img

img

img

img

img

מצבי חירום – הטכנולוגיה שתיפול והטכנולוגיה שתסייע לכם

NTD

20 באוקטובר 2024 |

| מדע וטכנולוגיה

avator

מאמר מאת עמית לוי, עיתונאי טכנולוגיה, לשעבר עורך בשבועון למנהלי מחשוב

מלחמות, אסונות טבע, תאונות, משברים כלכליים – כולם עשויים להפתיע ולאתגר, במיוחד על רקע התלות הגדולה בעולם הטכנולוגי. אך האם הטכנולוגיה עשויה גם לסייע ואפילו להציל אתכם בשעת צרה? רק אם תתכוננו לכך מראש ובצורה חכמה – כיצד?

סיכוני הטכנולוגיה

כיצד הדור הצעיר ש"נולד עם סמארטפון ביד" יסתדר בלעדיו במצבי חירום? שאלה זו משמעותית למעשה עבור כולם, מאחר שאנו חיים בסביבה שהיא יותר ויותר ממוחשבת. גם אספקת החשמל להפעלת המכשירים ולטעינתם עלולה להיפגע, כמו גם רשתות התקשורת למיניהן. רשת האינטרנט העולמית עשויה לשרוד סיכונים רבים, אבל האם תוכלו להתחבר אליה מישראל? לטכנולוגיה יש תפקיד גם ביצירת סיכונים חדשים ואכן, היקף הסיכונים מתרחב בהדרגה. מי חשב בעבר, שתקיפה צבאית עשויה להגיע דרך האוויר ממדינה רחוקה? באופן דומה, ישנם לא מעט סיכונים מבוססי טכנולוגיה שהם יוצאי דופן אך אפשריים. למשל מתקפת Electromagnetic Pulse (או EMP) – פרץ קצר וחזק של אנרגיה אלקטרומגנטית, אשר פוגע במכשירים חשמליים באזור הפעלתו.

לצידכם במצבי חירום 

פתרונות שמסייעים במצבי חירום נעים בין הוותיק והפשוט לבין המודרני והמתוחכם. לדוגמה: כיצד מתגוננים ממתקפת EMP? מסתבר שיש לכך פתרונות זולים ומהירים כגון שימוש בצבע מגן, כפי שמתואר בכתבה באתר פורבס (Forbes).[1] ניתן להשתמש בכך להגנה על ציוד אלקטרוני אישי וגם להגנה על תשתיות חיוניות, המהוות מטרה מרכזית בזמן מלחמה. עבור בניינים ישנו פתרון של אספקת חשמל חלופית ואוטומטית במצבי חירום, למשך עד 72 שעות (חברת פרקומט).[2] מה זמין עבורכם אישית? אלה כמה דוגמאות:

  • מוצרים קלסיים לשעת חירום – לצד מוצרים עתיקים מסוג אבן אש (להדלקת אש ללא גפרורים) יש גם מוצרים טכנולוגיים שהפכו לקלסיקה. למשל שקיות חימום, מצפן ומקלט רדיו.
  • "קשית" לטיהור מים – סוג מוצרים חדש יותר ופופולרי מאוד המאפשר לשתות ישירות ממקורות מים בטבע, כולל מזוהמים.
  • רחפנים – שאלה מרכזית במצבי חירום היא מה קורה בסביבתכם? רחפן טעון עשוי לספק לכך תשובה ישירה ומהירה. הוא גם עשוי לסייע להעברה מהירה של חפצים קטנים וחיוניים, כמו ערכת עזרה ראשונה.
  • פנסי ראש – מאפשרים להשתמש בתאורה ניידת עם ידיים חופשיות, כולל דגמים המתאימים עצמם באופן אוטומטי לתנאי האור הקיימים.
  • מקורות אנרגיה ניידים – עקב התלות שלנו בטכנולוגיה, האנרגיה העיקרית הנדרשת בשעת חירום היא אנרגיה חשמלית. יש כמה דרכים להשיג אותה: במוצרים לשעת חירום מובנים לעתים "מנואלה" להטענה ידנית או פאנלים סולאריים. השמש המקומית העזה בהחלט תורמת לאטרקטיביות הפתרון הסולארי. הייצור ההמוני מוזיל את מחירו והפאנלים גם נמצאים במגמה קבועה של שיפור יעילות, התורמת לצמצום גודלם. אגב, אופניים חשמליים מתאימים מאוד לטעינה ממקור סולארי, תודות לצריכת החשמל הנמוכה שלהם. תחנת כוח ניידת עשויה להיות גנרטור בנזין, סולר או גז או “גנרטור סולארי” (נטען באמצעות פאנל סולארי או שקע חשמל רגיל). סוללות נטענות כדאי תמיד לשלב (ולהטעין) מראש היכן שמתאים.

