מאמר דעה מאת סניה ולדברג, יזם ויועץ פוליטי
ולדברג: "לרבים זה נשמע כמו תרחיש בדיוני, כי סין מצטיירת בעינינו כמעצמה "בלתי שבירה". אבל רומא קרסה כאשר החלה להתמוטט מבפנים בזמן שהלגיונות שלה הטילו אימה בכל העולם. גם ברית המועצות קרסה כאשר השפעתה היתה על כמחצית מכדור הארץ, עם משאבי טבע אדירים. לדעתי סין תחווה תהליך דומה.
המצב בסין כרגע הוא בלתי הפיך. אציין שאינני בטוח שזה יהיה רע לעולם המערבי ולא בטוח שזה יקפיץ את המחירים כפי שרבים חושבים. ולדעתי הפגיעה לא תהיה משמעותית כל כך בטווח הרחוק ומה שהכי חשוב: זה יהיה טוב לישראל.
הצמיחה המטאורית של כלכלת סין
כדי להבין את הסיבות לקריסת הכלכלה בסין יש צורך להבין איך היא בכלל צמחה להיות כזה פלא כלכלי? ומדוע דווקא סגנון הצמיחה הזה הפך לפצצת זמן מתקתקת עבור הכלכלה הסינית?
נחזור לשנת 1978. באותה השנה סין היתה אדמה חרוכה, ענייה, חסרת משאבים ועם אוכלוסייה חסרת השכלה או עתיד. המדינה היתה מותשת מכל הניסויים הסוציאליסטיים של מאו דזה-דונג, שרצחו מיליונים רבים של סינים.
אבל אז עלה לשלטון אדם עם היגיון פרגמטי בשם דנג שיאופינג. דנג, כמו לנין אחרי הניסוי הכושל של "סוציאליזם אמיתי" בברית המועצות, הבין שאידאולוגיה סוציאליסטית לא תאכיל את העם. כפי שאמר לנין: "המדינה לא יודעת לספק סחורה. היזמים כן".
דנג מחליט לעבור לכלכלה יותר חופשית, כלומר קפיטליסטית. כמו כן, הוא מחליט לכרות ברית עם הקפיטליזם המערבי: "אתם תביאו לי חומרי גלם, ואני מתכוון להשתמש במשאב הטבעי הגדול ביותר שיש לי ושאין לאף אחד מכם: מיליארד סינים שעובדים בזול. הסינים האלה הולכים להשתמש בחומרי הגלם ולייצר לכם הכול".
הסינים האלה יעבדו עבור דולר ביום. הם יעבדו בלי זכויות, בלי פנסיה, בלי שביתות ובלי שום תנאים בסיסיים. כלומר, הניסוי הסוציאליסטי הסיני הביא אותם בסופו של דבר להיפך המוחלט ממה שהם רצו. על פניו, עבור הסוציאליסטים ביניכם, זה נשמע כמו עיסקה נוראית. אבל עבור סין זה היה כמו אוויר לנשימה. מפני שבדיוק העסקה הזאת, היא מה שאיפשר לסין לצמוח בקצב של 10% בשנה במשך עשרות רבות של שנים! הכלכלה הסינית לאחר המעבר לקפיטליזם חלקי, הכפילה את עצמה כל 7 שנים!
לא קשה לצמוח כשאתה עני וסוציאליסט, ועובר לשוק חופשי במהירות. זה קרה גם בשוודיה בתחילת שנות ה-90 . אלא שסין לא באמת הפכה למדינה קפיטליסטית, אלא קפיטליסטית חלקית. זאת בדיוק הבעיה שלה. תיכף נגיע לזה.
העסקה שכרת דנג היתה הסכם בלתי כתוב עם העם. אתם (העם) לא נכנסים לפוליטיקה, לא דורשים זכויות ולא מבקשים לקבל חלק מהכוח והשלטון, ואנחנו מספקים לכם את הצמיחה בזכות הברית עם הקפיטליזם המערבי.
