הדולר היה אחד הנושאים שעמדו במרכז הדיונים בפסגת מדינות ה-BRICS (סין, רוסיה, ברזיל, הודו, דרום אפריקה) שנערכה השבוע ברוסיה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פתח את הכינוס בקריאה ליצירת חלופה למערכת התשלומים הבין-לאומיים המתנהלת כיום בדולר אמריקני.
רוסיה, שהוטלו עליה סנקציות חריפות, מאשימה את ארה"ב בכך שהיא משתמשת בדולר כב"נשק" וטוענת ש-95% מהסחר בינה לבין סין מתנהל כיום ברובל רוסי וביואן סיני.
מה עשויה להיות המשמעות של דה-דולריזציה בין-לאומית מבחינתה של כלכלת ארה"ב?
מגישת חדשות NTD שוחחה בנושא עם ג'פרי טאקר, ראש מכון Brownstone ושמעה את דעתו המפתיעה למדי בנושא.
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
מה עשויה להיות המשמעות של דה-דולריזציה מבחינתה של ארה"ב? בואו נשמע את ג'פרי טאקר, מייסד ונשיא Brownstone Institute ובעל טור כלכלי בכיר ב"אפוק טיימס".
בוקר טוב ג'פרי, בוא נדבר על מאמר דעה שכתבת לאחרונה ב"אפוק טיימס". אמרת שמוטב לארה"ב שהדולר לא יהיה מטבע העתודה העולמי, מדוע?
כן, זו הייתה המסקנה של המאמר. אני יודע שזה נשמע קצת מפתיע, אבל הכוח של הדולר באמת הזיק לייצור האמריקני במשך עשרות שנים. והטיעון שלי הוא שאיננו יכולים להמשיך להגן על הדולר כמטבע העתודה העולמי ובה בעת לבנות מחדש את בסיס התעשייה האמריקנית. נצטרך לבחור באחד מהשניים. ומה שטענתי לאור ההכרזה של ה-BRICS, שלדעתי הייתה מעניינת מבחינה זו שהמילה דולר מעולם לא הוזכרה בה – בשום מקום, זה שארה"ב צריכה לשמור על עמדה נייטרלית לנוכח עליית ה-BRICS ולדאוג יותר לערך של הדולר במונחים של היחס המקומי שלה למוצרים ולשירותים מתוצרת ארה"ב, הנצרכים על ידי אמריקנים – וזו צריכה להיות הדאגה הראשונה במעלה. הדולר האמריקני נמצא בירידה מבחינת השימוש בו כמטבע חוץ. זה תועד לאחרונה על ידי קרן המטבע הבין-לאומית. ארה"ב צריכה להתרגל לזה, ואני סבור שזו לא תהיה בעיה עבורינו בעתיד.
לפני שנבחן את תמונת המצב בהקשר הכללי יותר, הייתי רוצה לחדד את אחד הדברים שאמרת, מדוע המטרה לבנות מחדש את הייצור והמטרה לשמור על הדולר כמטבע עתודה יוצרת את המצב הזה? וכיצד הם סותרים זה את זה?
ובכן זה פשוט עניין של מתמטיקה. כל עוד הדולר האמריקני משמש כמטבע עתודה עולמי וכמטבע בעל הערך המוביל בעולם, היבוא תמיד יהיה זול ונגיש יותר והיצוא האמריקני יהיה תמיד יקר מאוד. אז זה פשוט עניין של כלכלה, של מציאות כלכלית וניתוח מתמטי של המצב. היצוא האמריקני תמיד יסבול בגלל כוח הדולר, ולייבוא המגיע לארה"ב תמיד יהיה יתרון בגלל כוח הדולר.
יש בעיה נוספת שחשוב להזכיר כאן, כל עוד הדולר האמריקני ישמש כמטבע העתודה העולמי, כפי שזה קורה למעשה בפועל באמת מאז 1944, זה מאפשר לבנקים העולמיים המרכזיים להחזיק בו כבנכס, ואז להשתמש בנכס הזה בבנקים המרכזיים כערובה שכנגדו ממשלות ובנקים מרכזיים יכולים להרחיב את האשראי כדי להזין ייצור מתחרה, שזה כמו להכניס סוג של שכירי חרב, לבסיס של התעשייה האמריקנית.
זה בעצם הסיפור של מה שקורה לייצור האמריקני מאז שנות השבעים, כשיפן, ואחרי כן סין, המשיכו לצבור נכסים המבוססים על הדולר והשתמשו בהם כדי לממן תחרות ישירה לייצור האמריקני.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
