פורסם במקור באתר "מרכז השירות העולמי לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית" (Tuidang Center)
מדי פעם אנו שומעים את המשפט הבא: ״הכוונה המקורית של הקומוניזם הייתה טובה אלא שבהמשך עיוותו את הכוונה המקורית״.
האמירה הזאת אולי נשמעת נכונה, אך למעשה מדובר בשקר עצום ממדים.
זאת משום שנקודת המוצא של הקומוניזם אינה ״הרמוניה אוניברסלית״. אלא: חיסול המעמדות העשירים באמצעים אלימים, השוואת מצבם הכלכלי של העשירים והעניים, ובדרך זו השגת ״הרמוניה״, כביכול. מילת המפתח האמיתית בניסוח הזה הייתה מלכתחילה ״אלימות״ ותפיסת עולם שנקודת המוצא שלה היא אלימות היא פסולה מיסודה, יהיו השמות היפים שיוצמדו למטרתה הסופית אשר יהיו. אין לכך כל קשר לשאלה אם הדורות המאוחרים עיוותו את התורה המקורית או לא.
א. הניסוח המלא של נקודת המוצא הקומוניסטית: חיסול המעמדות באלימות
קרל מרקס הבהיר ב״מניפסט הקומוניסטי״: ״הקומוניסטים אינם טורחים להסתיר את השקפותיהם ואת כוונותיהם. הם מצהירים בגלוי כי את מטרותיהם אפשר להשיג רק באמצעות הפלתו בכוח של כל הסדר החברתי הקיים״. אין כאן הוצאה של דברים מהקשרם בידי הדורות הבאים; זוהי נקודת המוצא שנכתבה במפורש, שחור על גבי לבן, בידי מייסדי התנועה הקומוניסטית עצמם.
בפועל, ״חיסול המעמדות״ אינו מתבצע באמצעות שכנוע, חינוך או צמצום הדרגתי של הפערים הכלכליים והחברתיים. הוא מתבצע באמצעות מאבקים עקובים מדם, בזה אחר זה: השמדה פיזית של בעלי הרכוש והסתה של אנשים "חסרי הרכוש" לשמש כלי בידי המהפכה.
״השוואת מצבם הכלכלי של עשירים ועניים״ נשמעת לכאורה כמעשה אבירי של נטילת רכוש מן העשירים כדי לסייע לעניים. אלא שהאמצעי להשגת מטרה זו הוא תחילה להבטיח לעניים הבטחות שווא מפתות, להסית אותם למאבק נגד בעלי האדמות ובעלי ההון, ולאחר שמושגת המטרה של ״הכאת בעלי האדמות העשירים וחלוקת אדמותיהם״, לשנות כיוון וליטול מהם בחזרה, באמצעות תהליכי קואופרציה והלאמה, את האדמות והרכוש שזה עתה קיבלו לידיהם. רכוש זה מועבר מחדש לבעלות ״קולקטיבית״, כך שכולם נותרים חסרי כול, בעוד שרק ״המפלגה״ ו״נציגי המפלגה״ מחזיקים בידיהם את מלוא הסמכות להחליט על חלוקת המשאבים.
לא מדובר כאן בהשוואת מצבם הכלכלי של עשירים ועניים, אלא שימוש באלימות כדי לחולל תחילה אסון רחב ממדים, ולאחר מכן לחולל אסון נוסף כדי "לקצור את פירותיו" של האסון הקודם.
לפיכך, השאלה האמיתית שיש לשאול אינה אם הדורות הבאים עיוותו את התורה המקורית, אלא אם תורה שכבר בעמודה הראשון דוגלת ב״תפיסת השלטון בכוח ובחיסול באמצעות מאבק״ יכולה, מנקודת מוצא שכזאת, להוביל להרמוניה כלל-אנושית אמיתית.
ב. אלימות אינה הדרך להרמוניה אוניברסלית
במבט על ההיסטוריה האנושית כולה, כל סדר חברתי שנוסד על בסיס אלימות, מאבק וחיסול מתנגדים מעולם לא הצליח לכונן שלום, שגשוג ויציבות לאורך זמן. במקום זאת, התוצאה הייתה לרוב רק החלפתם של המדכאים הישנים במדכאים חדשים.
