מאמר דעה מאת תא"ל במיל' אמיר אביבי
האינדיקציות המודיעיניות ברורות מאוד בכל הנוגע לכוונותיה של איראן ושל הפרוקסי שלה להתערב במהלך השבועיים הקרובים בבחירות, באמצעות תקיפה כזו או אחרת. קיימים כמה תרחישים אפשריים, ולא ניתן להצביע בשלב זה על תרחיש קונקרטי אחד. לכן, רמת הכוננות כיום בצה”ל, בשב”כ ובמוסד היא עליונה. ידוע לנו כי הרמטכ”ל ביטל ביקור מתוכנן בארצות הברית, ואנו רואים רמת כוננות גבוהה גם ביהודה ושומרון, גם בעזה וגם בלבנון.
בראייה כוללת, עדיין קשה לחזות אם תתרחש תקיפה קינטית משותפת של ישראל וארצות הברית. עם זאת, למרות המצור והסנקציות העוצמתיות והקשות המוטלות על איראן, קיימת הבנה כי בסופו של דבר, כדי לקדם את הפלת המשטר, לא יהיה מנוס מהעמקת התקיפות הקינטיות. גם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, התייחס לכך ביממה האחרונה.
שאלה מרכזית נוספת היא שאלת העיתוי, והיא תלויה במידה רבה בהתנהלות האיראנית. אם יתברר כי איראן מתכוונת לשגר טילים לעבר ישראל, בישראל ינסו להקדים אותה ולבצע מתקפה מקדימה. לעומת זאת, אם לא תהיה כוונה כזאת, ייתכן שסוגיית התקיפה תמתין לעיתוי שלאחר הבחירות. עם זאת, הנחישות להביא להפלת המשטר האיראני נותרת בעינה.
בעבר שמענו את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אומר כי ניתן להפיל את המשטר. כיום הוא אומר: “נפיל את המשטר!”. כלומר, ניכרת עלייה משמעותית מאוד בביטחון כי המשטר הזה, בסופו של דבר, עתיד ליפול. אני מניח שהדבר נובע, בין היתר, מהאפקטיביות של המצור ומהמצב הפנימי הקשה מאוד באיראן.
גם נשיא ארצות הברית מבין היטב את החשיבות של הפלת המשטר. כל עוד המשטר הזה קיים, הוא ימשיך לחתור ללא הרף להשמדת מדינת ישראל ויסכן את האזור כולו. גם האמריקנים מבינים זאת. לכן, בסופו של דבר, הסוגיה המרכזית היא העיתוי. הבחירות, הן בארצות הברית והן בישראל, מהוות כיום שיקול משמעותי בקביעת העיתוי.
קיימת הבנה כי כל שלוחותיה של איראן צפויות להשתתף במערכה. וברור כי המערכת כולה היא מערכת איראנית: היא ממומנת על ידי איראן, מוכוונת על ידה, הטכנולוגיה שלה איראנית והלוגיסטיקה שלה איראנית. חיזבאללה מתפקד למעשה כדיוויזיה איראנית; גם חמאס נשען על תמיכה איראנית, וחלק ניכר מהכסף המגיע לארגונים הללו מקורו באיראן. הדברים נכונים בוודאי גם ביחס לחות’ים ולמיליציות בעיראק.
לכן, האסטרטגיה הנוכחית גורסת כי עלינו להמשיך להחליש את הפרוקסי, אך הדרך הנכונה ביותר, בסופו של דבר, להתמודד עם המערכת כולה היא להביא להפלת המשטר האיראני, העומד בראשה.
הקשר בין נפילת המשטר האיראני להחלשת חיזבאללה
הסיכוי לפרק את חיזבאללה לחלוטין, במציאות שבה המשטר האיראני נפל, גדול יותר מאשר במצב שבו המשטר ממשיך להשתקם ולהתחזק.
מעבר לכך, יש להביא בחשבון את השינוי האפשרי במוטיבציה של לבנון עצמה לפעול נגד חיזבאללה, אם יתברר שהמשטר האיראני נפל, או אם חל שינוי במגמתו של המשטר החדש והוא חותר לתהליך שלום עם ישראל. מדובר במציאות אזורית שונה לחלוטין.
