מאמר דעה מאת: סא"ל במיל' יעקב סבג ששירת בצה"ל משנת 1988 עד 2009 כיועץ לענייני ערבים, בעזה ובשומרון
הקבינט הביטחוני מכריז על אישור תכנית מבצעית חדשה לרצועת עזה, לאחר שגם צמרת צה"ל גיבשה תכנית מבצעית. עשרות אלפי לוחמי מילואים קיבלו צווי גיוס לסבב המי יודע כמה, בנימוק שהחיילים הסדירים יוסטו בהמוניהם לתמרון חדש ומכריע ברצועת עזה, וחיילי המילואים יתפסו את גזרות הצפון ויהודה ושומרון.
מטבע הדברים, צמרת צה"ל והקבינט המדיני לא חולקים עם כותב שורות אלה את התכניות המבצעיות, וגם אם היו עושים זאת, מובן שלא הייתי חולק זאת עם הקוראים. לפיכך, יכול אני להתייחס רק לדברים שכבר פורסמו בתקשורת, לצד התייחסות לפעולות שכבר נעשו מאז שחודשה הלחימה בדרום, ומשם לנסות להגיע לתובנות ומסקנות.
ראשית, חשוב לציין שבזמן שחלף מאז חודשה הלחימה, ישראל לא פתחה באמת את "שערי הגיהנום" על החמאס, למרות ה"אור הירוק" ושלל החימושים שלהם זכינו מהממשל של הנשיא טראמפ. הסיבה העיקרית, למרות שאיש אינו אומר זאת בגלוי, היא הרצון החד משמעי לחתור לעוד עסקה ועוד שחרור של חטופים. נראה שבחמאס מבינים זאת היטב, ולכן הם ניסו ליצור רושם של התקדמות במו"מ, ואף נכונות ללכת לעסקה, טרם שעשו סיבוב פרסה, ודרשו מחדש עסקה כוללת של שחרור כל החטופים בתמורה לסיום הלחימה. זאת, לצד ערבויות בינ"ל לשיקום הרצועה, תוך שימור שלטון התנועה. חמאס קנו זמן, ישראל קנתה אשליה, והוכח שוב שבחמאס מכירים את ישראל טוב בהרבה ממה שישראל מכירה את האויב שמולה.
למרות האמור: במקביל, החל צה"ל לגבש תכנית פעולה למקרה שחמאס ידחה את ההצעה לעסקה. פעולה שעיקרה גם הפעם: "הגברת הלחץ על החמאס להגיע לעסקה". בעוד בצה"ל ובקבינט מדברים על הכרעת החמאס, הסימנים בשטח מלמדים שלא זהו הכיוון.
בתקופה שחלפה, יצר צה"ל אזור חיץ חדש ברצועה, ציר מורג, מאזור מחסום סופה ועד חוף הים של רפיח. כוחות הנדסה מתוגברים עובדים מבוקר עד ערב "לשטח" את כל גזרת רפיח. המטרה, על פי מקורות תקשורתיים, היא לבנות אזור חשוף אליו תשונע מרבית האוכלוסייה האזרחית של הרצועה. שם, בחסות צה"ל, יחולק סיוע הומניטרי שלא בשליטת החמאס, אלא בחסות חברות אמריקניות. בישראל מבינים שהמשך מניעת הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה לאורך זמן יצור לחץ בינ"ל בלתי נסבל, ויחזיר את הדרישה למעצר בכירים וחיילים בחו"ל. חמאס בתורה, מבינה את המהלך, ובונה כבר עתה כוח אזרחי שתפקידו לוודא את המשך שליטת החמאס בסיוע, בלא קשר לזהות הגורם שיחלק אותו.
במקביל, מעבה ישראל את ה"פרימטר" (אזור הביטחון) סביב הרצועה, הן מצפון והן ממזרח, מרחיבה את "אצבע נצרים", אך לא מאריכה את השליטה לכל אורך הציר עד הים, אלא מסתפקת באזור שעד לישוב המפונה נצרים. בנוסף, נמשכות פעולות הפצצה מהאוויר, הים והיבשה על כלל המקומות בהם מזוהים פעילי חמאס, וכן מתבצעות פשיטות על ריכוזי חמאס בשכונות הסמוכות למאחזי צה"ל: בבית חאנון ובית לאהיה בצפון הרצועה, דרג', תופאח וסג'עיה בעיר עזה.
חשוב לציין שבאזור אחד צה"ל כמעט ואינו פועל, וזהו אזור מרכז הרצועה, העיר דיר אל-בלח ומחנות הפליטים נציראת, בריג' ומע'אזי. האם, מתוך הבנה שבאזור זה ישנו ריכוז של חטופים? התשובה היחידה שיש לנו על כך, היא שמבצע החילוץ של נעה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו, היה דווקא שם, ועל פי עדויות של משוחררים, בנוציראת מוחזקים עוד מספר חטופים לפחות.