המהפכה הצרפתית הניפה את דגל ״החירות, השוויון והאחווה״, אך בסופו של דבר הובילה לתורים ארוכים של נידונים למוות מול הגיליוטינה. מהפכת אוקטובר ברוסיה הבטיחה כי ״כל השלטון יועבר לידי הסובייטים״, אך בפועל אינספור אזרחים מן השורה שנשלחו לגלות, מתו ברעב או הוצאו להורג במחנות הגולאג. כך גם בפעולותיה של המפלגה הקומוניסטית הסינית בסין : הרפורמה האגררית, דיכוי ״המהפכנים-שכנגד״, המערכה נגד הימין, ״הקפיצה הגדולה קדימה״ ומהפכת התרבות. כל אחד מן הקמפיינים הללו יצא לדרך תחת סיסמאות של ״שחרור״, ״קדמה״ ו״מהפכה״; אולם בסיומם, נספרו עשרות מיליוני מתים בנסיבות לא טבעיות וחברה שמוסריותה הידרדרה, ושבה בני אדם מלשינים זה על זה וחושדים זה בזה.
אין מדובר בסטייה מן הכוונה המקורית במהלך יישומה, אלא בתוצאה הנובעת מעצם ההיגיון הפנימי המבוסס על אלימות.
האלימות מולידה שנאה, השנאה מצמיחה נקמה, והנקמה מציתה בתורה אלימות קשה עוד יותר. כך נמשך מעגל הקסמים הזה שוב ושוב, ללא סוף, משום שמלכתחילה לא הותירה תפיסה זו כל מקום ל״פיוס״ ול״שינוי הלבבות באמצעות השפעה מוסרית״.
מערכת שלטונית שצמחה והתבססה על חיסול מתנגדיה נידונה להמשיך ולחפש מתנגדים חדשים ללא הרף, שכן רק כך היא מסוגלת לשמר את הלגיטימיות של עצם קיומה. זו בדיוק הסיבה לכך שבמשך למעלה מ-70 שלטונה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, מערכה פוליטית אחת רדפה אחרת, ואויב אחד הוחלף באויב אחר: מבעלי האדמות והאיכרים האמידים ועד ל״אנשי הימין״, מ״ההולכים בדרך הקפיטליסטית״ ועד למתרגלי ה"פאלון גונג". מושאי המאבק התחלפו שוב ושוב, אך המאבק עצמו מעולם לא פסק.
ג. ההרמוניה האוניברסלית של קונפוציוס: ריסון עצמי, קיום כללי המוסר ואהבת הזולת
את משמעותה האמיתית של ״ההרמוניה הגדולה״ הבהיר קונפוציוס היטב כבר לפני 2,500 שנה. בספר ״רשומות הטקסים״ (礼记), בפרק ״התפתחות הטקסים״ (礼运), מתואר הרגע שבו עמד קונפוציוס במקום גבוה, השקיף למרחק ונאנח מתוך הרהורים ורגשות עמוקים. עולם ההרמוניה הגדולה שראה בעיני רוחו התבסס על העיקרון שלפיו ״כאשר הדרך הגדולה מיושמת, העולם שייך לכלל הציבור, נבחרים בעלי המידות הטובות והכישורים, והבריות מקיימות אמון ומטפחות יחסי שלום והרמוניה״. זהו עולם שבו הקשישים זוכים לטיפול ולתמיכה עד סוף ימיהם, המבוגרים יכולים לתרום מכישוריהם ומיכולותיהם, והילדים זוכים לתנאים המאפשרים להם לגדול ולהתפתח. גם אלמנים, אלמנות, יתומים, אנשים עריריים ובעלי מוגבלויות או מחלות, מקבלים כולם דאגה ותמיכה.
אולם קונפוציוס מעולם לא לימד שיש להגשים חזון זה באמצעות אלימות וכפייה. נהפוך הוא: הדרך שהתווה קונפוציוס הייתה דרך של ״ריסון עצמי ושיבה לכללי המוסר וההתנהגות הראויה״ – ריסון תאוות הבצע והאנוכיות הטמונות בלבו של האדם, והשבת דבריו ומעשיו למסגרת הנורמות המוסריות וכללי ההתנהגות הראויה. דרך זו התבססה גם על העיקרון שלפיו ״בעל המידות הטובות אוהב את הבריות״ – התייחסות לכל אדם בסביבתנו בלב מלא חמלה ואהבת הזולת, ללא הבחנה בין בעלי מעמד גבוה לנמוך, ובין קרובים לרחוקים.