שימוש חכם בסמארטפון  

באולר השווייצרי הדיגיטלי המכונה סמארטפון כדאי לשמור קבצים חיוניים כגון מפות. מומלץ להתקין אפליקציות עדכוני חירום מגופים שונים, עדכוני מזג אוויר וכל מידע מסייע כמו נהלי עזרה ראשונה. אל תסמכו על שמירת מידע "בענן", מאחר שבשעת חירום ייתכן שלא תהיה גישה אליו. מצד שני, גיבוי ענן למיקום גאוגרפי מרוחק, חשוב כנגד פגיעה במחשב המקומי שלכם. התרגלתם לראות את השעה בסמארטפון? כדאי להחזיק גם שעון יד פשוט ועמיד עבור מצבי חירום.

הטכנולוגיה כיצרנית עזרים 

עוד תרומה חשובה של הטכנולוגיה המודרנית להישרדות במצבי חירום, היא ביכולת לייצר מוצרי איכות עמידים וקלים מאוד. למשל באמצעות פלסטיק מסוגים מתקדמים או שימוש בסיבי פחמן. כך ניתן לייצר למשל כלי עבודה רב תכליתיים (Multi-tools) בפורמט דמוי אולר או בפורמט של כרטיס שטוח (כמו כרטיס אשראי). כלים אלה נועדו מראש לנשיאה על הגוף והם קומפקטיים בהרבה ביחס לאוסף הכלים שהם מחליפים. ריכוז כל הכלים במכשיר אחד, חוסך זמן קריטי של חיפוש הכלי המתאים ומבטיח שאף כלי לא ילך לאיבוד.

ללמוד מבעלי הניסיון 

יש מי שמנוסים במיוחד בהיערכות למצבי חירום – אנשי כוחות הביטחון. ה"חירום" שלנו הוא השגרה שלהם. גם מטיילים קרובים לנושא זה במידה מסוימת. הדבר מתבטא בציוד לאנשי כוחות הביטחון ולמטיילים, הזמין בחלקו גם עבורכם. אך קבוצה אחת מתעלה על כולם – ה-Survivalists או Preppers. אלה אנשים פרטיים שמשקיעים באופן שיטתי ונרחב בהיערכות לאסונות ומצבי חירום. חלקם בונים בונקרים תת קרקעיים עם מיטב הטכנולוגיה לסינון אוויר כנגד מתקפות כימיות, הגנה מתקיפה אטומית ועוד. אחרים רוכשים ציוד מתוחכם להישרדות בשטח ומתעמקים בשימוש בו ובהישרדות במצבי חירום בכלל.

תופעה זו בולטת במיוחד בארה"ב השלווה, עם סיפורים על תקיפות אפשריות ממדינות רחוקות, פלישות חייזרים ומה לא. הניגוד ביחס למצב בישראל כמדינה הנתונה לאיום מתמיד או למתקפות בפועל, בולט וכמעט משעשע. בעברית כבר הומצא המונח "שרדנות", אך זוהי עדיין תופעה יחסית שולית במחוזותינו.[3] אגב, כנקודת ייחוס מעניינת: בסקר שערך ערוץ נשיונל ג׳יאוגרפיק (National Geographic) בארה"ב ב-2012 אמרו 85% מהנשאלים שהם אינם ערוכים למצבי חירום.[4]

להתקדם עם הזמן  

הציוד לשעת חירום משתפר בהתמדה, בהתאם להתפתחויות וחידושים שונים בטכנולוגיה. כך שכדאי להתעדכן ולהתקדם עם הזמן. אגב, מה מצבו העדכני של ה-Doomsday Clock? "שעון" זה[5] הוא מטאפורה למצב האנושות מבחינת סיכונים קריטיים, כאשר "חצות" מסמל בו קטסטרופה עולמית. השעון נוסד בידי קבוצת מדענים ממפתחי הנשק הגרעיני הראשון והוא מתעדכן בהתאם להתפתחויות שונות. מצבו הנוכחי: “90 שניות לפני חצות"! מצד שני, זה מצבו מאז ינואר 2023 והוא גם הוזז אחורה כמה פעמים, כך שנותרו לנו ככל הנראה, עוד כמה שניות לפני סוף העולם. אולי יותר.

קרדיט לתמונה: Wendelin Jacober אתר http://pexels.com

 
subscribe logo

הרשמה לניוזלטר השבועי

כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.

*בהרשמה לניוזלטר, את/ה מסכימ/ה ל-מדיניות הפרטיות באתר.



 


 לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן

מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל