מאת: סהר סיידיאן, עורכת ומגישת תוכנית ב"כאן" בפרסית
סיידיאן: "מוחמד באקר קאליבאף הוא אחת הדמויות המורכבות והיציבות ביותר בתוך מוקדי הכוח של הרפובליקה האסלאמית. הוא מציג את עצמו כ"טכנוקרט ג'יהאדיסטי", אך בפועל הוא מייצג את החיבור המסוכן בין צבא, קרטלים כלכליים ופוליטיקה דורסנית.
קאליבאף סלל את דרכו לצמרת דרך מנגנוני הדיכוי וההון: בצעירותו היה אחד המפקדים הבכירים במשמרות המהפכה (IRGC) במלחמת איראן-עיראק. לאחר מכן כמפקד חיל האוויר של ה-IRGC ומילא תפקיד מפתח בפיתוח מערך הטילים של המשטר. אח"כ הוא כיהן כמפקד משטרת טהראן והיה האדריכל שהפך את המשטרה לכוח מבצעי-דיכוי מודרני. הוא מאמין אדוק במדרג הצבאי. באירועי המעונות באוניברסיטה (1999) הוא התפאר בכך שיש "לשטח" את הסטודנטים, והוכיח שלא יהסס להשתמש בדיכוי אלים כדי לשמור על המשטר. שמו חקוק בזיכרון הלאומי כמי שהוביל את הדיכוי האכזרי של הסטודנטים והוכיח שלא יהסס לבצע פשעים כדי להבטיח את הישרדות המשטר. במקום דיאלוג, הוא בחר באלות ובגז מדמיע.
קאליבאף כיהן 10 שנים כראש עיריית טהראן. תקופת כהונתו לוותה בפרויקטים גרנדיוזיים לצד פרשיות שחיתות ענק וברור שלא הובא למשפט.
כיום הוא עומד בראש הרשות המחוקקת ומשמש כמתאם בין הזרוע הצבאית למדינית. האידאולוגיה שלו: טכנוקרטיה בשירות העריצות. אין לבלבל בין האידאולוגיה שלו לבין השמרנות הדתית הקיצונית הקלאסית. הוא דוגל בגישה שניתן לכנותה "צבאית מודרנית".
מסכת הפרגמטיזם שהוא מנסה לצייר כאיש ביצוע שמסוגל "לפתור בעיות" ידועה מראש, ואילו יכולת זו תמיד נועדה לחיזוק עמודי התווך של המשטר, ולא לרווחת העם. המודל הכלכלי שלו מבוסס על העברת פרויקטים לידי גופים צבאיים, דבר המהווה את שורש השחיתות המערכתית באיראן.
הסכנה שבקאליבאף טמונה בכוונותיו הנסתרות. בניגוד לקיצוניים הדתיים, הוא פועל באמצעות כלים של "משא ומתן" ו"טכנוקרטיה", כלומר נרמול הדיקטטורה הצבאית, ולכן הוא מסוכן כי הוא יכול להסתיר את פניו האמיתיות המתכוונות ל"משטר צבאי" מאחורי חליפה ומילים ניהוליות נוצצות. הוא המועמד האידיאלי להעברת הכוח, כך שמשמרות המהפכה יהפכו לבעלים הרשמיים של המדינה, אך עם חזות שתפתה את המערב ל"עסקה".
הוא "קונה זמן": במשא ומתן כמו זה שנשמע מול צוות טראמפ, הוא לא מחפש שינוי מהותי בהתנהגות המשטר, אלא "חמצן". הוא שואף להשיג הקלות זמניות כדי להבטיח את הישרדותו ארוכת הטווח של גרעין הכוח והמאפיה הכלכלית של ה-IRGC.
קאליבאף הוא "הסוס הטרויאני" של המשטר. הוא מבקש להונות את הציבור ואת הקהילה הבין-לאומית בהבטחות ליציבות וניהול, כדי שהמשטר הנמצא על סף קריסה יוכל להשתקם ולהמשיך את קיומו לעוד עשורים.
קיבוע השחיתות הממוסדת: בנוכחותו, מודל השחיתות של עיריית טהראן מיושם ברמה הלאומית. המשמעות היא הרס מוחלט של מעמד הביניים והפיכת איראן למדינה שבה העושר נמצא רק בידי "קרטל פשע צבאי".
קאליבאף אינו מאמין ברצון חופשי או בדמוקרטיה; עבורו, החברה היא "בסיס צבאי" שבו יש לציית לפקודות בלבד. הוא מאמין אדוק במדרג צבאי נוקשה שבו כל קול מתנגד הוא איום שיש להשתיק.
מבחינתו, הדמוקרטיה היא רק "הצגה" שנועדה להונות את הקהילה הבין-לאומית. הוא הוכיח שבכל פעם שהשלטון בסכנה, הוא יהיה הראשון לנעול את המגפיים הצבאיים ולרמוס את השאיפות האזרחיות של העם האיראני".
תמונה: Majid Saeedi / Getty Images
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