במצב כזה, עולה שאלה מהותית: איזה קיום יהיה לחיזבאללה במציאות שבה הוא מאבד את הגב האסטרטגי שלו?
לכן, לא בכדי מתמקדים ב”ראש הנחש”. הרעיון הוא לפגוע במקור הכוח המרכזי שמזין את המערכת כולה. במילים אחרות, עריפת ראש הנחש נתפסת כאסטרטגיה הנכונה להתמודדות עם המערכת האיראנית ועם שלוחותיה.
עם זאת, בכל הנוגע לחמאס עצמו, נגיע בסופו של דבר לנקודה שבה לא נוכל להימנע עוד מכניסה פיזית לרצועת עזה לצורך פירוק הארגון. לא נוכל להתחמק מהצורך הזה לאורך זמן.
אחת הסיבות לכך שהמהלך אינו מתבצע כרגע היא שאיננו נלחמים רק בעזה. אנחנו מתמודדים עם לחימה בשבע חזיתות, ולכן נדרשת הסתכלות אסטרטגית רחבה על כלל הזירות.
אני לא רואה כיצד חמאס מתפרק מנשקו מעצמו, ולכן, להערכתי, נצטרך לפעול כדי לפרק אותו מנשקו. עם זאת, אם המשטר האיראני יקרוס, ייתכן שהמוטיבציה של חמאס להמשיך בלחימה והנחישות שלו – ייפגעו באופן משמעותי, משום שהוא יאבד את הגב האסטרטגי שלו. מצב כזה יקל עלינו, אך עדיין לא יחסוך מאיתנו את הצורך להיכנס ולפעול נגד הארגון.
חשוב להבין שרצועת עזה היא סוגיה בינלאומית מורכבת. הלחימה בעזה כרוכה במחירים מדיניים ובביקורת בינלאומית, ולכן בשלב הנוכחי איננו מעוניינים לחדש אותה, כל עוד ניתן להימנע מכך.
אנחנו זקוקים לשקט שיאפשר לנו לפעול מול איראן בשיתוף פעולה עם האמריקנים, וגם, דרך אגב, עם שותפים ערביים. אין לנו צורך ברעשי הרקע של הזירה העזתית בשלב הזה, משום שהם עלולים להשפיע גם על מהלכים שאנו מעוניינים לקדם מול סעודיה, מול איחוד האמירויות ומול מדינות נוספות באזור.
לכן, אנחנו שמים את סוגיית עזה כרגע בצד. לא משום שהסוגיה אינה מורכבת, ולא משום שאיננו מבינים שבסופו של דבר יהיה צורך להכריע את חמאס ולפרק את כוחו, אלא משום שאנחנו ממקדים כעת את המאמצים בזירה האיראנית.
אנחנו מבינים היטב את המשמעות של חידוש הלחימה בעזה ואת ההשפעה האפשרית על דעת הקהל הבינלאומית. עם זאת, אין פירוש הדבר שהלחץ הבינלאומי ירתיע אותנו מלפעול כאשר נידרש לכך. עלינו לפעול בחוכמה, בתזמון הנכון ומתוך ראייה אסטרטגית כוללת.
ההישגים מול חיזבאללה והמציאות הביטחונית החדשה
חשוב שלא להתעלם מהמכה הקשה שספג חיזבאללה — מכה שהייתה דרמטית ומשמעותית ביותר.
צריך לזכור את המציאות שבה היינו נתונים ואת החששות שהיו קיימים באותה תקופה. כולנו ידענו שאנחנו עלולים להיות נתונים למתקפת טילים בהיקף שלא נראה כמותו, ואף נערכנו לאפשרות של מחסור במים ובחשמל. אנשים רכשו גנרטורים והתכוננו לגרוע מכול.
מי היה מאמין שבתוך שני מבצעים בלבד — האחד שנמשך 14 ימים והשני 45 ימים — נצליח להשיג שליטה בעומק לבנון ולהחליש באופן משמעותי את חיזבאללה?
האיום בכל החזיתות לאורך גבולותינו הולך ונחלש. כיום, אנחנו פועלים ונמצאים בעומק רצועת עזה, לבנון וסוריה, והדבר מעיד על שינוי משמעותי במציאות הביטחונית האזורית.