קונפוציוס אמר: ״אם אדם יצליח לרסן את עצמו ולשוב לכללי הטקס והמוסר ולו ליום אחד, העולם כולו ישוב אל מידת האנושיות". משמעות הדברים היא שכאשר כל אדם יהיה מוכן לרסן את מאווייו האנוכיים ולנהוג בזולת באנושיות ובחמלה, העולם יתקדם להרמוניה גדולה. זו דרך הצומחת לאיטה מבפנים החוצה, באמצעות השפעה מוסרית ושיפור עצמי, ולא בדרך המבקשת להרוס בכוח את הסדר הקיים ולבנותו מחדש.
אידיאל ״ההרמוניה הגדולה״ של קונפוציוס מכיל בתוכו גם את השונות בין בני האדם, ודווקא משום שהוא מאפשר לשונות הזאת להתקיים, הוא ראוי להיקרא ״הרמוניה גדולה״. הקשישים, החלשים, החולים ובעלי המוגבלויות זוכים לתמיכה ולדאגה מצד החברה, כל אחד בהתאם לצרכיו הייחודיים. היחסים בין בני האדם מושתתים על ״אמון״ ו״הרמוניה״, ולא על ״מאבק״ ו״שנאה״.
דרך זו מנוגדת לחלוטין להיגיון הקומוניסטי, שלפיו יש תחילה לחלק את החברה למעמדות ולהבחין בין אויבים לידידים, ולאחר מכן לחסל צד אחד באמצעות אלימות. אלו שתי דרכים המנוגדות זו לזו מן היסוד.
ד. הדרך המסורתית הסינית לטיפוח המידות: עשיית מעשים טובים, טיפוח המוסר והשבת טובה תחת רעה
המורשת שהנחילה התרבות הסינית המסורתית לדורות הבאים אינה שיטה להשגת עושר ומעמד באמצעות אלימות, אלא מערכת שלמה של עקרונות לטיפוח המידות האישיות, המלמדת את האדם כיצד למצוא את מקומו בעולם ולבסס את חייו, וכיצד להגיע לחיים של שפע ואושר – באמצעות עשיית מעשים טובים, טיפוח המוסר, נכונות לסייע לזולת והשבת טובה תחת רעה.
הקדמונים האמינו שעושר אמיתי וברכה אינם נרכשים במרמה ובגזל, אלא מצטברים בזכות התנהגות מוסרית לאורך זמן. "בבית שבו מרבים לעשות מעשים טובים, הברכה תוסיף לשרות גם על הדורות הבאים״ – אמרה זו מבטאת בדיוק את העיקרון הזה: עשיית מעשה טוב נוסף היום אינה מבטיחה בהכרח גמול מוחשי ומיידי, אך המעשה הטוב נרשם בשמים. בעתיד, ברגע בלתי צפוי ובדרך שאיש לא העלה בדעתו, עשויה הברכה לשוב אל האדם ואל בני משפחתו.
תפיסה זו מנוגדת לחלוטין לגישה הקומוניסטית, שלפיה ״אם היום נכניע את בעלי האדמות במסגרת המאבק המעמדי, מחר כבר נוכל לקבל חלק מאדמותיהם״ – גישה המבוססת על השגת הישג חומרי מידי באמצעות אלימות.
״השבת טובה תחת רעה״ נחשבת לאחת המעלות המוסריות הנעלות ביותר בתרבות הסינית. משמעותה היא שכאשר אדם ניצב בפני פגיעה או עוול מצד הזולת, אין הוא מגיב בנקמה או באלימות, אלא מבקש להפיג את השנאה באמצעות סובלנות ומידות טובות. דרך זו מחייבת ריסון עצמי רב ושלווה פנימית עמוקה.
לעומת זאת, פילוסופיית המאבק הקומוניסטית מלמדת את האדם דווקא ״להשיב רעה תחת רעה״, ואף ״להשיב רעה תחת טובה״. די בכך שאדם יוגדר ״אויב מעמדי״ כדי שגם אם נהג בעבר בחסד כלפי שכניו ובני קהילתו והרבה במעשים טובים, הוא עדיין יהיה נתון להוקעה ולהשפלה פומבית במסגרת מאבק מעמדי, ואף לחיסול, ללא כל אפשרות למחילה או לשינוי רוע הגזירה.
שלווה פנימית, שמירה על מידה ראויה והימנעות מאלימות – אלה הם מעקרונות היסוד העמוקים ביותר של טיפוח המידות האישיות בתרבות הסינית המסורתית. זוהי גם הדרך המעשית והאיתנה ביותר להגשמת אידיאל ״ההרמוניה הגדולה״ האמיתי. דרך זו אינה מבטיחה שבתוך לילה אחד ישררו שלום ושלווה בעולם כולו, אך באמצעות תהליך מתמשך, שבו דור אחר דור מרסן את עצמו ומרבה במעשים טובים ובטיפוח המידות המוסריות, היא מאפשרת לחברה להפוך בהדרגה לחברה חמימה, אנושית ומסודרת באמת.