על פי נתונים רשמיים, במהלך התקופה האחרונה איפשר צה"ל יציאת 36 אלף עזתים לחו"ל, צעד אשר לכשעצמו חסר משמעות, אבל מהווה איתות ברור לגבי הכוונה לקדם את תכנית הגירת העזתים עליה הכריז הנשיא טראמפ. בשלב זה, לא נראה שצה"ל בונה מערכת משמעותית שתפקידה ליישם את התכנית. הוא מתמקד במתן אפשרות לעזתים שיש להם יעד להגירה לממש זאת. מדובר בפעילות פאסיבית, ולא אקטיבית. לעומת זאת, צה"ל בהחלט נערך לקדם מחדש תכנית להכנסת סיוע אזרחי לרצועה, בניגוד לכל ההכרזות הקודמות, לפיהן לא יוכנס סיוע בלא שחרור חטופים.
בצה"ל מדברים בפומבי על תכנית לתמרון צבאי להשתלטות על רוב שטחי הרצועה, ועל כך חשוב לציין: מול צה"ל לא ניצב אויב כל כך חזק שכדי להתגבר עליו יש צורך בעשרות אלפי חיילים, חטיבות, אוגדות וכו'. צה"ל מתמודד בעיקר עם אויב מתוחכם המסתתר מתחת לאדמה, ויוצא ל"עקיצות", שלא אחת מכאיבות לנו במיוחד. לאויב הזה, מטרה אחת ברורה והיא להביא לכך שכל מה שצה"ל עשה עד כה, יחשב "הפיך". סיסמת הקרב של החמאס היא "סנעמרהא" – נבנה הכול מחדש, ואחרי שהוכיחו שלארגון יש כושר בנייה מרשים ביותר גם מתחת לקרקע, אפשר להאמין לאנשי הארגון שבכוחם לבצע פרויקטים לא פחות מרשימים גם מעל הקרקע, אם רק תינתן להם האפשרות. סביר להניח שבחמאס לא ישקיעו בכך את משאביהם גם אם אכן תינתן להם האפשרות. מטרת צמרת החמאס היא רק לשכנע את האוכלוסייה ברצועה שיש בכוחם לעשות זאת.
מול המציאות הזאת, וכדי להניע את החמאס להתקפל, ישראל חייבת להביא לתודעה שהעשייה ברצועה יוצרת מציאות בלתי הפיכה. כדי לעשות זאת, תמרון צבאי שיביא לנפילת חיילים נוספים הוא חסר משמעות.
מה כן ניתן לעשות:
במקום לבנות מערכת יקרה, מסורבלת ומיותרת של חלוקת סיוע אזרחי, לפתוח נקז ליציאה לחו"ל למי שמעוניין. מי שמגיע יעבור תחקור יסודי, כולל פוליגרף, בדרישה לקבל כל מידע על המחבלים, החטופים, המנהרות וכל דבר אחר. מי שהשתכנענו שמסר הכול – יוכל לצאת לחו"ל וככה גם ילדיו. מי שייתפס כשקרן יחזור לגיהינום, או סתם לכלא .
לחדש את החיץ בציר נצרים עד החוף. אין מעבר מצפון הרצועה לדרום ולהיפך בלא בקרה.
לחדש את ניוד אוכלוסיית צפון הרצועה לאזור המואצי וגוש קטיף לשעבר, או לאזור החיץ שהוקם ברפיח. בדרך להביא מדגם של תושבים לתחקור, כולל פוליגרף לאיסוף מידע.
להפציץ ולהשמיד כל תשתית אזרחית: ממאגרי מזון ודלק, רכבים, וציוד, שבשליטת החמאס. אנשי הארגון צריכים להסתובב, כאילו על גבם מוצב תמרור זוהר: "סכנה".
לעודד הקמת גרעיני התיישבות ברצועת עזה, בשלב ראשון בתוחמת הצפונית, ובהמשך במקומות נוספים. גם אם המהלך לא ימומש בתקופה הקרובה, וכל עוד הרצועה היא זירת לחימה, לעצם האיום לעשות זאת יש משמעות אפקטיבית עצומה.
להפעיל לחץ ולעצור כל בכיר בחמאס והגא"פ (ג'יהאד איסלאמי פלשתיני) באיו"ש. בארגוני הטרור צריכים להבין שצה"ל אינו מוגבל בפעילות נגד אנשיהם.
ללחוץ על קטאר להביא את החמאס לעסקה של שחרור כל החטופים בתמורה ליציאת בכירי החמאס לחו"ל וחסינות לאנשיהם ובני משפחותיהם, כל עוד הם אינם חוזרים לטרור. כמובן שהחסינות נפסקת מרגע שהם כן חוזרים למעגל.
לחסל את בכירי החמאס בחו"ל ובני משפחותיהם בלא התחשבות במדינות המארחות. מי שמסייע לטרוריסטים, יכול להתלונן עד מחר על כך שריבונותו מופרת.
לפתוח במערכה מדינית מקיפה לסגירה מוחלטת של ערוץ הטרור אלג'זירה, או לשינוי מוחלט של אופיו, תוך הוקעת שליטי קטאר על החסות שהם נותנים לגוף זה, שאינו רק ערוץ תעמולה, אלא כלי מבצעי.
אני משוכנע שבשילוב כל אלה, נראה את החטופים בבית הרבה יותר מהר ממה שניתן לדמיין, את חמאס מתחנן להגליית אנשיו, ואת השקט חוזר למחוז הדרום בקרוב מאוד.
תמונה: דובר צה"ל
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