עם זאת, חשוב להבין כי במקביל להיחלשות האיומים לאורך הגבולות, איראן מנסה להעתיק את מאמציה אל פנים הארץ, אל תוך המרחב הישראלי עצמו.
האיומים בתוך ישראל: יהודה ושומרון, ערביי ישראל והמרחב הפנימי
אחד התחומים המדאיגים הוא האפשרות של היפוך כיוון מצד הרשות הפלסטינית, לרבות שינוי בהתנהלותם של כ־60 אלף חמושים הנתונים להשפעתה. זהו תרחיש שעלול להתממש, וגם שר הביטחון התייחס לאפשרות הזאת.
במקביל, קיימים ניסיונות מצד גורמים איראניים, ובהם משמרות המהפכה, להצית את הזירה הפנימית בישראל. החשש נוגע גם לניסיונות לערער את היציבות בקרב חלקים מערביי ישראל.
לכן, חשוב מאוד שנהיה ערניים לא רק למתרחש לאורך הגבולות ולאיומים הישירים מצד איראן, אלא גם למגמות המתפתחות בתוך המרחב הישראלי.
שמענו מראש השב”כ על ניסיונות לבנות ממש גדודים בנגב ובקרב האוכלוסייה הבדואית בפזורה. מדובר בהתפתחות המחייבת התייחסות רצינית והבנה של האתגרים הביטחוניים המשתנים.
עלינו להבין שאין כאן ואקום. גם כאשר הציר השיעי שסביבנו הולך ונחלש, אין פירוש הדבר שהאיומים האזוריים נעלמים. במקביל, עלולות להתפתח מגמות אחרות שיחייבו אותנו להיערך בהתאם.
עליית הציר הסוני הרדיקלי והצורך בערנות מתמשכת
בהסתכלות קדימה, ישנן שתי מגמות מרכזיות שעלינו להביא בחשבון.
המגמה הראשונה היא היחלשותו של הציר השיעי, ובראשו איראן ושלוחותיה, כפי שאנו רואים לנוכח ההתפתחויות באזור.
המגמה השנייה היא האפשרות שהציר הסוני הרדיקלי יתחיל להרים את ראשו ולהגביר את השפעתו האזורית. בהקשר זה יש להתייחס לטורקיה, לאפגניסטן, לקטאר ולתנועת האחים המוסלמים באופן כללי.
לצד זאת, יש לבחון את ההתפתחויות בזירה האזורית ובתוך המרחב הישראלי עצמו, שכן שינויים במאזן הכוחות עלולים לייצר איומים חדשים גם כאשר איומים קיימים נחלשים.
לכן, אסור לנו להסתפק בהצלחות שהושגו עד כה. עלינו להמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות, לזהות בזמן את המגמות המתהוות, להיערך לכל תרחיש ולפעול בהתאם לצרכים הביטחוניים המשתנים.
השורה התחתונה היא שעל ישראל להמשיך לפעול מתוך ראייה אסטרטגית רחבה: להחליש את איראן ואת שלוחותיה, לשמר את ההישגים הביטחוניים, להיערך לאיומים מבית ומחוץ ולבחור בקפידה את העיתוי הנכון לכל מהלך. לצד הנחישות, נדרשים גם שיקול דעת, תכנון ארוך טווח והבנה של המערכת האזורית כולה.
קרדיט תמונה: אמיר כוכבי
ישראל | מזרח התיכון |
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
הרשמו לערוץ הטלגרם
של חדשות NTD עברית כדי
לצפות בתכנים ועדכונים נוספים
כל מה שחשוב לדעת – בערוץ אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש
בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות
ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
*ההרשמה לערוץ הטלגרם של חדשות NTD בעברית היא בגדר רשות בלבד, ואינה מהווה תנאי לשימוש בשירותי האתר או לגישה לתכניו. יחד עם זאת, מובהר כי עצם ההרשמה לערוץ תיחשב כהסכמה מפורשת ל-מדיניות הפרטיות ול-תנאי שימוש של האתר, והנרשם ייחשב כמי שעיין בהם והסכים להם במלואם.