הסיום של המעבר לכלכלה הזאת קרה בשנת 2001 כאשר סין נכנסה רשמית לארגון הסחר העולמי ולמעשה קיבלה את ה"מפתחות" להיות היצרנית של הכלכלה המערבית. הצמיחה החלה על סטרואידים. שימו לב, שזה לקח 20 שנה כלומר שינויים גדולים לוקחים זמן.
אבל המעבר היה קיצוני. קונטיינרים ענקיים עם מילארדי מוצרים בעלי הכיתוב המפורסם "Made in China": מילאו את העולם. אם בסין היתה מתעכבת מכולה, בטקסס או פלורידה יכלו להתרוקן המדפים.
צרכנות הפנים סופגת מכה קשה
כל זה עבד בצורה נהדרת. המערב הרגיש עשיר וקנה בזול, והסינים הלכו וצברו הון. עד שהגיעה שנת 2023.
הסינים "לפתע" הפכו לעשירים, עם שאיפות, חלומות ורצונות. לעבוד עבור דולר בשבוע כבר לא היה משתלם. הצעירים הסינים היום רוצים לעבוד במשרד, עם תנאים טובים, בעבודות לפי מקצוע. אלא שאין מספיק עבודות כאלה. אין בהן צורך.
צעירים רבים בסין פתחו ב"שביתה של בטלנות", שבה הם עושים את המינימום רק כדי לחיות. הם לא רוצים לרכוש רכבים, דירות או אפילו להתחתן ולהביא ילדים. למחאה הזאת אפילו יש שם רשמי. קוראים לה טאנג פינג. זה הגיע למצב שבקרב צעירים בערים הגדולות אחוז האבטלה מזנק עד ל-20%!
עבור הכלכלה הסינית שבונה על זה שמנוע הצמיחה החדש שלה יהיה צרכנות פנים, זו מכת מוות.
ה"טאנג פינג" הוא למעשה מרד שקט כמעט רשמי. הממשלה הסינית יכולה לדכא הפגנות עם טנקים. אבל מה היא תוכל לעשות עם מיליוני סינים שפשוט נשכבו על הספה? וזו רק ההתחלה.
מדיניות הילד אחד והאוכלוסייה המזדקנת
בשנת 1979, כדי למנוע מסין להיכנס למצב של רעב, הממשלה הסינית הנחילה מדיניות אגרסיבית של משפחה אחת – ילד אחד. מדיניות שהחלה ב-1979 ובוטלה רק בשנת 2015! זו מדיניות שהפכה לפצצה מתקתקת דמוגרפית עבור סין. מדיניות שהובילה לכך שבשנת 2022, לראשונה מאז נזקי הסוציאליזם בשנות ה-60, האוכלוסייה של סין החלה להתכווץ.
כיום, העובד הסיני צריך להאכיל את אבא ואימא שלו המזדקנים, 2 סבים ועוד 2 סבתות. אם יש לו ילד אז גם אותו (אפשר להגיד שזה חצי ילד כי אישתו גם עובדת).
נוצר מצב שעל כל עובד שנמצא בשיא הקריירה שלו, יש 7 פנסיונרים או הורים מזדקנים שנמצאים הרבה מעבר לשיא. וגם להם יש ילד אחד בלבד שימצא את עצמו בבעיה דומה. והמצב ממש לא משתפר. על פי התחזיות, קרן הפנסיה של סין תתרוקן בשנת 2035. מדובר בפחות מ-10 שנים. פשוט אין יותר כסף. ואין מי שיחליף את העובד הסיני.
הזמן הוא האויב הגדול ביותר של סין. בכל יום שעובר האוכלוסייה של סין מזדקנת, ואי אפשר לעצור את הרכבת הדוהרת של ההזדקנות. ו-10 שנים זו דהירה מהירה מאוד.
טכנית סין יכולה להתחיל לייבא אוכלוסייה, אבל למה שמאה מיליון מהגרים צעירים יגיעו לסין? וגם מאילו מדינות בדיוק?
