מאמר דעה מאת: סא"ל (במיל') יעקב סבג ששירת בצה"ל משנת 1988 עד 2009 כיועץ לענייני ערבים, בעזה ובשומרון
סבג: "במהלך הקפות שמחת התורה בהם נכחתי, קשה היה להשתחרר מהדמיון לאווירת חג הפורים, לא רק בגלל השתייה כדת, שחלק ניכר מהחוגגים הידר בה במיוחד, אלא בעיקר בגלל תחושת ה"נהפוך הוא". יום שמחת תורה של שנת תשפ"ד שהפך לאבל כבד לאחר מתקפת הטרור הנוראית בה פתחו אנשי החמאס, מסתיים באותו יום ממש, בשיבת כל החטופים החיים וחלק מהחללים הי"ד, בתפילה לשיבת היתר והבאתם לקבר ישראל. מרבית שטחי רצועת עזה הפכו בינתיים ל"עיי חורבות", כמעט כל צמרת החמאס הושמדה, ועל הדרך גם הנהגת האויב הצפוני חיזבאללה, בראשות חסן נסראללה, חלק ניכר ממשלת ה"חותים" בתימן, וצמרת תכנית הגרעין האיראנית ואיתה מרבית מתקני התכנית. אם מישהו היה אומר לכם שזו תהיה התוצאה בתום שנתיים של לחימה, הייתם מבקשים כנראה לבחון את מצבו הנפשי במתקן פסיכיאטרי מוכר.
אז ראשית, כאדם מאמין, אני חייב לציין שאי אפשר שלא לחוש ביד הא-לוהית שכיוונה את כל המהלך. לא רק מתוקף החפיפה בין תאריך מתקפת הטרור למועד שיבת החטופים, אלא גם לכל אורך האירועים ומהלכם. החל מאי הצטרפות חיזבאללה למתקפה ביום הראשון, דבר שבמידה והיה מתרחש היה כנראה משנה לחלוטין את כל המציאות. המשך, בכישלון כל מתקפות הטילים והכטב"מים האיראניים. וכמובן ההצלחה הפנומנלית של המתקפה באיראן, שמעל לכל היגיון סביר הסתיימה כאשר כל כוחותינו שבו בשלום לביתם, והיו מספר נפגעים מהטילים האיראניים, וכל הרוג בקרבנו הוא עולם ומלואו, אך המספר ככל שהוא עצוב וקשה – הוא זניח מול ההיקף הרב ועוצמת הטילים שנשלחו לעברנו (די לזכור את הבטחות האיראנים לפני המלחמה בהחרבת גוש דן והבטחות החיזבאללה, להחריב את בתי הזיקוק, מתקני הגז ומערכות החשמל בארץ). בל נשכח, את נפילת משטר אסד בסוריה, שגם הוא התרחש כאילו "יד א-לוהית" עמדה מאחוריו, הגם שלקריסת חיזבאללה היה גם כן תפקיד משמעותי באירוע זה. לכך, יש להוסיף את נצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב. היום ברור שתמיכתו האיתנה הן באספקת אמצעי לחימה לישראל, הן במתקפה באיראן והן בהשגת שחרור החטופים, היו מרכיב כוח קריטי משמעותי בעוצמתה של ישראל ובהתפתחויות בכללן.
ואחרי כל אלה, נראה לי שעם חפץ חיים חייב לעשות חשבון נפש אמיתי ונוקב. לאחר מלחמה כה קשה ואכזרית שגבתה חיים של קרוב ל-2,000 מאזרחי ישראל, מהם קרוב ל-1200 רק מיום שמיני עצרת – כמחציתם אזרחים וכמחציתם חיילים, שרבים מהם נהרגו בלחימה ברצועה. לצידם נחטפו למעלה מ-250 אזרחים (25 מהם עובדים זרים), למעלה מ-160 הושבו בחיים, בעיקר בעסקאות מול המרצחים. עדיין טרם הושבו גופות של 20 חללים, ובכללם הדר גולדין הי"ד שגופתו מוחזקת ברצועה כבר למעלה מ11 שנים לאחר שנחטפה במבצע צוק איתן.
מובן שמאמר מסוג זה יכול לגעת רק בחלק קטן מהנקודות, אקווה שאלו הן הנקודות העיקריות:
ראשית: תפיסת הביטחון הישראלית. זו התבססה על מספר עקרונות שהוכחו כשגויים מהיסוד.