ה. שתי דרכים מנוגדות: השפעה מוסרית באמצעות חמלה ואהבת הזולת, או מאבק אלים
כאשר מציבים את שתי הדרכים זו מול זו, התשובה למעשה ברורה מאליה.
״ההרמוניה הגדולה״ של קונפוציוס נשענת על ״בחירת הראויים והמוכשרים, קיום אמון וטיפוח הרמוניה״, ועל כך שכל אדם ירסן את עצמו, ינהג לפי כללי המוסר ויתייחס לזולת באהבה ובחמלה. זוהי דרך המתפתחת בהדרגה מבפנים החוצה, באמצעות השפעה מוסרית; היא מאפשרת מקום להבדלים בין בני אדם וגם לתהליכים ממושכים.
לעומת זאת, ה״הרמוניה״ שמבטיח הקומוניזם נשענת על חיסול המעמדות באלימות ועל תפיסת רכוש באמצעות מאבק. זוהי דרך הכופה שינוי מבחוץ פנימה ומבקשת להרוס בבת אחת את הסדר הקיים באמצעות כוח; אין בה מקום למתנגדים ואין בה נכונות להמתין.
דרך אחת מטיפה לאהבת האדם, והאחרת למאבק; האחת לריסון עצמי, והאחרת לנטילה בכוח; האחת מאמינה שמידות טובות יניבו בסופו של דבר גמול, והאחרת מאמינה רק ברווח המיידי שניתן להשיג. שתי הדרכים הללו פונות לכיוונים מנוגדים כבר מנקודת המוצא שלהן, ולכן אין כל בסיס לטענה שלפיה ״נקודת המוצא הייתה זהה, ורק בהמשך הדרך חלה סטייה מן הכיוון המקורי״.
ו. דברי סיום: רק כאשר מבינים את נקודת המוצא האמיתית, אפשר להבין את כובד משמעותה של תעודת החברות במפלגה
האמירה הנפוצה ״נקודת המוצא של הקומוניזם הייתה טובה״ מבלבלת למעשה בין הכמיהה האנושית הפשוטה לחברה טובה יותר לבין הכוונה המקורית של המהפכה האלימה עצמה.
הכוונה המקורית האמיתית נוסחה באופן ברור וחד-משמעי: ״לחסל את המעמדות באמצעות אלימות״. זהו התיאור המלא והנאמן למציאות של נקודת המוצא של הקומוניזם. ואילו האלימות מעולם לא הייתה הדרך להגשמת אידיאל ״ההרמוניה הגדולה״ שעליו דיבר קונפוציוס.
כאשר אדם מבין את הנקודה הזאת לאשורה, הוא מבין גם מהי המשמעות האמיתית של תעודת החברות במפלגה הקומוניסטית, תעודת החברות בליגת הנוער הקומוניסטית או סמל ארגון החלוצים הצעירים שברשותו, ולאילו עקרונות הם כובלים אותו. מרגע היווסדם, הם ניצבו בניגוד מוחלט למסורת בת אלפי השנים של העם הסיני – מסורת הדוגלת בריסון עצמי ובשמירה על כללי המוסר וההתנהגות הראויה, בעשיית מעשים טובים, בטיפוח המידות המוסריות, וביחס לזולת מתוך חמלה ואהבת האדם.
מי ששואף באמת להגשים את אידיאל ״ההרמוניה הגדולה״ אינו בוחר בדרך של מאבק וחיסול, אלא בדרך העתיקה של טיפוח המידות האישיות, עשיית מעשים טובים והעמדת השלום וההרמוניה בראש סדר העדיפויות שלו. על פי תפיסה זו, פרישה מן המפלגה הקומוניסטית הסינית, מליגת הנוער הקומוניסטית ומארגון החלוצים הצעירים – הן הצעד הראשון שלנו בדרך להגשמת אידיאל ה"הרמוניה הגדולה".
קרדיט תמונה: Tuidang Center
מקור: https://www.tuidang.org/news/2026-09-07-chu-fa-dian-shi-hao-de-shi-tian-da-huang-yan
הערת תרגום: מובאות מן המקורות הקלאסיים ומן המניפסט הקומוניסטי תורגמו לעברית על פי נוסח המאמר בסינית.
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