הודו כבר עקפה את סין בכמות האוכלוסייה, ולאט לאט גם לוקחת לסין מפעלים וכוח עבודה זול (ביחד עם וייטנאם ומדינות נוספות).
הבנייה המואצת ומשבר בועת הנדל"ן
לכל זה מצטרף משבר הנדל"ן העצום. אחד מאפיקי הצמיחה שסין ניסתה לייצר לעצמה, הוא הנדל"ן: לבנות המון המון דירות שהסינים המתעשרים ירכשו. בסין, אם אין לך דירה אתה בעל סטטוס נמוך יותר. אתה נחשב כמישהו שפחות כדאי להתחתן איתו. סין ניסתה לנצל את המצב החברתי הזה ובנתה נדל"ן בכמויות.
להוציא כסף מחוץ לסין כמעט בלתי אפשרי כי סין עדיין כלכלה ריכוזית. אז סין בנתה על זה שהיא תבנה המון דירות והסינים ירכשו אותן.
זה לא עבד. גם בגלל המרד השקט של העצלנים, גם בגלל שהסינים אמרו שהם לא מוכנים יותר להיות במירוץ עכברים שהממשלה כופה עליהם וגם בגלל הדמוגרפיה והאוכלוסייה המתכווצת. לא חסר להם איפה לגור גם היום.
סין בנתה ערים עצומות שפשוט אף אחד לא גר בהן. בסין יש כרגע מעל 60 מיליון דירות ריקות. הדירות האלה יכולות לאכלס את אוכלוסיית צרפת וגרמניה ביחד!
כאשר הסינים סרבו לרכוש את הדירות, החלו הצרות. ומשבר הנדל"ן והענפים הקשורים אליו בסין, הגיעו לממדים של כמעט 30%. יש הערכות לכאן ולכאן אבל גם הקטנה ביותר היא כ-20%. כדי להבין עד כמה זה דרמטי, בארה"ב ערב המשבר של 2008, זה עמד על 15%. גם אם נלך לחישובים יותר שמרניים שמדברים על 20%-25%, מדובר במספר אסטרונומי בשביל מדינה שהאוכלוסייה שלה מתכווצת במהירות.
מדובר בבועת הנדל"ן הגדולה ביותר בהיסטוריה שמוערכת בכ-60 טריליון דולר. זה יותר מכל כלכלת ארה"ב, פי 2 ובניגוד לארה"ב ששם הכלכלה היתה חופשית ומשבר 2008 היה התיקון שלה, סין היא לא כלכלה חופשית לחלוטין, ולכן הממשלה מנסה לנווט את דרכה החוצה. מה שלרוב מגדיל את הפצצה על חשבון הזמן שהממשלה קונה. כי לסין אין איך לתקן את הכלכלה.
המפלגה הקומוניסטית דרשה לבנות, והקבלנים בנו. אבל אין כיסוי לכסף. הוא פשוט נשרף בתוך קירות בטון. אגב בעיה דמוגרפית דומה יש כיום ברוסיה ששם האוכלוסייה מתכווצת בגלל שהיא מתנפצת על קיר הבטון שנקרא "כטב"מים אוקראינים", לצד ילודה נמוכה. גם שם יש משבר נדל"ן אבל קטן בהרבה מהסיני. ענקית הנדל"ן הסינית אברגרנד התרסקה עם חובות של 300 מיליארד דולר. אחריה הגיעה קאנטרי גרדן וענקים אחרים.
זה גרר גם הפגנות, מפני שהקריסה של חברות הנדל"ן גרמה גם לסינים שרכשו דירות בתהליך בנייה במרכזי ערים, לאבד אותן.
חובות עתק של המועצות המקומיות
אבל כאן הצרות לא מסתיימות. בסין מתחיל משבר חובות ענק של המועצות המקומיות. שוב, דומה מאוד לרוסיה היום.
