מאמר מאת: קטיה גרישבסקי
בגיל 22, אחרי ניתוח הגדלת חזה, הרגשתי שהגשמתי חלום. באותה תקופה, הייתי במקום של חוסר ודאות ומשבר פנימי, והרגשתי שאני זקוקה ל”בוסט” – משהו שיחזק לי את הביטחון. האמת? גם לפני כן הייתי יפה, והיה לי ביטחון בעצמי, אבל הרגשתי שחסר לי משהו אחד – החזה. מאז שהייתי ילדה, נקבע לי בתודעה שחזה גדול הוא סמל לנשיות, ליופי, למשהו שאולי יהפוך אותי ליפה יותר.
אבל היום, 13 שנה אחרי, חשוב לי לשתף מה באמת קרה לי – פיזית ונפשית – לאורך הדרך הזו.
לפני כחמש שנים, הגוף שלי התחיל לשדר מצוקה. כאבים בלתי מוסברים, בעיות יציבה, תחושת חוסר נוחות מתמשכת. בהתחלה לא הבנתי את התופעות והלכתי לאורתופדים, לרפואה סינית, למטפלים. רבים מהם חזרו ואמרו: שהשתלים גורמים למתח קבוע בשרירים שסביבם, והמתח הזה מקרין לגב, לצוואר, לכל הגוף. וזו התופעה שאני חווה. זאת מאחר והגוף צריך כל הזמן לפצות – להחזיק, לאזן, להילחם במשקל לא טבעי שהוא לא אמור לשאת, במיוחד אם אין מספיק מסת שרירי ליבה חזקים.
ההבנה שהשתלים משפיעים עליי בצורה כל כך עמוקה לקחה זמן. עשר שנים לקח לי להבין את הקשר, ועוד שלוש שנים עד שאזרתי אומץ לעשות את הצעד – להוציא אותם.
לא מספרים לנו על הנזקים שנגרמים במצבים כאלה. אבל משלל התגובות שקיבלתי מהפוסט על הסרת השתלים ששיתפתי בפייסבוק, הבנתי שאני לא היחידה ויש נשים רבות שהסירו את השתלים או ששוקלות להסירם. אני שמחה ששיתפתי את הפוסט. ואם זה יביא לרווחה לנשים נוספות זה ממש משמח אותי.
אני שבועיים אחרי הניתוח להסרת השתלים, ומתאוששת. לצערי, החוליות בגב לא חוזרות בדיוק למקום, והגב לא פתאום מתיישר. אבל תחושת ההקלה משמעותית.
יש לי הבנה עמוקה שביטחון עצמי אמיתי לא מגיע מהחוץ. אי אפשר להחדיר אותו לגוף, זו אשליה. אני שמחה שחזרתי לעצמי. אל הגוף שלי כמו שהוא, אל האישה שאני באמת. אני מרגישה שלמה, מחוברת לעצמי, מקבלת את הגוף שלי כפי שהוא.
תוצאות מחקר ענק: ההשלכות ארוכות הטווח והסיבוכים של השתלת שתלי חזה
ההשלכות ארוכות הטווח והסיבוכים בעקבות הפרוצדורה להשתלת שתלי חזה, נבחנו במחקר חדש שנעשה במרכז הסרטן אנדרסון ובית הספר לרפואה באוניברסיטת טקסס ביוסטון ובו נותחו ממצאים לגבי כ-100 אלף נשים.
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
