מאמר דעה מאת רג'י ליטלג'ון
נשיאת הארגון הבין-לאומי "אנטי-גלובליסט אינטרנשיונל", מייסדת שותפה של "קואליציית הריבונות"
החברים שלי בישראל נדהמים מכך שטסתי 36 שעות הלוך ושוב מארצות הברית לישראל כדי להעביר את דברי במשך שלוש דקות בוועדת הבריאות בכנסת. הסיבה לכך פשוטה: בימים אלו מתקיים בכנסת דיון קריטי, לא רק עבור ישראל, אלא גם עבור שאר העולם – האם לפרוש מארגון הבריאות העולמי.
כנשיאת הארגון הבין-לאומי "אנטי-גלובליסט אינטרנשיונל" (Anti-Globalist International) ומייסדת שותפה של "קואליציית הריבונות" (Sovereignty Coalition), אני עובדת ללא לאות במשך שנים כדי להתריע בפני ארה"ב והעולם אודות הסכנות הטמונות בארגון הבריאות העולמי (WHO). אני כמובן נרגשת מכך שטראמפ פרש מארגון הבריאות העולמי ושמחה שישראל מארחת דיון על קידום הנושא בישראל.
באתי לכנסת, לא כדי להציע הצעות לגבי מה שישראל צריכה לעשות, אלא כדי להסביר מדוע ארה"ב פרשה מארגון הבריאות העולמי ולתמוך בדיון בישראל.
הדיון בנושא אינו מתרחש רק בכנסת. הוא חלק מתנועה גדולה יותר של מדינות שפרשו או עומדות לפרוש מארגון הבריאות העולמי. ארגנטינה כבר פרשה מהארגון. ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הצהיר כי הונגריה עשויה לשקול זאת. איטליה דנה כעת גם בנושא. תקוותי היא שאם ישראל תחליט להפוך למדינה השלישית שפורשת מארגון הבריאות העולמי זה ייצור אפקט דומינו, ויעורר השראה במדינות אחרות לעשות את אותו הדבר.
הסיבות שבגינן דגלנו כי ארה"ב צריכה לפרוש מארגון הבריאות העולמי הן רבות:
ארגון הבריאות העולמי כשל לחלוטין בתגובתו למגפת הקורונה (קוביד-19), והפיץ את שקרי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), שלה יש השפעה גדולה במיוחד על הארגון.
בשלב מוקדם, לדוגמה, המק"ס הכחישה כי הנגיף עובר מאדם לאדם. ארגון הבריאות העולמי הפיץ את ההכחשה הזו ברחבי העולם. המק"ס התנגדה גם להטלת מגבלות על נסיעה אל סין או ממנה. ארגון הבריאות העולמי הדהד את ההתנגדות הזו. הזלזול בחומרת הנגיף ובכושר ההדבקה שלו תוך התנגדות לאסור נסיעות אל סין וממנה, מילאו תפקיד קריטי בהפצת הנגיף ברחבי העולם.
לאחר שכשל בתגובתו למגפת הקורונה, מה היה הפתרון של ארגון הבריאות העולמי?
להעניק לעצמו עוד כוח!
ספציפית, מדובר בתיקונים לתקנות הבריאות הבין-לאומיות (IHR – International Health Regulations) שהועברו בעצרת הבריאות העולמית ב-1 ביוני 2024.
תיקונים אלה מעוררים חששות רבים:
1) הפרה של הריבונות הלאומית. סעיף 4 בתקנות, "רשויות אחראיות", מחייב את כל המדינות החברות בארגון להקים גוף אחד או שניים שמטרתם "לתאם את יישום התקנות בתחום השיפוט של המדינה". יישום זה כולל התאמת הסדרי החקיקה ו/או המִנְהל המקומי במדינה, וכולל דרישה למנות "ראש IHR לאומי", ודרישה "להתאים" את החקיקה המקומית במדינות ליישום התקנות. כל אלו מהווים הפרה של ריבונותהּ של כל מדינה החברה בארגון.