בסין מערכת המיסוי עובדת כך: הממשלה לוקחת את רוב המיסים, אבל כל ההוצאות על בתי ספר, כבישים, תאורה ברחוב, בתי חולים וכו'… יושבות על המועצה המקומית. כדי לצאת מהחובות, המועצות המקומיות החלו למכור אדמה. כלומר למכור לקבלנים אדמה, שעליה הקבלנים בונים דירות ולאחר מכן הסינים רוכשים אותן והכסף מאכיל את כולם.
יותר מזה, המועצות המקומיות החלו לקחת הלוואות תחת ההנחה שימשיכו לרכוש מהם אדמה. הלוואות שהריבית עליהן ממשיכה לדפוק בדלת בכל חודש.
מה קרה כאשר החל משבר הנדל"ן? אף אחד לא רוכש אדמה. אין כסף. המועצות המקומיות ממשיכות להוציא כסף אבל לא להכניס. והריבית ממשיכה לדהור בכל חודש!
החובות של המועצות המקומיות בסין עומדים כיום על 9 טריליון דולר! זה תקציב שיכול להספיק לממן מעל מאה מיליון ישיבות, או 20 פעמים את הנזקים של ההסתדרות בישראל! אבל בהשוואה לסין מדובר על מחצית מהתמ"ג של סין. בקיצור: אין איך לסגור את החוב הזה.
התוצאה: המועצות המקומיות החלו לכבות את האור ברחוב כדי לחסוך כסף, קיזזו במשכורות למורים ורופאים, מקטינים את התחבורה הציבורית, הפסיקו לפנות אשפה בתדירות גבוהה, הפסיקו לפתח תשתיות וזו רק ההתחלה. להערכתי זה ילך ויחמיר.
הדרך היחידה לעצור את ההתדרדרות היא להדפיס כסף ולהקריס את המטבע. מה שיוביל לכאוס פנימי. מצד שני, אם לא יצילו את המועצות המקומיות, עלול להיות פיצוץ סוציאלי וכאוס פנימי במילא.
מה הפתרונות? לי אין רעיונות, מלבד רעיון אחד שנראה שהממשלה הסינית פוזלת אליו – ותיכף נגיע לזה. רק שהוא לא רעיון טוב.
התאגידים והמשקיעים הגדולים עוזבים את סין
ואם כל זה לא מספיק: הגיעה המכה מבחוץ. האגרסיביות הסינית והשאיפה שלה להזיק למערב, גרמה לעולם להגיב. העולם לא סומך על הממשלה הסינית, ובצדק.
תאגידים עולמיים ענקיים החלו לצאת מסין. כבר היום אפל מייצרת כל אייפון עשירי בהודו, ובקרוב תעביר לשם כ-25% מהייצור שלה (בהמשך כנראה את רובו). כל זה נעשה בשקט, ללא דרמה.
סמסונג יצאה לחלוטין לוייטנאם. מאזדה חזרה לייצר בבית וכך גם רוב המותגים היפנים. השקעות החוץ בסין הגיעו למינימום של 30 שנה! אלו מספרים שאפילו המלחמה כאן בישראל לא הביאה.
יש כלל בכלכלה: רוצים לראות מה יהיה עוד שנתיים במדינה? תסתכלו על ההשקעות עכשיו. יותר מזה, בשנת 2023 סין הגיעה למצב שכסף בורח ממנה יותר מהר מאשר נכנס אליה. זה לראשונה מאז… האמת שנראה לי שזה מאז ומעולם. נראה לי שאם נבדוק את זה לעומק נצטרך לחזור למהפכה הקומוניסטית.
הכלכלה העולמית עושה ניתוח כירורגי לניתוק כלכלת סין מהעורקים הכי גדולים שלה. העולם מעדיף לייצר במדינות ידידותיות, ולא במדינות עוינות כמו סין.
