שוחחנו עם שוש רבן, סא"ל (במיל'), לשעבר בכירה בשב"כ, כיום חברת הוועד המייעץ של תנועת ה"ביטחוניסטים"
רבן מסבירה לחדשות NTD עברית, למה לדעתה ראשית יש לנטרל את חיזבאללה וחמאס, ורק לאחר מכן לתת מענה לאיום האיראני. היא גם מציינת את הצורך המיידי בשליטה בדרום לבנון .
אנו חייבים ל'חנוק' ולגדוע את צינור החמצן של חיזבאללה ולא לאפשר מעבר אמל"ח אליהם. וחשוב ליצור רצועה של שליטה שכאשר תושבי הצפון מרימים את מבטם לצפון הם רואים את דגל ישראל ואת צה"ל ולא את חיזבאללה על הגדר"!
אנשים שואלים למה לא הפוך? אני אגיד כך: אם נטפל קודם באיראן, עדיין חיזבאללה וחמאס ישבו לנו על הגבול בצפון ובדרום… אם היינו תוקפים את איראן בכל הכוח כשחמאס וחיזבאללה עומדים על כנם, היינו מותקפים מכל הכיוונים. זה שחיסלנו את היכולות בעזה והחלשנו משמעותית את היכולות של חיזבאללה, וככל שנפגע בהם יותר – אזי כשנגיע לפגוע באיראן, המתקפה עלינו תהיה פחותה וחלשה מאוד ולמעשה איראן בלי חיזבאללה וחמאס היא חלשה מאוד.
נזכה לשקט ונחזיר את תושבי הצפון לבתיהם רק אם ננקה את השטח אחת ולתמיד ונחזיק בו, ורק אם נחזיק במעברים של הליטני, מצפון לדרום, מדרום לצפון, מסוריה ללבנון – כך שבשום אופן לא תתאפשר העברת אמל"ח. בדיוק אותו דבר כמו בציר פילדלפי שבעזה. אנחנו חייבים ל'חנוק' את צינור החמצן של חיזבאללה ולא לאפשר מעבר אמל"ח אליהם. חשוב ליצור רצועה של שליטה שכאשר תושבי הצפון מרימים את מבטם לצפון הם רואים את דגל ישראל ואת צה"ל ולא את חיזבאללה על הגדר. רק בדרך זו יהיה לנו שקט!
הניסיון שצברנו בעזה הוא קריטי ביחס למה שאנו עושים היום בצפון. קודם כל ברמה התודעתית המורלית וברמת הביטחון העצמי של החיילים. החיילים באים לצפון עם מטען אדיר של יכולות לתמרון קרקעי ועם תחושת מסוגלות. זה הדבר הכי חשוב. הם כבר מבינים שהם יכולים! זה לא דומה לתחושה שבה נכנסו בהתחלה לעזה. אני מזכירה, כולנו היינו מבוהלים, גם המפקדים פחדו להיכנס. היו שם לא מעט יחידות שלא עשו מילואים שנים. שעשו להם 'ריענון' והם נכנסו פנימה. אנו רואים זאת גם עכשיו – יש המון הפקת לקחים שנעשתה בעזה תוך כדי תנועה. ולפני הכניסה ללבנון נעשים הפקות לקחים כל הזמן, והדבר הכי חשוב הן ההתאמות אחרי כל פעילות, כי ככלות הכול, השטח בעזה לא דומה לצפון. והדבר החשוב מכל הוא ההתאמות! ועזה זה לא לבנון, לא טופוגרפית ולא גיאוגרפית. זו לחימה מסוג אחר.
יש גם את כל נושא הלחימה בשטח בנוי שצברנו. ויש את כל נושא התת קרקע שצברנו לגביו ידע יקר כך שאני חושבת שאנו נוביל את הנושא הזה בעולם כולו. בכלל יש המון תחומים בלחימה הזו שכל העולם פשוט 'יחזר' אחרינו בשנים הקרובות כמו למשל נושא התת קרקע. אין עוד צבא עם ידע וניסיון כמו שצברו הלוחמים שלנו במנהרות.
