות ורצח עם כיום. אנו רואים שהידע שנרכש בשיקום ילדים ניצולי השואה – כשעוד היו ילדים – יכול להואיל לילדים מאזורי מלחמות היום.
בתכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי, בנוסף לקורסים רבים הנלמדים בארץ בעברית, אנו מקיימים קורס בינלאומי בנושא יזמות וחדשנות למען זיכרון השואה, שבו משתתפים סטודנטים מכל העולם. במסגרת הקורס נלמדות שיטות ליצירת מיזמים חינוכיים בתחום זיכרון השואה כאשר הקו המנחה הוא שזכרון השואה מוטל כיום עלינו. במסגרת הקורס פתחו קבוצות בינלאומיות של סטודנטים מיזמים חינוכיים ומשחקים לימודיים, ומרכזי למידה בשפה האנגלית עבור בתי ספר באירופה, אנגליה ובארצות הברית.
הדגש המרכזי הוא יצירת דור חדש של אנשים שאינם בהכרח יהודים, אך רואים חשיבות רבה בשימור זיכרון השואה. המשתתפים בקורסים מפתחים סביבות לימודיות ומיזמים שונים, שלעיתים אינם ממשיכים לאחר סיום הקורס, אך מעניקים כלים משמעותיים להמשך הדרך. כך למשל, משתתפת ממוזיאון באיטליה יצרה שיתופי פעולה בין המוזיאון שבו היא עובדת עם מוסדות נוספים שהכירה במסגרת הקורס".
תמונה: Peter Tóth / Pixabay
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
