מאמר דעה מאת: סא"ל במיל' אורן לשם, מחבר הספר "עשן של אי-ודאות" על "מאחורי הקלעים" של הפעלת חיל האוויר במהלך השריפה בכרמל
לשם: "אנחנו, כעם וכמדינה, פחות אוהבים לעסוק בדברים לא נעימים. זה נכון לרוב בני האדם, אך השריפה בכרמל הייתה אירוע מכונן. כמפקד מוצב השליטה בבסיס רמת־דוד מצאתי את עצמי בתוך ה"בור" בסיטואציה של 24 שעות של ערפל קרב, תנאי חוסר ודאות מוחלטים ותרחיש שלא הכרנו ולא נערכנו אליו. האירוע הזה פגש אותי בשנת 2010 – השריפה הגדולה בתולדות המדינה, ואני ממש רואה את הלהבות בעיניים, ועדיין אני אומר לעצמי שיש לי יכולת להשפיע.
העוצמה של התפרצות האירוע, שהיה משבר עמוק ואסון לאומי – 44 הרוגים, כ-17,000 איש שפונו מבתיהם, וקרוב ל-25 קמ"ר ובהם כמה מיליוני עצים שעלו באש, הביאה איתה תובנות שהן רלוונטיות בפרט היום לכל ארגון ולכל מדינה. אלו תובנות על התמודדות בתנאי אי־ודאות ותרחישים פתאומיים, תופעות שמתרחשות היום בכל העולם, לא רק בישראל.
האסון בכרמל נראה כמו פצצה ענקית שנחתה על ההר – מין פטרייה עצומה של אש, כמעט כמו פיצוץ גרעיני. כשירדתי לתוך מוצב השליטה כבר הייתי מספיק מנוסה בחיל האוויר – תפקדתי גם על הקרקע וגם באוויר במצבי שליטה. אבל כאן היה משהו שלא הכרתי. פתאום מודיעים לי שמטוסי כיבוי מכל העולם עומדים לנחות אצלנו. אני שואל את השאלה הכי בסיסית: מה זה מטוס כיבוי? והתשובה: "לא יודעים". ומשם המשיך הרבה חוסר מידע – מתי יגיעו? מי הצוותים? מה דרישותיהם? זה היה כאוס מוחלט.
בין 20 ל־30 מטוסים היו אמורים להגיע בתוך 24–48 שעות. וכל זה בזמן שאנחנו גם צריכים לטוס, להגן, לנהל. הצוותים הזרים היו אמנם מנוסים, אך מישהו צריך להסביר להם את השטח: זה הכרמל, אזור מצומצם, עם טופוגרפיה מסובכת – הר שמתרומם כמו קיר. באמת, נס שב־24 השעות הראשונות לא הייתה תאונה אווירית. לא ידענו כיצד לנהל עומס כזה.
ובמקביל – צוותי כיבוי על הקרקע, אנשים שנהרגים תוך כדי האירוע, ופינוי של אלפים מהיישובים. היכולת שלנו לסנן את כל האופרציה הזו הייתה מוגבלת מאוד. והסכנות היו עצומות: מעבר של מטוס מעל כוח כיבוי תוך הורדת חומר מעכב בערה יכול היה להרוג אותם.
האירוע הזה התפרץ ללא התרעה מוקדמת. זה היה תסריט שלא נערכנו אליו. ברקע – תקשורת מדווחת על עשרות הרוגים. כל זה קורה בשעות הראשונות של האירוע. זה משפיע מנטלית: אתה מבין את חומרת המצב, ושאתה יכול להשפיע על זה.
בתוך כל זה, הפעלתי עקרונות מרכזיים: גמישות מחשבתית – שימוש בידע שכן קיים, כדי להתאים את עצמנו למתרחש ולהיערך לבאות. איסוף אנשים טובים מסביב – מקצועיים, רגועים, רגישים. אנשים שמכירים את השטח, גרים בחיפה ובעמק יזרעאל. אנשים שידעו לסייע בתיאומים לוגיסטיים ולא יעמיסו על המערכת.
למרות ששלחנו מטוסים, לא הצלחנו להשתלט על השריפה במשך כ־48 השעות הראשונות. הרוחות, הטופוגרפיה והצמחייה גרמו לכל מוקד שחיכה להידלק מחדש. האש נשלטה רק לאחר יומיים, וכובתה לחלוטין רק אחרי כחמישה ימים.
זו הייתה הפעם הראשונה שהתבקשנו לסייע ככוחות אוויריים לכיבוי. בתוך 24 שעות היינו צריכים “להמציא” תורת לחימה: היכן טסים, איך משתלבים עם הכוחות הקרקעיים, איך מבצעים בקרה ושליטה.
הכאוס הזה תועד בדוח מבקר המדינה – הרשות לביטחון לאומי לא הייתה ערוכה, המשטרה לא הייתה ערוכה, וכל גוף פעל לבד. לקח 48 שעות עד שהתחילו לדבר אחד עם השני בצורה אפקטיבית. הדוגמה הקשה ביותר היא האוטובוס של צוערי שב”ס, שנשלח לפינוי בית הסוהר בכרמל למרות הסיכון – ולא נחסם ע”י המשטרה. הם נקלעו לתופת ונהרגו. חסימה אחת של כביש הייתה מצילה חיים.
אני אומר שיש קווים מקבילים בין התפיסה שלנו אז לבין היום. בישראל יש נטייה להיערך לדברים שהם "כאן ועכשיו". כל מה שדורש השקעה קדימה או תכנון לעתיד – פחות קורה. ואותם סימפטומים הופיעו גם באסון מירון (2021) וגם באסון 7 באוקטובר. אלו אירועים מתפרצים שלא נערכנו אליהם תודעתית ומנטלית.
אנשים טוענים שלא הוקצו משאבים. אני טוען שזה עמוק יותר: זה עניין מנטלי, של יכולת חיזוי והתגוננות מפני הבלתי צפוי. השאלה האמיתית היא: האם אסון דומה יכול לקרות שוב? התשובה: כן. הוא לא לא יהיה זהה, והוא יקרה בצורה אחרת. כמו רעידת אדמה – כמה בתים יקרסו? כמה נהיה מופתעים?
חיל האוויר הוא גוף עם DNA ייחודי – ארגון שחוקר את עצמו לעומק מדי יום. אכן נוספו יכולות רבות מאז השריפה בכרמל. מדינת ישראל גם שילבה את מערך הכבאות תחת משרד ביטחון הפנים, ושיפרה את מוכנותה. השריפה האחרונה בירושלים הוכיחה זאת.
אך לדעתי – זה עדיין לא מספק. יש לנו מענה נכון לעכשיו, אך האם הוא יהיה נכון בעוד חמש שנים?
אסון בסדר גודל לאומי יכול לקרות שוב. אולי לא בצורה של 7 באוקטובר, אבל משהו אחר – כן. ולכן עלינו לחשוב קדימה. חלק מהמוכנות כולל מוכנות מנטלית, ותמיד עלינו להחזיק "תוכנית חרום" – שתאפשר לנו להתמודד עם הבלתי צפוי".
תמונה: John Fredricks / The Epoch Times
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