מדובר במאות קילומטרים של מנהרות בגבהים שונים, בתוואים שונים, שהיינו צריכים לטפל בהן. יש לנו את הלוחמים הטובים ביותר בעולם בדגש על יחידות ההנדסה – יחידת 'יהלום' שיודעים היום לעשות עבודה מושלמת. אלה יחידות אסטרטגיות בעלות חשיבות עצומה! יש מנהרות בדרום ובצפון, וגם ביו"ש חופרים מנהרות. ולכן לדעתי היחידות האלו יובילו בארץ ובעולם כולו. כמו כן, פיתחנו גם הרבה מאוד אסטרטגיות לחימה בערים צפופות, בלחימה בבתים כשעוברים מבית לבית כשכל הזמן זוכרים שיש לנו חטופים שם. למדנו תוך כדי תנועה, ושכללנו את הידע וממשיכים לשכלל את המידעים האלו שישמשו אותנו בכל שדה קרב עתידי ואני מניחה שצבאות העולם יעלו אלינו לרגל… ויש לי די ביטחון בתחזית שלי. עם זאת, לצד העובדה שאנו מביאים איתנו ניסיון מהדרום לצפון, אנו גם באים שחוקים. ויש לזכור שיש כוחות מילואים שנקראו ללחימה כבר בפעם הרביעית והחמישית. אנשים שעוזבים משפחות וילדים, לימודים באוניברסיטאות, עסקים פרטיים – אני מאוד מקווה שהממשלה תפצה את אנשי המילואים, לפחות כספית.
לטפל בזרועות ה"תמנון"
מאוד נכון לטפל קודם בזרועות ה"תמנון". לדעתי צריך קודם להתחיל מהזרועות ורק לאחר מכן לטפל בראש – איראן. וזה אכן מה שקורה בפועל. אנשים שואלים למה לא הפוך? אני אגיד כך: אם היינו מטפלים קודם באיראן – חיזבאללה וחמאס עדיין ישבו לנו על הגבול בצפון ובדרום. התכלית והמטרה שלשמה הם הוקמו, הם פלישה, כיבוש והשמדת מדינת ישראל. להערכתי יהיה הרבה יותר קל לטפל באיראן עכשיו, כאשר חמאס והחיזבאללה כבר אינם בעלי יכולות גדולות. אם היינו תוקפים את איראן כשחמאס וחיזבאללה עומדים על כנם, היינו מותקפים מכל הכיוונים. אז זה שחיסלנו את היכולות בעזה והחלשנו משמעותית את היכולות בלבנון, וככל שנפגע בהם יותר, אזי כשנגיע לפגוע באיראן, המתקפה עלינו תהיה פחותה וחלשה מאוד. ולהבנתי, איראן בלי חיזבאללה וחמאס – חלשה מאוד. אני חושבת שאנו פועלים בדיוק בסדר הנכון.
האם אנו חייבים לתקוף באיראן? לדעתי כן! כלומר לכשתהיה הזדמנות מבצעית נכונה. אני סומכת על מקבלי ההחלטות שימצאו את הדרך והעיתוי הנכונים לעשות זאת. אנו נהיה חייבים לפעול עכשיו משתי סיבות עיקריות: אחת, כי איראן קרובה מאוד להיות גרעינית. איראן מגורענת זה אומר שמדינת ישראל בסכנה קיומית דה פקטו, ולכן חייבים לטפל בזה. שתיים, כי בדרך כלל ישראל לא פועלת שלא תחת איזה אירוע מאוד גדול. כך מאופיינות כל מלחמות ישראל, ואנו צריכים לנצל את האירוע הנוכחי ולנקוט בפעולה. לדעתי, עכשיו זה חלון הזדמנויות ולא תהיה הזדמנות יותר טובה, לא תהיה לנו תמיכה יותר טובה בארץ ובעולם.
אנו נמצאים בתרחיש אפוקליפטי של לחימה ב-7 חזיתות. זה תרחיש שבחלומות הכי שחורים שלנו לא חזינו אותו. גם כשהצבא נערך למלחמה, הוא נערך לשתי חזיתות אולי שלוש – הוא לא נערך ל-7 חזיתות! ואנו נלחמים בגבורה ועומדים בזה בכבוד. וגם אם חלק מהדברים לא קורים בקצב שאנו רוצים – אנחנו מנצחים! בעת היסטורית זו, אנחנו כותבים ממש היסטוריה מפוארת. יש פה הרבה עזרה משמים במקביל לאסטרטגיה והובלה. ברור שיש גם ביקורת, אבל כשמסתכלים על התמונה הגדולה – יש מקום לאופטימיות. חשוב לציין את גבורת החיילים שלנו שרבים נלחמו בחירוף נפש וחיילים רבים שנפלו בקרב, שהקריבו את חייהם למען המדינה! ובמותם ציוו לנו את החיים.
קרדיט תמונה: שוש רבן
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