1. עיקר המשאבים הופנו ל-3 גורמים שאמורים היו להבטיח את ביטחון מדינת ישראל הן מול הרצועה והן בשאר החזיתות:
2. מודיעין, בדגש על מודיעין הסיגינט (יירוט אותות תשדורת), בהובלת יחידה 8200, שאמור היה לתת התראה חד משמעית. בפועל, המודיעין היה קיים כידוע, אבל נעצר בדרך. לצד זאת, אמור היה לעמוד לימין ישראל המודיעין האנושי (יומינט), בהובלת שירות הביטחון הכללי. בפועל התברר שלישראל כמעט לא היה מודיעין אנושי ברצועה. השב"כ הסתפק במידע שגם הוא היה אמור להספיק, המבוסס על סיגינט, ועל קשרים רשמיים ולא רשמיים עם ראשי ארגוני הטרור, והמודיעין של מצרים והרש"פ. התוצאה הסופית הייתה שערב שמיני עצרת תשפ"ד, לא עמדה לרשות ישראל התראה.
3. גם ללא התראה, עדיין אמור היה לעמוד לרשות ישראל חיל אוויר חזק, עם מטוסי קרב, מסוקים וצי כטב"מים מצויד היטב. כוח זה קיבל את מרבית משאבי תקציב הביטחון, במטרה שגם אם ישראל תופתע, ניתן יהיה לייצר תוך זמן קצר ביותר (שעה עד שעתיים לכל היותר) עוצמת אש שתביא לסיכול כל מתקפה. בפועל חיל האוויר כמעט לא התחיל לפעול עד שעות אחר הצהריים של יום המתקפה. לשאלה היכן היה חיל האוויר ב7 אוקטובר 2023, לא ניתנה עד כה תשובה מספקת, אלא רק תירוצים שלא מתקבלים על הדעת.
4. מערך מיגון אקטיבי, שכלל גדר אינדיקטיבית, מערכת "רואה יורה", מצלמות, מערכת מיגון תת קרקעית נגד מנהרות, פרימטר (שנשחק לחלוטין בעקבות ההפגנות של עזתים בסמוך לגדר), ומערך שלם של "יירוט רקטות" (כיפת ברזל). גם במערך זה הושקעו מיליארדים רבים, ולמרות זאת, המערך קרס לחלוטין כידוע.
5. לצד זאת, עמדה התפיסה ההזויה של חמאס מורתע, והתפיסה שחמאס מבקש רק משאבים כלכליים לביסוס שלטונו. מיותר להכביר מילים על כמה הזויה התפיסה הזו. בכל מקרה, תפיסה זו הייתה מקובלת הן על אמ"ן, הן על שב"כ, הן על מתפ"ש (מתאם הפעולות בשטחים), והן על הדרג המדיני. בעבר ציינתי מספר פעמים שלדרג המדיני בישראל אין שום כלי לאתגר את המערכת הביטחונית. המערכת הקרויה מל"ל – מועצה לביטחון לאומי, הינה בסך הכול שלוחה של המערכת הביטחונית, היא מורכבת מאנשי ביטחון בדימוס ואין לה שום יכולות איסוף עצמאיות המסוגלות לאתגר את ה"קונספציות".
6. במשך שנים הקטינה ישראל את צבא היבשה, בדגש על כוחות המילואים. הכוחות העיקריים שנשחקו היו אנשי ההגנה המרחבית והאזרחית שהיו אמורים לתת מענה ראשוני להגנה על האוכלוסייה האזרחית. אפשר לומר שהכוח היחיד שתפקד כשורה באירועי שמחת תורה היה משטרת ישראל, גוף שידוע דווקא בחוסר היעילות שלו, אבל הוא היה הכוח היחיד עם אנשים חמושים בגזרה, בשעת תחילת המתקפה.
