שיחה עם הרב מאיר אוחנה, הרב של כפר יובל, מפקד גזרה ומפקד כיתת הכוננות של מג"ב גליל עליון
הרב אוחנה מספר לחדשות NTD עברית, אודות עשרות השנים תחת אש בצפון, שבתקווה יגיעו לסיומן. וכיצד הוא רואה את החיבור בין היותו רב לבין היותו לוחם.
"יש לנו נורת אזהרה ענקית מאחר שהתברר לנו שגם כאן יכולנו חלילה, להיות בדיוק באותו מצב של הטבח הנורא שקרה בעוטף, בפרט לאחר הגילויים האחרונים שנמצאו כאן בגזרה. לאור זאת, מאוד התעצם אצלי ואצל הצוות שלי הנושא של המוכנות. עלינו להיות כל הזמן דרוכים וערוכים לקראת תרחישים כאלה. כל הלוחמים חדורי מוטיבציה, וכל מה שעומד מול עינינו הוא מסירות נפש בנושא ההגנה – להגן על הבית תרתי משמע".
משנת 2006, מאז שצה"ל יצא מלבנון, אנחנו ומשפחותינו חיים כאן בהתגוננות. וכעת כבר שנה שלמה מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל, אנחנו חשופים לירי בלתי פוסק ונמצאים בעצם במלחמת קיום. אני חייב לציין שהייתה כאן אווירת נכאים בתקופה שלפני המלחמה תקופה של ייאוש, של חוסר וודאות עקב חוסר התגובה של צה"ל.
נולדתי בקרית שמונה, לתוך מלחמת ששת הימים, אני יוצא חטיבת גולני ולחמתי בכל המלחמות מאז. כך שנושא המצב הביטחוני כאן ברמה האישית הוא ארוך שנים. ואנו לומדים שתמיד אחרי החושך בא האור הגדול!
ה-7 באוקטובר תפס את כולנו בהפתעה גדולה. לא עזבתי את המקום וכקצין מתנדב במשמר הגבול, אני המפקד של כיתת הכוננות בגזרה הצפונית. אני חייב לציין לשבח את חברי כיתת הכוננות שכבר שנה כולם נשארו כאן ומסייעים לאזרחים שנשארו ולכוחות צה"ל.
הפעילות שלנו כוללת סיורים בכל הגזרה וסיוע, וכן מתן מענה ביטחוני באזור. כמי שנולד וגדל לתוך מציאות של קטיושות ומלחמות – זה שוב תופס אותי. אבל השנים עושות את שלהן והניסיון הוא רב. אך יש לנו נורת אזהרה ענקית מאחר שהתברר לנו שגם כאן יכולנו חלילה, להיות בדיוק כמו במצב של הטבח הנורא שקרה בעוטף. ובפרט לאחר הגילויים האחרונים שנמצאו כאן בגזרה.
לאור זאת, מאוד התעצם אצלי ואצל הצוות שלי הנושא של המוכנות. עלינו להיות כל הזמן דרוכים וערוכים לקראת תרחישים כאלה. כל הלוחמים חדורים במוטיבציה, וכל מה שעומד מול עינינו הוא מסירות נפש בנושא ההגנה – להגן על הבית, תרתי משמע.
אני מכהן כרב של כפר יובל. בתפקידי כרב, אני דואג לבקר את אנשי הקהילה שלי ולחזק אותם, למרות היותם מפונים ומפוזרים כרגע בכול חלקי הארץ. אני חייב להודות שלאור השינוי הגדול שצה"ל מחולל בגזרה, אני מוצא אנשים עם אנחת רווחה גדולה. אנשים יותר מעודדים ויש בהם תקווה ואופטימיות והם מקווים לחזור לבתיהם במהרה. אני מאמין שאנו ברגעים היסטריים, וכי צה"ל מבצע עבודת קודש.
להבנתי, אין שום סתירה בין היותי רב לבין היותי לוחם. ההיפך הוא הנכון, זו מסירות נפש וזו ערבות הדדית. מאז שהפכנו לעם, קמו עלינו שונאים רבים. אבל לאורך כל ההיסטוריה, מהתקופה המקראית כולל תקופת משה רבנו, תקופת הנביאים – היה צבא בישראל. ובפרט היום, זו מצווה מאוד מאוד גדולה לקחת חלק באחריות ובהגנה על ביטחון המדינה!".
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