במשך שנים הפער הטכנולוגי בין סין למערב הולך וגדל וכאן גם הגיעה המכה הגדולה ביותר לטכנולוגיה הסינית: המכה של הצ'יפים. הסינים ניסו להעתיק מהמערב את הטכנולוגיות הכי מתקדמות שלו, לשפר אותן ולהשתלט על השוק.
אלא שהמערב ניתק את סין מטכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר. ארה"ב, יפן והולנד לא רק מסרבות למכור לסין צ'יפים מתקדמים, אלא את הציוד לייצור שלהם. סין לא יכולה להתחרות במערב ללא טכנולוגיות ייצור, והיא מפגרת מאחורי המערב בכ-10 שנים.
ואחרי שבמשך שנים הפער הטכנולוגי בין סין למערב התכווץ, לראשונה מאז המון זמן הוא שוב הולך וגדל.
מדי פעם סין מתהדרת בעוד פרויקט ענק שמצטלם יפה, אבל כמו כל משטר דיקטטורי, מדובר בהמון יחסי ציבור ולא בטוח שיש כיסוי לאמירות מאחורי הכותרות.
לשם המחשה: זוכרים איך הצבא הרוסי האימתני היה השני בכוחו בעולם ערב הפלישה לאוקראינה? כיום, האם מישהו עדיין חושב שהם צבא כזה מפחיד וגדול?
למישהו יש ספק שאם במקום צבא אוקראינה הקטן והלא מתוקצב למשל, הצבא הרוסי היה נתקל בצה"ל, זה לא היה נגמר בכמה ימים כפי שאמרו התעמולנים של פוטין, רק לא לטובת רוסיה? זה מה שקורה כאשר אתה משטר דיקטטורי שלא צריך לתת דין וחשבון אמיתי. ברגע האמת מסתבר שלא תמיד יש כיסוי לכותרות.
ישראל ניצחה מלחמה ב-7 חזיתות עם יחס אבדות של 1 ל-100 לטובתנו (עם ידיים קשורות מאחורי הגב כי אסור לנו באמת להילחם), ועדיין כולם כועסים על ביצועי הצבא שמבחינתנו הם לא טובים מספיק. רוסיה מקבלת מכות מאוקראינה ולא מצליחה לכבוש כבר 4 שנים חבל ארץ צמוד לגבול שלה, ללא שום מגבלה על שיטות לחימה, והכול "סבבה" והם משדרים ניצחון בטלוויזיה.
כך גם בסין. בגלל שאין באמת ביקורת אמיתית, אי אפשר לדעת לאילו אמירות יש כיסוי ולאילו אין.
ההשקעות במדינות עולם שלישי
אחד האפיקים שסין ראתה בו צמיחה, זו השקעה בתשתיות במדינות עולם שלישי. סין ניסתה לבנות תשתיות בהמון מדינות נכשלות כדי לגרוף רווחים מהצמיחה. הבעיה היא שכרגע למדינות האלה אין מה לתת לסין חזרה.
מה יכולות פקיסטן, סרי לנקה, זמביה, אתיופיה או ונצואלה להחזיר כעת לסין? סין הגיבה לכל הדברים האלה בצורה לא טובה.
שי ג'יפינג, מנהיג סין, הפר את ההסכם מול המפלגה שלו והפך למעשה לשליט יחיד. עד לאחרונה, בסין שלטה המפלגה הקומוניסטית. היתה סוג של "שליטה קולקטיבית" בסין. שי ג'יפינג הפר את ההסכם הפנימי הזה והלך לכהונה שלישית בניגוד לחוק. הוא למעשה כתב את החוק מחדש לכבודו.