שנית: מדינת ישראל הייתה קרועה מבית ערב המתקפה. גורמים שונים חברו לנטרול מוטת השליטה של הדרג המדיני, בראשם המאבק כביכול נגד הרפורמה המשפטית. כיום ברור שהרפורמה המשפטית הייתה תירוץ בלבד. המטרה הייתה למנוע מהממשלה הנבחרת לממש מדיניות שתפגע באליטות הישנות. התוצאה הסופית הייתה דרג ביטחוני ומשפטי שפעלו ללא כל פיקוח ובקרה, והרשו לעצמם להימנע מלעדכן את הדרג המדיני בדברים הקריטיים ביותר, ובראשם ההתרעות ערב המתקפה. יתר על כן, גם במהלך המלחמה הפעילו רבים מגורמים אלו מדיניות עצמאית, החל מהמטה הכללי שניהל לחימה הזויה בסגנון "פשיטות ונסיגות" שעלתה בחיי הטובים בבנינו, שירות הביטחון הכללי שעודד את הממשלה כל העת ללכת לעסקאות כניעה במקום לחתור בנחישות להכרעה. מתוקף קו זה, לא חתרו אנשי השירות ברצינות לספק מידע אמין ויכולות התקפיות שיאפשרו את שחרור החטופים. הטענה שלא ניתן לשחרר חטופים בחיים – היא טענה הזויה, וברור שעם מודיעין ראוי, בשילוב יכולות טכנולוגיות, ניתן היה לשחרר את החטופים לפני זמן רב, וללא המחיר המטורף ששילמנו בשחרור גדולי המרצחים ומתכנני הטבח הבא.
לצד זאת, חשוב לזכור שישראל העניקה במהלך הלחימה סוג של חסינות לראשי המרצחים, כל עוד הם פעלו ממדינות אויב כמו קטאר ותורכיה, ולא שהו ברצועת עזה. נזכור בהקשר זה, את תפקיד המפתח שמילאה המתקפה בקטאר, שלמרות כישלונה להביא לחיסול בכירי החמאס, מילאה תפקיד משמעותי בכך שהקטארים נאלצו להביא את חמאס לעסקת כניעה מבחינתם, רק כדי לזכות בהגנת ארה"ב מפני מתקפות נוספות. על רקע זה עולה מאליה השאלה: "למה חיכינו?"
כשמוסיפים לכך את העובדה שמערכת משפטית שלמה מבזבזת מאות מיליונים על העמדת ראש הממשלה לדין בהאשמות הזויות של קבלת בקבוקי שמפניה וסיגרים ממיליונר כלשהו (וגם בובת באגס באני), מטרידים אותו בהופעות 3 ימים בשבוע בבית המשפט, במקום לעסוק בניהול המלחמה, מונעים ממנו למנות ראש שב"כ חודשים ארוכים בעיצומה של מלחמה בטענה הזויה שמישהו מעוזריו עבד עבור לוביסט של ממשלת קטאר. אין הכוונה לומר שאסור לחקור את הטענות לשת"פ בין גורמים בלשכת ראש הממשלה עם קטאר, ולמעשה ראוי לחקור את כל מכלול הקשרים בין גורמי ביטחון בישראל לקטאר. ועדיין, לא ייתכן שכתוצאה מכך, ארגון המודיעין המשמעותי ביותר בלחימה בחמאס יתפקד בלא מפקד הנהנה מאמון ראש הממשלה, תוך כדי מלחמה.
בהקשר זה, יש לזכור שהמחלוקת הפנימית בארץ העניקה לאויבינו את התחושה שישראל כה חלשה מבית, ועומדת על סף פירוק – מה שהעניק לאנשי החמאס ויתר אירגוני המרצחים את התחושה שזוהי שעת הכושר לתקוף אותנו.
הדברים שהעליתי מדגישים מחדש ופעם נוספת את הדרישה לחקירה אמיתית ובלתי תלויה בשאלה, האם מתקפת שמיני עצרת תשפ"ד זכתה לשת"פ מצד גורמים בישראל. במידה והיינו חיים במציאות הגיונית, ברור היה שהדבר היה צריך להיחקר ע"י ועדת חקירה ממלכתית. בישראל של היום, כאשר בית המשפט העליון שנשיאו אמור למנות את הוועדה, הוא צד פוליטי וחלק מהגורמים שאמורים להיחקר, חובה למנות ועדה שמחד תיתפס כניטרלית בעיני כלל הצדדים, ומאידך, תחזיק בכל הכלים והסמכויות להגיע לחקר האמת. מדובר בבעיה קשה, שכן מטבע הדברים כל ועדה שתמונה בידי הממשלה תיחשד כמי שמטרתה לנקות את הדרג המדיני ולהפיל את כל האחריות על הדרגים הביטחוניים.
