מאת ד"ר אייל פינקו, בכיר לשעבר במערכת הביטחון, מומחה בנושאי מודיעין, סייבר וביטחון לאומי
בימים האחרונים פורסם כי בראשית המלחמה חיסל צה"ל מחבלים שחדרו לישראל מדרום לבנון – היו אלו מחבלים בשירות חיזבאללה, אשר נשאו עליהם דרכונים משתי מדינות אסיאתיות שונות.
ההודעה הפתיעה אולי את הציבור הישראלי, אך התופעה של מתנדבים "זרים" בשירות ארגוני טרור אינה תופעה חדשה ברמה הגלובלית, ובטח שלא במזרח התיכון. לאחרונה אף דובר רבות בתקשורת על 10,000 לוחמים ששלחה צפון קוריאה לאוקראינה על מנת להילחם כתף אל כתף עם בני בריתם הרוסים. כמות לוחמים זו משפיעה על זירת הלחימה באוקראינה ובימים האחרונים אף נראה כי הם מצליחים להטות את הכף חזרה לטובתה של רוסיה.
מראשית ימי מלחמת "חרבות הברזל" גייסה איראן את כוחות הפרוקסי שלה להילחם בישראל. אנו ערים יותר לנעשה ברצועת עזה, לבנון ובתימן, אך גם בעיראק ובסוריה החלה איראן לצבור כוחות במסגרת המיליציות השיעיות אותן היא מפעילה. מדובר על עשרות מיליציות, הסרות למרותו של גנרל בצבא העיראקי, שלוחים של איראן – המרכז, מפקד ומתאם (מנסה לפחות) את פעולתן כנגד ישראל.
למיליציות הללו הצטרפו מתנדבים, שכירי חרב, צמאי דם, המבקשים לקחת חלק במלחמה נגד ישראל. שכירי חרב אלו הגיעו, על פי פרסומים זרים בחודשים האחרונים, מצ'צ'ניה, תימן (מקרב המורדים החות'ים), וממדינות אסיאתיות כגון אינדונזיה, מלזיה וייתכן שאף מפקיסטאן. שכירי חרב אלו מוצאים את פורקנם בלחימה וששים אלי קרב.
מיליציות אלו מאפשרות לאיראן להגדיל ולהעצים את כוחות הפרוקסי שלה, ולייצר כוח לוחם נוסף, מצויד כהלכה, בן עשרות אלפי אנשים, המוכן על פי קריאה איראנית לצאת מאזורי הכינוס שלו ולפלוש קרקעית לישראל.
כך, שהפרסום על זיהויים של לוחמים ממוצא אסיאתי שנהרגו כחלק מפעולותיהם בשירות חיזבאללה, אינה אמורה להפתיע איש, בטח ובטח לא את מערכת הביטחון.
חיזבאללה, בחסות האיראנית, מפעיל לוחמים "זרים", שכירי חרב, אשר לא מהססים להילחם. דבר זה משרת את חיזבאללה הן בהגדלת הכוח הלוחם שלו הן ביכולת של חיזבאללה להכחיש בהמשך את מעורבותו הישירה, באמצעות תירוץ כזה או אחר, שאנשי טרור אלו אינם תחת חסותו ובכך למנוע, אולי, מישראל תגובת נגד ישירה כנגד הארגון.
ניתן להעריך כי במרחב הלבנוני–סורי–עיראקי, נמצאים לפחות אלפי שכירי חרב ממדינות שונות, בהן מדינות ברה"מ לשעבר, צפון קוריאה, ומדינות מוסלמיות מאסיה. ייתכן אף שמתחת לרדאר ומתחת לאפו של המוח'אבארת (השב"כ הערבי/מצרי), מצטברים כוחות כאלו גם בירדן, לא רק כבסיס יציאה לישראל, אלא גם בניסיון האיראני לסלק את השלטון הירדני.
כל אלו מהווים איום ישיר על ישראל, וגם אם אמצעי הלחימה שלהם פשוטים ולא מתוחכמים מדי, הרי שהכמות הרבה שלהם היא איום משמעותי.
צה"ל נדרש לקחת בחשבון בתרחישי הלחימה שלו גם את הצורך להילחם במסות של טרוריסטים, אולי לא מיומנים ומאומנים, אך בהחלט חדורי מוטיבציה לפלוש לשטח מדינת ישראל.
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
