מאמר מאת ד"ר אייל פינקו, לשעבר בכיר במערכת הביטחון. מומחה בנושאי מודיעין, סייבר וביטחון לאומי
מושג הניצחון הוא מושג מתעתע, חמקמק ויחסי. נוח לנו לחשוב שניצחון הוא מונח המתייחס להשגת מטרות המלחמה והבסת היריב, כפי למשל האופן שבו הוגדרו מטרות מלחמת חרבות הברזל על ידי הממשלה ב-16 לאוקטובר 2023:
*מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות.
*הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל.
*מאמץ מרבי לפתרון סוגיית החטופים.
*הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה.
אך המלחמה היא כלי בידי המדינאים, והיא המשכה של המדינאות, והמדינאות היא המשכה של המלחמה. כלומר המלחמה אמורה לשרת אסטרטגיה מדינית רחבה, גם אם המלחמה נכפתה על אחד מהצדדים מבלי שהיה מוכן לה או רוצה בה.
על כן, מושג הניצחון אמור לכלול גם מטרות אשר ישרתו את הדרג המדיני. כאשר מדובר במלחמה בארגון טרור, שאינו מדינה, יהיה מורכב לעיתים להגדיר כיצד ישרת המהלך הצבאי והניצחון הצבאי את המהלך המדיני.
מטרות המלחמה הן למעשה ההגדרות שבאמצעותן ניתן יהיה להגדיר מהו ניצחון. השגת המטרות הן לכאורה הניצחון, ואילו השגה חלקית של המטרות אינו ניצחון או שמא הוא יהיה רק ניצחון חלקי
במלחמת חרבות הברזל הוגדרו המטרות, או ההישגים אשר יהוו ניצחון, כניצחון צבאי בלבד. אך לא נלקחו בחשבון מישורים אחרים, מולם מדינת ישראל נאבקת בשדה הקרב התודעתי והבין-לאומי – שם ישראל נוחלת מפלות כבדות, כמו למשל בלגיטימיזציה של ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג, בפגיעה הכלכלית, באנטישמיות הגואה בעקבות המלחמה, ועוד. במערכה הצבאית ה"קלאסית" כל אלו נראים לישראל כשדות מערכה משניים, אך שם ישראל מפסידה ונגרמים לה נזקים שייקח שנים רבות מאוד לתקנם.
ולמעשה כאן נכנסת תפיסת "אי-הניצחון הוא הניצחון" של ארגוני הטרור, חמאס, החות'ים, וחיזבאללה (ואיראן). בזמן שאנו מתמודדים במערכה צבאית רב גיזרתית, בהגדרת "קווים אדומים" לא ברורים בצפון, בתפיסת לחימה שלא מכניעה את חמאס או את האיומים באיו"ש, ובבלימה של תקיפות אוויריות על העורף – תפיסת הלחימה של הצד השני שונה במהות ובתכלית.
חמאס יחד עם איראן וגרורותיה מהתלים בישראל, בדיוני סרק של משא ומתן על החטופים, בהוצאת הציבור להפגנות בכבישים, במסע מתוזמר, מדוייק וממומן היטב של דה-לגיטימיזציה של ישראל (בעיקר באירופה ובארה"ב), בתביעות בבית הדין הבין-לאומי בהאג (על ידי דרום אפריקה, ובקרוב טורקיה), זריעת אנטישמיות מודרנית, מצור ימי בים האדום ועוד. זוהי מלחמת התשה רב-זירתית ורב ממדית, הרואה את הזירה הבין-לאומית כזירת המלחמה המרכזית.
זהו הניצחון של חמאס וציר הרשע – אי-הניצחון הצבאי של ישראל יחד עם מפלה בשדות הקרב של התודעה, הכלכלה וההכרה הבין-לאומית. ומבחינת חמאס ההישג הנדרש כעת הוא להמשיך להיות בתהליך של משא ומתן על הפסקת אש והחזרת החטופים.
יש להזכיר כי חמאס אינה שותפה עוד למשא ומתן הזה, אלא ארה"ב, מצרים וקטאר (ואיראן ברקע). זהו משא ומתן שאינו מחייב את חמאס, אך יש לחמאס עניין בהמשכו לשם משיכת הזמן, התשת ישראל בכל הגזרות, פילוג החברה הישראלית, הכנסת ישראל למצב כלכלי קשה והמשך הדה-לגיטימיזציה של ישראל בעולם.
אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת התשה רב זירתית ורב ממדית. אסטרטגיה מדינית רחבה, היא חלק בלתי נפרד ממטרות המלחמה והניצחון הצבאי אמור לכלול גם מטרות אשר ישרתו את הדרג המדיני.
קרדיט לתמונה: דובר צה"ל
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