אין כאן שום דבר מפתיע. הממשלה הסינית מגיבה כמו כל שליט דיקטטורי שהמדינה שלו נמצאת במשבר. הוא הופך לאגרסיבי. סין מתחילה לחזור אחורה מהרפורמות הקפיטליסטיות, ומקדמת עוד רגולציה כדי לחתוך זכויות ולהגדיל שליטה. והתוצאה: אנשי עסקים סינים גדולים מתחילים להירדף ותעשיות שלמות נסגרות – למשל תעשיית המורים הפרטיים שהיתה תעשייה של 100 מיליארד דולר. יזמים חדשים מתחילים לפחד לפתוח עסקים בסין, כי הם פוחדים שמחר פקיד כלשהו ייקח להם הכול.
זה כמובן עוד לא הגיע למצב של רוסיה, אבל אם הממשלה הסינית תמשיך זה יגיע לשם.
אז מה סין יכולה לעשות? התשובה: טייוואן.
כאן שוב נכנסת טאייוואן לתמונה, והסכנה המיידית למלחמה. כאשר הכלכלה קורסת, משטרים דיקטטוריים מנסים להעלות את האגו הלאומי. בעצם להגיד לעם: נכון שקשה לכם, אבל החזרנו שטחים היסטוריים! מזכיר לכם את רוסיה? ככל שהכלכלה של סין יורדת, השיח על מלחמה עם טאיוואן עולה. שיחות על פטריוטיזם סיני מתחילות להתגבר.
הבעיה היא שטאייוואן היא לא סתם אי. זו ענקית הצ'יפים העולמית המתקדמת ביותר כיום בעולם. חברת TSMC הטאיוואנית מייצרת כ-90% מהצ'יפים הכי מתקדמים כיום בעולם. סין יכולה לנסות להשתלט על טאייוואן גם בגלל זה.
הבעיה היא שסביר להניח שהעולם לא ישתוק על זה. סין, שמייבאת 70% מהאנרגיה שלה דרך הים שעלול להיסגר בפניה, יכולה למצוא את עצמה ללא חשמל תוך חודשים ספורים. זו אולי גם הסיבה מדוע סין עוברת לאנרגיה סולארית על סטרואידים. אבל זה לא מספיק כרגע.
אם העולם יטיל על סין סנקציות חונקות, סין לא תוכל לעמוד בהם לאורך זמן כמו רוסיה. לרוסיה יש משאבי טבע אדירים שהחזיקו את המדינה שלסין פשוט אין. בנוסף, ספק גדול אם העם הסיני יגיב לירידה כל כך דרסטית ברמת החיים בצורה שקטה כמו העם הרוסי הכנוע (ואני אומר את זה בתור יוצא רוסיה). מה גם שרוסיה דאגה לשמור על מרכזי הכוח במוסקבה, כך שהם לא יפגעו מהמלחמה כמעט בכלל. בסין יש מספר מרכזי כוח ויהיה קשה יותר לעשות את זה. במיוחד כאשר העם הסיני פחות מפוחד מהרוסי ונראה שהם דווקא פחות מפחדים להפגין.
יש גם לציין שהצבא של טאייוואן הוא צבא מתקדם וחזק בהרבה מהאוקראיני. מדובר בצבא מתקדם מאוד על אי הררי, שכולל הגנה מסיבית על החופים, חיל אוויר מתקדם, מערכות נ"מ מתקדמות, צוללות, מוקשי ים רבים שיכולים להיות בשימוש מיידי והכי חשוב: כוח צבאי כולל מילואים של כ-2.5 מיליון חיילים שעברו הכשרה ויש להם מוטיבציה גבוהה! הרבה יותר גבוהה מהמוטיבציה בצבא האוקראיני ששם יש מלא עריקים.
אחת הבעיות של אוקראינה כיום, היא מוטיבציה נמוכה. בתחילת המלחמה היה להם צבא מתפורר, טכנולוגיה מתיישנת, כמעט לא היה נ"מ ולא היתה אסטרטגיה הגנתית טובה אלא אלתור שבסוף הצליח בזכות הטמטום הרוסי. גם לא היה מודיעין איכותי. מה כן היה? גבול עצום עם המדינה הפולשת שיכלה לעשות כל העולה על רוחה.
