איריס חיים שבנה יותם נחטף לעזה ונהרג מירי של כוחותינו, אומרת בריאיון לחדשות NTD עברית: "ממה שאני רואה, מאז השביעי באוקטובר שכחנו מה זה אומר להסתכל לאנשים 'בלבן' של העיניים ולראות את הכאב העצום שכל אחד נתון בו. שכחנו את החלק העיקרי האנושי – להבין את האחר ללא שיפוטיות ושנאה".
"היום אנחנו מתקשרים דרך רשתות חברתיות, דרך מסכים ובוטים. אנחנו כבר לא מתקשרים פנים מול פנים – איבדנו את הערך הבסיסי של הקירבה האנושית. ברגע שאנחנו מאפשרים לרשתות החברתיות לשלוט בשיח, אנו מאבדים, ונמשיך לאבד, את הערכים האנושיים, וזה מצב מסוכן מאוד לחברה שלנו", אומרת חיים.
ומוסיפה: "להבנתי, אם אנחנו רוצים לקיים ערבות הדדית ויצירת שיח לעתיד משותף, עלינו להגדיר מטרות. בהיעדר מטרות ברורות נקבל אכזבה גדולה. אני מאמינה שזו משימה לאומית וזה תהליך שלוקח זמן. כשהמטרה: איך נעשה שלום בתוך עצמנו.
ויש הרבה מאוד תנועות אזרחיות שעובדות במטרה לקחת את כל שפע הטוב אצל האזרחים שלנו שנותנים את הלב והנשמה בכל רגע, ואיך לעשות את הדברים האלה בצורה מועילה יותר.
לדוגמה אני עובדת עם ארגון "נפגשים" שהוקם לפני השביעי באוקטובר.
הבחור שהקים את הארגון הביא את 'מודל הטנק' לצורך השוואה. להבנתו, חברי הצוות בתוך טנק, בלחימה, לא שואלים אחד את השני האם אתה ימני, שמאלני או חרדי. לצוות יש מטרה מוגדרת – האויב, וכולם יחד נלחמים מולו. אם אנחנו רוצים להוות השראה ו'אור לגויים', עלינו להתוות דרך לעתיד.
למרות הכול, כרגע זו המלחמה שמלכדת אותנו מאוד מאז ימיה הראשונים. אני משווה זאת למחלת סרטן. כשהגוף והנפש חזקים התאים הסרטניים שכל הזמן נמצאים בגוף וממתינים 'להרים ראש' – הם לא יכולים, כי הגוף חזק והאדם חזק. אך כשהאדם נחלש, התאים הסרטניים 'מרימים ראש'. להבנתי הסרטן הוא השנאה שלנו ועלינו לחשוב איך למנוע את התהליך.
אני יכולה להגיד שהחינוך זו מילת המפתח. ילד נולד בסביבת גידול, והסביבה והחינוך שמענקים לו בונים אותו ומעצבים את אישיותו. לבני הנוער היום יש תודעה גבוהה מאוד ויש כאן רצון לשנות ולפרק ערכים מעוותים".
איריס חיים:
"בנוסף, בפן האישי, אני רוצה להגיד שיותם תמיד איתנו. יש את יותם בחיים הארציים שאם היה חוזר הוא לא היה יכול להכיל זאת, הוא היה מושפע מהחטיפה ומהשבי מאוד. יותם מורכב רגשית, נפשו רגישה ודברים כאלה היו מאוד פוגעים בו.
אבל ברמה גבוהה, ואני מאמינה שהוא נמצא איתנו, אני יודעת שהוא גאה בי מאוד. אנחנו לא בוכים על מה שקרה לנו, אלא חושבים במשפחה תמיד איך מתקדמים. הקמנו עמותה למען יותם ונשמח שתוכלו להצטרף אלינו:
https://my.givingtech.org/he/fundme/hayeyyotam
ניתן גם להיכנס לקישור ולמלא את השאלון במידה ותרצו להיות יותר מעורבים:
https://forms.gle/ZmD8vxZXc1yLU7Qb
אני רוצה להוסיף ולהגיד שיש לי המון תקווה! ואני מאוד אוהבת את ארצי. אין לי מקום אחר בעולם! נכון, יש לנו הרבה מאוד אתגרים כאן בארץ. אך אנחנו נמשיך להתקיים ולפעול בתוך האתגרים כי כאן חיינו וזה ביתנו".
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
