הסרט התיעודי של NTD, "המשבר הבלתי נראה: סיפורים על החיסון שמעולם לא סיפרו לכם", מספר על תסמינים מסתוריים, סיבוכים ומוות פתאומי שמתמודדים אתם חלק מהאנשים לאחר שקיבלו חיסונים נגד נגיף הקורונה.
הודעה לעיתונות על הסרט נדחתה על ידי 2 סוכנויות המפרסמות הודעות לתקשורת. אחת מהן לא נימקה את הדחייה, והשנייה מסרה שבסרט התיעודי מובאות "טענות רפואיות שלא ניתן לאמת".
מגישת חדשות NTD שוחחה בנושא עם אנג'לה וולברכט, אחות שהתמודדה עם בעיות רפואיות חמורות מרובות בעקבות קבלת חיסון הקורונה וסיפורה האישי מובא בסרט.
לצפייה בסרט עם תרגום לעברית באתר של מגזין אפוק: https://epoch.org.il/video/533363/
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
הודעה לעיתונות על הסרט התיעודי "משבר הבלתי נראה" נדחתה על ידי שתי סוכנויות פרסום. אחת מהן לא נימקה את הדחייה, והשנייה אמרה שבסרט התיעודי מובאות טענות רפואיות שלא ניתן לאמת. אנחנו מגיבים לטענה עם אנג'לה וולברכט אחת מהאנשים המופיעים בסרט. אנג'לה היא אחות שהתמודדה עם בעיות רפואיות חמורות מרובות בעקבות קבלת חיסון הקורונה. שוחחתי איתה מוקדם יותר היום.
– אנג'לה וולברכט, תודה רבה שהצטרפת אלינו. אני רוצה להתחיל בהתייחסות לעובדה ששתי סוכנויות פרסום דחו לאחרונה את בקשותיך לפרסם הודעות לעיתונות על הסרט. איך את מרגישה עם זה? מה הסיבה לדעתך?
– ובכן, זה ממש מאכזב אותי, משום שהסרט הזה אינו פוליטי. זה לא סרט נגד החיסונים, אלה באמת סיפורים אמיתיים על נפגעי חיסון. הכול בסרט התיעודי הזה מאומת. הכול אמיתי, מדויק ונכון. אלה סיפורים אמיתיים, אלה אנשים אמיתיים, כל הרופאים שטיפלו בנפגעי החיסון האלה וידאו שזו פגיעה מקבלת החיסון. לרבים מאיתנו הפגיעה קרתה מיד. במיוחד כשמדובר בתרופה שהומלצה לנו, כולנו עשינו את חלקנו, רצינו לעשות את הדבר הנכון, נאמר לנו שזה בטוח ויעיל, ואנחנו סמכנו עליהם. ברפואה, אם משהו משתבש, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא להחזיק את היד של המטופל. דברים לא תמיד הולכים כמו שצריך, ומה שצריך לעשות זה לעזור לטפל באנשים, ולעזור להם לעבור את תהליך. הסרט התיעודי הזה הוא על אנשים שזה לא קרה להם, וזה המצב לגבי רוב נפגעי חיסון. לא ניתנה להם עזרה. אני חושבת שהדרך הטובה ביותר לעבור את התהליך הזה היא להקשיב לצרכים של אנשים האלה. צריך להקשיב להם, צריך לעזור להם.
– מערכת היחסים שלך עם מערכת הבריאות השתנתה במהלך התנסות זו. תוכלי לספר לי עוד על זה?