לטאייוואן אין אף אחת מהבעיות הללו, ואין גבול יבשתי עם סין שתצטרך להתגבר על מוקשי ים, צוללות, נ"מ, טילים נגד ספינות ולוחמה בשטח הררי אם תתגבר על כל אלו.
ולצבא סין אין באמת ניסיון קרב, כמו שהיה אפילו לצבא הרוסי שעם כל הלעג כלפיו, הוא היה צבא יחסית מנוסה. פשוט עם פיקוד איום ונורא ששלח את חייליו לתוך מלכודות מוות. יש לציין שבעבר גם צבא סין נלחם ככה ואני לא יודע אם משהו השתנה.
יחד עם זאת, אמרתי שפוטין לא יפלוש לאוקראינה כי הוא "מבין" שהוא יחטוף שם מכות וזה ייגמר רע? בזמנו הפרו-רוסים צחקו עליי ואמרו שזה יסתיים בכמה ימים. אז זה לא הסתיים בכמה ימים ואני הייתי בטוח שפוטין מבין את מה שאפילו אני, כצופה רציונלי (אני מקווה) מהצד, רואה מישראל הקטנה.
אלא שכאשר דיקטטורים נדחקים לפינה הם נוטים לנתק כל קשר למציאות. בזמנו כתבתי שאני משוכנע ב-100% שתהיה מלחמה עם איראן, למרות שטראמפ כל הזמן מושיט את ידו לשלום לחמינאי?
זה מפני שלמדתי מהטעות שלי עם פוטין. פוטין לימד אותי שדיקטטורים מאבדים קשר למציאות, סובלים משיגעון גדלות ומעריכים לא נכון את האויב. זה בדיוק מה שעשה חמינאי, וזה הוביל למלחמה בלתי נמנעת (ואגב נראה שאנחנו בדרך לעוד אחת כזאת אם הוא לא יפסיק). האם זה מטומטם מצידו? מאוד. אבל הטעות הגדולה ביותר היא לנתח דיקטטורים מזדקנים בהיגיון מערבי ליברלי.
אם סין תתקוף, זו לא תהיה מלחמה קלה, וסין תמצא את עצמה בבעיה עצומה גם בתוך המדינה וגם בחוץ. אבל האם זה יעצור אותם? אני לא משוכנע בכך. מה שאני אומר הוא שאפשר לצפות להכול.
ככל שהכלכלה בסין חוטפת עוד מכות, צלילי מנועי המטוסים ושרשראות הטנקים בחופים הקרובים לטאיוואן הולכים ונהיים רועמים יותר.
אי אפשר לשלול שנשמע גם את רעש התותחים.
ההשלכות על ישראל
והאם כל זה רע לישראל? לדעתי התשובה היא לא. סין באופן מובהק רואה במערב אויב ולא ידיד. היא רואה בישראל נציגה של המערב ולכן כורתת בריתות עם האויבים שלנו ואפילו מסיתה נגדנו ברשתות החברתיות. קריסת הממשלה הסינית היא אחד הדברים הטובים ביותר שיכולים לקרות לנו, וכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לחכות.
מהי דרך המוצא למשטר בסין?
מה סין יכולה לעשות כדי להציל את עצמה? התשובה פשוטה: לעבור לדמוקרטיה קפיטליסטית או לדיקטטורה קפיטליסטית סטייל סינגפור או דובאי. מה שלא נראה אפילו באופק.
וזה גם לא יפתור את הבעיה במיידי. תהיה ירידה לפני העליה. לא נראה שסין השלימה עם זה.
נפילת סין תגרום גם לצניחת מחירי הנפט ולצניחה של יצואניות רבות לסין כמו רוסיה, ברזיל ומדינות אחרות. רובן לא ידידותיות לישראל כרגע. זה ישפיע כמובן על כל הכלכלה, ולכן המעבר של התעשייה להודו, וייטנאם ומדינות נוספות צריך להיות מואץ".
תמונה: Sean Gallup / Getty Images
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
