מאמר דעה מאת ד"ר כפיר תשובה, מומחה לתורת המשחקים ומרצה לכלכלה במכללה האקדמית רמת גן
ד"ר תשובה: "בזמן שעיני העולם נשואות לעימות המתעצם בין ארצות הברית וישראל לבין איראן, מתחת לפני השטח מתרחש שינוי גיאופוליטי עמוק יותר במזרח התיכון. החלשת הציר השיעי בהובלת טהראן אינה יוצרת רק ריק אסטרטגי אלא גם פותחת חלון הזדמנויות לשחקן אחר המבקש למלא אותו. טורקיה. אנקרה פועלת בשנים האחרונות לבניית ציר אזורי חדש הנשען על אידיאולוגיית האחים המוסלמים, על שותפות עם קטר ועל רשת של תנועות פוליטיות וארגונים אסלאמיסטיים ברחבי האזור.
טורקיה פועלת במספר זירות במקביל כדי לבסס את מעמדה כמעצמה אזורית. בסוריה, לאחר קריסת המשטר הסורי, עלו כוחות המזוהים עם אבו מוחמד אל ג׳ולאני, הפועלים בתמיכה טורקית, והשתלטו על חלקים גדולים מהמדינה. מציאות זו יוצרת מוקד כוח אסלאמיסטי חדש בלב המזרח התיכון. שליטה זו מלווה באיומים כלפי מיעוטים בסוריה, ובהם כורדים, עלווים ונוצרים, ומייצרת גם אתגר ביטחוני חדש עבור ישראל לאורך הגבול הצפוני.
במקביל פועלת טורקיה גם בזירה הלובית. היא התערבה צבאית במלחמת האזרחים לצד ממשלת טריפולי והציבה מל"טים, יועצים צבאיים וכוחות שכירי חרב. ההתערבות הזו לא רק הצילה את ממשלת המערב הלובית מקריסה אלא גם העניקה לטורקיה דריסת רגל אסטרטגית בצפון אפריקה. מול טורקיה ניצב בלוב מחנה נגדי הכולל את הגנרל ח'ליפה חפתר, הנתמך על ידי מצרים, איחוד האמירויות ולעיתים גם רוסיה.
גם במזרח הים התיכון פועלת טורקיה לשנות את מאזן הכוחות. היא מתנגדת למבני הברית שנוצרו בין ישראל, יוון וקפריסין סביב משאבי הגז והנתיבים הימיים, ומנסה לבסס תביעות ימיות מרחיקות לכת באמצעות הסכמים עם ממשלת טריפולי בלוב. כאשר מחברים את הזירות הללו מתקבלת תמונה רחבה יותר. טורקיה בונה למעשה קשת השפעה אזורית המשתרעת מאנטוליה דרך סוריה ועד לוב ומזרח הים התיכון.
אך נקודת החולשה המרכזית של טורקיה נמצאת דווקא בתוך גבולותיה. האתגר הכורדי הוא האיום האסטרטגי העמוק ביותר על אנקרה. בטורקיה חיים מיליוני כורדים, והתנועה הלאומית הכורדית פועלת במספר מסגרות אזוריות הכוללות את PKK בטורקיה, את הכוחות הכורדיים בצפון סוריה ואת האוטונומיה הכורדית בעיראק. לצד אלה קיימת גם תנועה כורדית באיראן.
חימוש הכורדים על ידי ארצות הברית במטרה להילחם במשטר האיראני יכול ליצור דינמיקה אזורית חדשה. שילובם בלחימה נגד טהראן עשוי לפתוח חזית פנימית נוספת בתוך איראן וליצור לחץ משמעותי על המשטר. במקביל, אזורים כורדיים במערב איראן עלולים להפוך למוקד של התארגנות פוליטית וצבאית רחבה יותר נגד השלטון.
אך למהלך כזה יש השלכה אסטרטגית רחבה יותר. חיזוק הכורדים באיראן עשוי לחבר בין מוקדי הכוח הכורדיים בעיראק, בסוריה ובאיראן וליצור רצף גיאוגרפי למחצה של אזורים כורדיים. אפשרות של תיאום ואף איחוד פוליטי כורדי אזורי תהפוך את הסוגיה הכורדית מאתגר מקומי של מדינות בודדות לשאלה אזורית רחבה.
מצב כזה עלול להציב בפני טורקיה דילמה אסטרטגית קשה. מצד אחד היא מבקשת להרחיב את השפעתה האזורית דרך הציר האסלאמיסטי שהיא בונה. מצד שני התעצמות כורדית אזורית תחייב אותה להפנות משאבים צבאיים גדולים לדיכוי האיום מבפנים ומסביב לגבולותיה.
במונחים של תורת המשחקים ניתן לראות את המערכת האזורית הזו כתהליך של שינוי שיווי משקל נאש (Nash Equilibrium). במשך שנים האזור התייצב סביב מאזן בין הציר השיעי בהובלת איראן לבין מחנה סוני מתון יותר. החלשת איראן מערערת את שיווי המשקל הזה ופותחת את המשחק מחדש, כאשר טורקיה מנסה לנצל את ההזדמנות כדי לשפר את מיקומה במערכת.
במקביל, פתיחת חזית כורדית באיראן משנה את מבנה המשחק האסטרטגי (Changing the Game Structure). חימוש הכורדים מאפשר יצירת לחץ פנימי על המשטר האיראני, אך בו בזמן הוא יוצר גם תוצאה אזורית רחבה יותר: חיזוק המרחב הכורדי כולו. התעצמות כורדית כזו פועלת כמנגנון של *איזון כוח אזורי (Strategic Balancing), משום שהיא מגבילה את יכולתה של טורקיה להרחיב את השפעתה בזמן שהיא מנסה לבנות ציר אזורי חדש.
במקביל לציר הטורקי, מתחיל להיווצר גם ציר נגדי אזורי. שיתוף הפעולה בין ישראל, יוון וקפריסין במזרח הים התיכון סביב משאבי האנרגיה והביטחון הימי כבר יצר בסיס לברית אזורית חדשה. אל הציר הזה מצטרפות גם מצרים, החוששת מהתפשטות השפעת האחים המוסלמים באזור, ולעיתים גם איחוד האמירויות. בשנים האחרונות גם הודו מגלה עניין גובר בשיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות האזור כחלק מהמאבק על נתיבי הסחר בין אסיה לאירופה.
התוצאה היא היווצרות מערכת אזורית המתקרבת למבנה של משחק איזון כוחות. מצד אחד ניצב הציר הטורקי הנשען על האחים המוסלמים ועל שותפות עם קטר. מצד שני מתגבש ציר נגדי הכולל מדינות החוששות מהשאיפות האזוריות של אנקרה ומהשפעת האסלאם הפוליטי.
המאבק על עתיד המזרח התיכון אינו רק בין איראן לישראל או בין מחנות דתיים שונים. הוא גם מאבק על השאלה מי ימלא את החלל שייווצר אם המשטר האיראני ייחלש. טורקיה כבר פועלת כדי למלא את החלל הזה, והשאיפות האזוריות שלה עלולות להפוך לאיום אסטרטגי על ישראל. בתוך המערכת הזו, הסוגיה הכורדית עשויה להפוך לנקודת מפתח שתאזן את הכוח הטורקי ותבלום את התרחבותו".
תמונה: Burak Kara / Getty Images
ישראל | מזרח התיכון |
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
