יואב אדומי, רס"ן במיל', שלחם 350 ימים בעזה, מספר לחדשות NTD עברית, על תחושת הסיפוק וההקלה שנובעים מהידיעה על שחרור החטופים: "אחרי שנתיים, החלום שלנו עומד להתגשם. המטרה הראשונה והחשובה ביותר של המלחמה, השבת החטופים, החיים והחללים, הביתה – מתממשת עכשיו. זאת, בזכות ההירתמות והמאמץ של כוחות הביטחון, ובראשם המילואימניקים, שהקדישו את חייהם במשך שנתיים לטובת המאמץ הזה. לראות את החטופים חוזרים זה חלום שמתגשם, אך גם תזכורת ברורה שהדרך עוד לא הגיעה לסופה: החלום יתגשם במלואו רק כשנבטיח בצורה בטוחה ששום ילד כאן לא ייאלץ לישון בלילה תחת איום מטען, רקטה או כל איום אחר".
אדומי: "לא אוכל לשכוח את האירוע רב הנפגעים שבו נהרגו חמישה חבר’ה. המג"ד נפצע קשה, אך ידענו שמוטלת עלינו משימה ולא עצרנו! לא הלכנו ללוויות, נשארנו בשטח והמשכנו לבצע משימות באותו לילה.
בתור סמג"ד לקחתי על עצמי להעלות את המורל בפלוגה. כי חייבים להחזיק את הכוח ביחד, למנוע מהחיילים להישבר. בעיניי יש שני דברים מרכזיים שגורמים לכולם להתגייס שוב ושוב למילואים. הגורם הראשון והחשוב הוא לדעת את הסיבה להיותנו כאן. השבעה באוקטובר היווה את התשובה בצורה ברורה מאוד, אבל ככל שעובר הזמן מתחילים להיות שאלות וספקות: האם הדרך הזאת נכונה? האם צריך הסכם בתנאים כאלה או אחרים? אך התפקיד של המפקדים הוא להיות מאוד חדים, להעביר בצורה ברורה ללוחמים ולחדד להם את המטרה כל הזמן: למה אנחנו עושים את זה.
ושנית, לא פחות חשוב – מה שנוצר בשטח בתוך הלחימה זו אינטימיות משפחתית בתוך המחלקות, בתוך הפלוגות, בתוך הגדוד: אנשים שבאמת נלחמו יחד שנתיים, אוכלים ביחד, ישנים ביחד. נוצרת אינטימיות מאוד גדולה והבנה שבסופו של יום אם אנחנו לא נגיע, אין אחרים. הסד"כ, סדר הכוחות, הוא קריטי וגם כשהשחיקה הולכת וגוברת, אתה מגיע, כי אתה מבין את ההכרח ואתה גם יודע שאלו הם האחים שלך.
לידת תנועת "המילואימניקים": את התנועה הקמנו תוך כדי לחימה, יחד עם יועז הנדל אותו פגשתי בשטח, בקיבוצים. שם התחילה דרכנו המשותפת. המטרה שלנו היא להציל את המדינה מתקיעותה: להניע פתרונות בנושאי התיישבות, חינוך, ממשל ומשילות.
אני חושב שהמשימה הלאומית שהייתה לנגד עינינו מהיום הראשון של המלחמה היא השבת החטופים. אמרנו זאת גם בתוך תנועת המילואימניקים וגם בכל המרחב הציבורי: עסקה היא אחת הדרכים להשבת חטופים, אבל לחץ צבאי הוא זה שמייצר את התנאים לעסקה. יש לי גאווה אישית עמוקה על כך שהיינו חלק משמעותי מהמאמץ המלחמתי שיצר את האפשרות הזו.
עם זאת אחרי כל כך הרבה זמן בשטח, אחרי השמדת תשתיות הטרור – לראות תמונות של חמאס שחוזר לרחובות חמוש ומשקם את עצמו מעורר אצלי אי נחת. זה מחדד את הצורך שלא ניתן לנוח על זרי דפנה: המלאכה עוד לא גמורה. אנחנו חייבים למצוא את הדרך ולא להרפות עד שנחסל את רוח הטרור.
בהקשר האסטרטגי ליום שאחרי: מה שאמרנו מתחילת המלחמה הוא שיש להגדיר אזורים ברורים: רכס ה־70, הפרימטר ותוכניות ההתיישבות באזורים שחייבים להישאר בשליטת ישראל לעד. מבחינתי, היה צריך כבר מזמן לבצע סיפוח מסודר של האזור, לקשור אותו לקיבוצים וליצור מרחב חיץ והגנה בין הקיבוצים לגדר. לא נוכל לאפשר שוב מצב של חוסר מרחב ביטחון.
"אחרי שנתיים, החלום שלנו עומד להתגשם. המטרה הראשונה והחשובה ביותר של המלחמה, השבת החטופים, החיים והחללים, הביתה – מתממשת עכשיו. זאת, בזכות ההירתמות והמאמץ של כוחות הביטחון, ובראשם המילואימניקים, שהקדישו את חייהם במשך שנתיים לטובת המאמץ הזה. לראות את החטופים חוזרים זה חלום שמתגשם, אך גם תזכורת ברורה שהדרך עוד לא הגיעה לסופה: החלום יתגשם במלואו רק כשנבטיח בצורה בטוחה ששום ילד כאן לא ייאלץ לישון בלילה תחת איום מטען, רקטה או כל איום אחר".
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
