מאת ד”ר משה וקנין, בעל ערוץ The Electric Israeli
במסגרת החלטה אסטרטגית של המפלגה הקומוניסטית הסינית, ומתוך הבנה שהעתיד הכלכלי והטכנולוגי העולמי יתבסס על רכבים חשמליים, בינה מלאכותית ורובוטיקה – השקיעה סין מאמצים עצומים, בתמיכה ממשלתית ישירה, בהשתלטות על שוק הרכב החשמלי כולל השליטה על כל שרשרת הייצור שלו. כיום, למעלה מ-80% מתעשיית הרכבים החשמליים בעולם מיוצרת בסין.
הממשל האמריקני זיהה בשנים האחרונות את הסכנה הטמונה בתלות הזו והחל לנקוט בצעדים כדי לצמצם את החשיפה וכך נאסר יבוא של כלי רכב מסוימים.
סין לא שולטת רק על ייצור הרכבים עצמם אלא גם על כלל התעשייה הקשורה בהם. למשל, אחד מהחומרים החיוניים ביותר כיום הוא ליתיום – מינרל נדיר אך הכרחי בייצור סוללות לרכבים חשמליים. הליתיום כשלעצמו אינו קשה במיוחד לחציבה, אך זיקוקו למצב שבו ניתן להשתמש בו באופן תעשייתי – הוא תהליך מורכב מאוד שסין שולטת בו. לכן, לא מדובר רק בחציבה אלא גם ביכולת לעבד את החומר לכדי תוצר תעשייתי – יכולת שלא זמינה ברוב מדינות המערב.
בנוסף לכך, מרבית הטכנולוגיה שאנו מסתמכים עליה היום – בין אם מדובר במיקרוגלים, טלפונים חכמים, מצלמות, רכבים או מערכות צבאיות – מבוססת על שבבים אלקטרוניים. בתקופת משבר הקורונה התברר עד כמה התלות הזו קריטית: אלפי רכבים עמדו במגרשים ללא יכולת להימסר ללקוח, רק בגלל מחסור בשבב בודד. והיכן מיוצרים רוב השבבים בעולם? בטייוואן. הממשל האמריקני הבין זאת והחל להעביר תקציבי ענק להקמת מפעלי שבבים בארה”ב עצמה ובכך לצמצם את הסיכון האסטרטגי.
השליטה הסינית איננה מוגבלת רק לתחום הרכב או השבבים. גם תחום התרופות – ובעיקר אנטיביוטיקה ותרופות חיוניות – נשלט ברובו על ידי סין. תרחיש שבו סין מחליטה להפעיל אמברגו על ייצוא תרופות לארצות הברית אינו דמיוני, אלא סכנה מוחשית. התלות הזו עלולה להוביל לקטסטרופה רפואית – פשוטו כמשמעו.
בתוך סין עצמה, למרות ההשקעות והתמיכה הממשלתית, ניכרת תמונה של משבר. מתוך 600 סוכנויות רכב חשמלי שנפתחו ברחבי המדינה, רק כ-100 שרדו – היתר פשטו רגל. עודף הייצור, שמגיע לממדים עצומים של כ-30 מיליון רכבים בשנה, יצר שוק שבו אפילו רכבים חדשים נמכרים כיד שנייה, משום שאין מי שיקנה אותם. הסינים, על אף היותם יצרנים אדירים, אינם צרכנים גדולים. אז מי יקנה את העודפים? – אירופה שמתמודדת עם משבר כלכלי.
לכן, עולה חשש כבד גם עבור ישראל, ובעיקר עבור הצרכן הישראלי. בשנתיים האחרונות, הרכבים הנמכרים ביותר בישראל הם רכבים חשמליים תוצרת סין, ובשנה האחרונה מדובר על חדירה של כ-25% מהשוק. לכאורה – עסקה משתלמת, רכב חדש במחיר סביר. אך מה יקרה כאשר החברה שמייצרת את הרכב תפשוט את הרגל? כאשר לא ניתן יהיה להשיג חלקי חילוף? כאשר לא תהיה כתובת לפנות אליה במקרה של תקלה? הציבור עלול להיתקע עם רכבים שאין להם אבא או אימא.
רבות מהחברות האמריקניות והאירופיות ניסו בעבר לפעול בסין – אך רובן ככולן נכשלו ונאלצו לעזוב בשל חוסר היכולת להתחרות במחירי השוק הסיניים אשר נתמכים מסובסידיות ממשלתיות נרחבות. הטכנולוגיה הסינית זמינה וזולה – ולעיתים רבות אף כוללת אמצעי ריגול ופיקוח (כמו מצלמות) שמוטמעים ברכב ומייצרים איום לפרטיות ובאבטחת מידע – אך עבור האזרח הפשוט, המחיר הנמוך מנצח לעיתים את כל השיקולים הללו.
ואילו המערב – ובתוכו גם מדינות מערביות חזקות – לא השכיל לבנות שרשרת אספקה עצמאית שבה כל שלבי הייצור – מחומר הגלם, דרך הסוללה ועד לבורג האחרון -מתבצעים בשטחן. יוצאת דופן היא חברת טסלה שהבינה מוקדם את הסכנה ובנתה מערך ייצור עצמאי לחלוטין בתוך ארצות הברית.
לצערי, גם משבר הקורונה שפקד אותנו, ושהראה לעולם כיצד וירוס שפורץ מתוך סין עלול להפוך לאסון גלובלי – לא הספיק כדי להעיר את המערב. והעולם ממשיך כהרגלו ולוותר על עצמאות יצרנית בסיסית וחיונית.
המערב חייב להתעורר, ואם לא יתעורר עכשיו, ייתכן שכבר מאוחר מדי. מדובר לא רק בשיקולים כלכליים, אלא גם על עצמאות וביטחון לאומי, על שיקולים בריאותיים ועל יציבות טכנולוגית – שיקולים מהותיים של לא להיות תלוי במדינה אחרת שעלולה לכוון את מדיניותה לפי עקרונות של שליטה, ולא לפי עקרונות של חופש, פתיחות וכלכלה חופשית.
קרדיט תמונה: Lavinia Savu/The Epoch Times
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