– כן. הייתי לגמרי בעד החיסונים. עבדתי בבית חולים גדול, ניהלתי כמה יחידות בבתי חולים. הייתי אחות אחראית, האמנתי במערכת, וגם אחרי שנפגעתי עדיין המשכתי להאמין במערכת. חשבתי שאני אולי אחת מאותם מקרים נדירים שנפגעו. עדיין האמנתי שהחיסונים יכולים לעזור לאנשים ושעלינו לעבור את המגפה, ושמדובר בנגיף מסוכן שמסתובב. הייתי די מוטרדת כשפניתי לאנשים שבטחתי בהם, והם בעצם גרמו לנו לפקפק בעצמנו. ה-FDA, ה-CDC, ה-NIH – הם הפנו לנו את גבם. וכמו שאמרתי, זה פשוט לא מה שעושים ברפואה. אם לא מתמודדים עם המצב מיד זה רק ילך ויחמיר, כי אלה אינן פגיעות חסרות משמעות. אלה אנשים שחייהם נהרסו לגמרי. כמה מהם איבדו את בתיהם, או במקרה הגרוע ביותר איבדו ילד או אדם אהוב. רבים מחבריי הקרובים שנפגעו מחיסון נכים לחלוטין. ואלה היו אנשים צעירים, אנשים בריאים, והם עכשיו מרותקים לביתם. כמה מהם רוצים למות כי לא יכולים לסבול את הכאב. כמה מהם מתו. זה פשוט מזעזע.
– באופן אישי מאוד התרגשתי כשבסרט ראו אותך מקריאה את המכתב שכתבת לבת שלך, כשאיבדת כל תקווה.
– כן.
– את יכולה להחזיר אותנו לרגע הזה שבו לא היית בטוחה שתעברי את זה?
– כן, זה היה באמת… זה היה ממש מפחיד. התגובה שלי לחיסון הייתה מיידית. לקחו אותי לבית החולים אחרי שקיבלתי את החיסון, הייתי במצב מאוד לא יציב. בחודשיים הראשונים התקשרתי לעזרה ראשונה 5 פעמים. כל הפעמים היו מצב הקשור לתפקוד הלב, לקשיי נשימה. לא יכולתי לנשום, הלב שלי דפק בקצב מוגבר. אני באמת… זה היה יום ועוד יום. לא חשבתי שאצליח לעבור את זה. האנרגיה היחידה שהייתה לי, כשהייתה לי אנרגיה, השתמשתי בה לכתוב מכתבים לבת שלי. סינדי (הבמאית והמפיקה) יצרה עבורנו מקום כל כך בטוח לשיתוף. באמת שלא התכוונתי להקריא את זה אי פעם, או לשתף את זה עם מישהו, כי זה היה כל כך קורע את הלב בשבילי. הדבר הקשה ביותר, בפגיעה ובסיכוי שאולי אמות, זה לעזוב את הילדה היפה שלי. רציתי להיות שם בשבילה במשך זמן רב. הצוות של סינדי גרם לנו להרגיש כל כך בנוח ויכולנו לשתף את הרגעים הכי פגיעים, הכי מפחידים שלנו. אני חושבת שהיא עשתה עבודה יפה ותפסה את כל הרגעים האלה. אבל זה היה מפחיד. אני כל כך אסירת תודה לכל הרופאים. זה דבר מהותי – אם באמת דואגים לאנשים שנפגעו, יש להם האפשרות להחלים. הייתי ממש חולה אבל עכשיו חזרתי 100% למצב נורמלי. אני אחות שעדיין מטפלת באנשים, אני רוקדת, אני אימא, אני מטיילת. אני כאן, טסתי עכשיו מקליפורניה.
– כפי שציינת, יש אנשים שלמרבה הצער נפטרו או שהם עדיין מתמודדים עם המחלות שלהם לאחר שקיבלו את החיסון. מה לדעתך ההבדל או המסר שכדאי לאנשים לדעת?
– טיפול מוקדם. טיפול מוקדם כמו גם ללמוד ולחקור מה אצלנו [אלה שנפגעו] גרם לזה לקרות. כלומר, הם צריכים לבדוק למה אנשים מסוימים מקבלים את החיסון ונראה שהם בסדר גמור, ואין להם שום תגובות, בעוד שלאנשים צעירים ובריאים בדיוק כמוהם, זה שינה לחלוטין את חייהם. אף אחד לא רוצה לראות אנשים שנפצעו או נפגעו, אבל צריך להתמודד עם המציאות של מה שקורה. אני חושבת שהסרט התיעודי מתאר את זה יפה.
– תודה רבה אנג'לה וולברכט. נהדר לראותך, ותודה שבאת.
– תודה לך, טוב להיות כאן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