נציין בהקשר זה, שרבים מאוד מסרבים להאמין שתיתכן בגידה בדרג הביטחוני הבכיר, ערב מתקפת הטרור. להבנתי, מדובר בתפיסה ילדותית. בשנתיים האחרונות נלכדו בישראל עשרות מרגלים איראניים, כמעט מכל שכבות הציבור. האמונה, שדווקא מי שפעלו בגלוי נגד הממשלה, מתוך תפקיד ממלכתי, אלה שנקטו בגישה הזויה של הימנעות מהתרעה על מתקפה, כשהיו בידיהם כל הנתונים, והובילו כל העת לכניעה לדרישות האויב, הם בהכרח אנשים נקיים וטהורי כפיים – היא במידה רבה תפיסה ילדותית. במיוחד, כשמוסיפים לכך שורה של עובדות, כמו שיגור צוותי שב"כ לקראת המתקפה כדי לחלץ עובדים בכירים מהעוטף, הדיווחים על מפגשים מוקדמים בין בכירים בשב"כ לאנשי חמאס עוד בליל המתקפה וקודם לכן, נתונים לפיהם אנשי חמאס שהו בתוך שטח ישראל עוד לפני פרוץ המתקפה, ההנחיה להשתיק גורמים שניסו להתריע על המתקפה, דוגמת התצפיתניות, הקשב רפאל חיון מנתיבות, והנגדת מיחידה 8200. לכך, יש להוסיף את כמויות המידע הרגיש שהיה ברשות אנשי החמאס ערב המתקפה, שחלקו לא יכול היה להגיע, אלא מדרגי ביטחון בכירים. ייתכן שאנחנו חשדניים לשווא, אבל כל עוד לא מתבצעת חקירה אמיתית, יש לכולנו בהחלט סיבה לחשוד שבצמרת הביטחונית של ישראל היה מי ששיתף פעולה עם האויב, ואוי לנו אם נושא זה לא ייחקר עד תום.
ובמבט לעתיד: ישראל סיימה את הלחימה במידה רבה כ"מנצחת", אך לא מדובר בניצחון סופי. חמאס עדיין קיימת. לפי תכנית טראמפ, אנשיה אמורים למסור את נשקם ובכירי הארגון אמורים לצאת לגלות. בשלב זה, בחמאס דוחים את הרעיון על הסף. אך ללא החטופים ברשותם, ובלחץ משמעותי של קטאר ותורכיה שמחויבים לנשיא טראמפ – ספק אם בכוחם להתחמק מהסגרת הנשק, ומוויתור על השליטה ברצועה. האם פירוש הדבר סוף הדרך של ארגון הטרור? ודאי שלא.
חמאס קודם היותה כוח צבאי, היא ארגון אסלאמי שבסיסו הוא "ה"דעוה", עשיית נפשות והטפה והפצת האסלאם. בכירים בארגון מדגישים שבבחירה בין הכוח הצבאי לבין מערך ה"דעוה", אין שאלה מה חשוב יותר. בניית כוח צבאי, היא דבר מורכב, אבל קל בהרבה מהקמת תשתית אזרחית של בניית דורות של תומכים שיהוו תשתית לדור הלוחמים הבא. לוחמים כאלה לא צריכים בהכרח להתחמש בטילים וברקטות. מבחינתם, כל כלי רכב, סכין מטבח או פטיש יכולים להספיק. זירת המערכה לא חייבת להיות רק רצועת עזה – כל שטחי מדינת ישראל, יהודה ושומרון והעולם הם זירת קרב. לתשתית זו ישראל סיפקה לאחרונה הנהגה מנוסה ובעלת סמכות. לישראל יש לא מעט יכולות לפעולה מול המנהיגות הזו, אבל עדיין מדובר במאמץ מורכב ביותר.
חשוב שנזכור שבעסקת ג'בריל, שחררה ישראל את השיח' אחמד יאסין ואת הנהגת האינתיפאדה הראשונה, מה שהביא לכינון הרש"פ ולהקמת החמאס. בעסקת שליט שוחרר יחיא סנואר, מי שהוביל את מתקפת הטרור האחרונה. בעסקה הנוכחית, הצליחה ישראל להותיר בכלא את בכירי האסירים, אבל עדיין שוחררו לא מעט מחבלים בכירים שכל אחד מהם יכול להיות יחיא סנואר הבא. חשוב מאוד לבנות מערך ביטחוני יעיל דיו בישראל שימנע את צמיחתם, ואת הטבח הבא, שלא יבוא עלינו לעולם בעז"ה".
תמונה: דובר צה"ל
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