2) מעקב. התקנות מחייבות את המדינות החברות "לפתח, לחזק ולשמור על יכולות ליבה … ביחס ל … מעקב". דרישת "המעקב" מוגדרת באופן חלקי בסעיף 5. עם זאת, יש לקרוא את התיקונים לתקנות IHR לצד "אמנת המגפה" המוצעת ע"י ארגון הבריאות העולמי, שממשיך לנהל סביבו משא ומתן. סעיף 5 בטיוטה האחרונה של האמנה קובע גישה של "בריאות אחת" (One Health Approach), המחברת ומאזנת בין בריאותם של בני אדם, בעלי חיים, צמחים וסביבה, ומעניקה עילה למעקב בכל החזיתות הללו.
יתרה מזאת, סעיף 4, פיסקה 3 לחוזה הטיוטה (המשקף את ההתקדמות עד 21 בפברואר 2025): "מניעה ומעקב של מגפות", קובע: "הצדדים מכירים בכך שגורמים סביבתיים, אקלימיים, חברתיים, אנתרופוגניים [שינויים באקלים הנגרמים על ידי בני אדם], וכלכליים, כולל רעב ועוני, עלולים להגביר את הסיכון לפריצת מגפות, ולפיכך הצדדים ישתדלו לשקול גורמים אלה בפיתוח ויישום של מדיניות רלוונטית …". באמצעות הגישה של "בריאות אחת" – המפורטת בטיוטת האמנה, ארגון הבריאות העולמי קובע את סמכותו בכל תחומי החיים על פני כדור הארץ, והם יהיו כולם נתונים למעקב.
3) צנזורה. התקנות מחייבות את הצדדים "לפתח, לחזק ולשמור על יכולות ליבה … ביחס ל … תקשורת סיכונים, כולל טיפול במידע שגוי ודיסאינפורמציה".
הדרישה כי מדינות "יטפלו" ב"מידע שגוי ודיסאינפורמציה" רצופה הזדמנויות להפרת זכויות הפרט. אף אחד מהמונחים הללו אינו מוגדר רשמית במסמך. האם "לטפל" פירושו לצנזר, ואולי אף להעניש את אלה שהציעו דעות שונות? צנזורה ממשלתית הורסת את הזכות לחופש הביטוי והיא סימן מקדים לקיומה של עריצות.
4) מסמכים בריאותיים המובילים לתעודות זהות דיגיטליות. סעיף 35 לתיקונים מפרט את הדרישות לאספקת "מסמכים בריאותיים", כולל בפורמט דיגיטלי. מערכת המסמכים הבריאותיים הדיגיטליים עולה בקנה אחד עם תעודות הזהות הדיגיטליות המקודמות על ידי הפורום הכלכלי העולמי (WEF), ועשויה לשמש סימן מקדים להופעתן.
על פי הפורום הכלכלי העולמי, אנשים יזדקקו לתעודות זהות דיגיטליות כדי: לקבל גישה לביטוח ולטיפולים בתחום הבריאות; לפתוח חשבונות בנק ולבצע עסקאות מקוונות; לִנְסוֹעַ; לגשת לשירותים הומניטריים; לערוך קניות ולנהל עסקאות מסחריות; להשתתף במדיה חברתית; לשלם מיסים, להצביע, לקבל הטבות ממשלתיות; ולהחזיק במכשיר תקשורת [כגון טלפון סלולרי או מחשב].
במילים אחרות, סביר להניח כי אנשים יזדקקו לתעודות זהות דיגיטליות כדי לגשת כמעט לכל היבט בחברה התרבותית. כל הפעולות שלנו, בעזרת תעודות זהות דיגיטליות, יהיו מנוטרות ובמעקב. אם נעבור את הגבול, אנו עשויים להיענש. למשל, ניתן יהיה להקפיא את חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי שלנו – בדומה למה שקרה לנהגי המשאיות הקנדים בעקבות המחאה שלהם ("שיירת החירות"). מזהים דיגיטליים הם צורה של מעקב המוני ושליטה טוטליטרית. תעודות הזהות הדיגיטליות מושקות כעת על ידי ארגון הבריאות העולמי בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי.
"אמנת המגפות", אם תעבור בעצרת הבריאות העולמית 2025 בז'נבה בתאריכים 19-27 במאי, תציג ככל הנראה שורה של בעיות נוספות.
העולם אינו זקוק לארגון הבריאות העולמי. כל מדינה יכולה וצריכה להפעיל את סמכותה הריבונית בקביעת מדיניות הנוגעת לשירותי הבריאות שלה. מדינות יכולות לשתף פעולה זו עם זו מרצונן החופשי במקרה של משבר בריאות בין-לאומי או עולמי.
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
