לישראל, טייוואן, דרום קוריאה ואוקראינה גורל משותף — כולן סומנו על ידי ציר הרשע

מאמר דעה מאת: מורן אללוף, מומחית לאיראן וחיזבאללה, חברת פורום דבורה

ב-24 בפברואר 2022, ציר הרשע אותת לעולם באמצעות הפלישה של רוסיה לאוקראינה, כי פניו למלחמה כוללת שראשיתה באדמת אירופה. למעשה, הציר עבר ממצב של פעולות "מתחת לפני השטח" ומתחת לסף המלחמה, למצב של מלחמה גלויה באמצעות צבא, זאת לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה.

ב-7 באוקטובר, הציר אותת פעם נוספת לעולם הפעם באמצעות איראן, כי הוא מרחיב את המלחמה גם למזרח התיכון, כשחמאס וגם חיזבאללה תקפו את ישראל.

ההתקפות חסרות התקדים של ציר הרשע עד כה, והאיומים הנשקפים לאזורים נוספים בעולם, הם נורת אזהרה אדומה להמשך שעלול להגיע ממדינות הציר.

ההיסטוריה לימדה אותנו שאסור לנו להסתמך על החשיבה שאנו מבינים טוב את האויב. גם על היטלר העולם חשב בזמנו שהוא יהסס להרחיב את המלחמה אך זה התברר כשגיאה שהובילה למלחמה בה נהרגו מיליונים, וגם על כוונותיו של יחיא סינוואר ישראל טעתה מה שהוביל ליותר מאלף הרוגים ומאות חטופים. לכן, תרחישי הייחוס מחויבים לבחון את כלל האפשרויות העומדות לפתחינו, ואפילו את הבדיוניות ביותר.

ציר הרשע מטעה את העולם שמדובר בעימותים מקומיים שאינן קשורים למטרה המשותפת של חברות הציר. בזמן שציר הרשע מרדים את העולם, הוא מחולל מלחמות ביבשות שונות, שכולן מונעות מאינטרסים שונים אומנם, אך ממטרה אחת משותפת ועיקרית – הכנעת המערב, כיבושו והחלפת שלטונו. באם העולם לא יתעורר ויהיה מספיק אמיץ בכדי להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה עליו, הוא ימצא את עצמו במלחמה עם מעצמות על המחזיקות בנשק מתקדם הכולל נשק גרעיני, נשק היפר–סוני בליסטי ולוחמה בחלל.

ההססנות והפחדנות של חלק ממנהיגי העולם להסתכל באומץ למציאות בעיניים, עלולה לדרדר את הביטחון העולמי למצבי קיצון, בדיוק כפי שקרה במלחמת העולם השנייה שבה מעצמות העל התעלמו מכל הסימנים האפשריים, בדיוק כפי שקורה עכשיו. לבינתיים נראה שהעולם המערבי שקוע בקונספציה עמוקה שבעת השעה הוא יכריע את מדינות הציר, בזמן שהוא איננו מעריך נכון את יכולותיו ושאיפותיו של האויב.

לסין אסטרטגיה להחליף את ארה"ב עד 2030-2035. אם זה יקרה, יהיה זה הקץ של העולם המערבי והולדתו של סדר עולמי חדש. מדובר באיום ביטחוני חמור לישראל שכן סין תומכת באיראן הקוראת להשמדתנו.

החשיבה שמלחמה המתרחשת הרחק מאיתנו איננה קשורה אלינו היא טעות. אוקראינה הותקפה בנשק איראני וכך גם ישראל בשבעה באוקטובר.

ההתקרבות לאחרונה של רוסיה לצפון קוריאה וההצהרה של "שותפות אסטרטגית מקיפה" בה רוסיה תקבל נשק צפון קוריאני שתמשיך ללבות את המלחמה באוקראינה מוכיחה לנו פעם נוספת שפני ציר הרשע למלחמה.

איראן ורוסיה היו הראשונות בציר שהוציאו לפועל מתקפה צבאית גלויה שהסיטה את המבט העולמי לזירות ספציפיות, ולכן סין וצפון קוריאה יהיו הבאות בתור לפעול. לא בכדי בתחילת המלחמה בישראל, דרום קוריאה ערכה תרגיל משותף עם ארה"ב, וזאת מחשש לתקיפה דומה שתגיע מצפון קוריאה, שכידוע חמאס וחיזבאללה קיבלו ממנה הדרכות לבניית רשת של מנהרות המסוגלות להעביר אלפי לוחמים. המודל שבו מדינות עוינות משתפות ידע, אמל"ח וטקטיקה הוא כוח מכפיל ואסור לזלזל בכך.

בחודש שעבר, צפון קוריאה שיגרה 260 בלונים המלאים בזבל לתוך שטחה של דרום קוריאה. טקטיקה של שיגור בלונים מוכרת לנו מחמאס וזו עדות להשלכות של הקשרים בין צפון קוריאה לחמאס, ומדוע המלחמה הנוכחית לא קשורה רק לעזה ולאיראן. באותו חודש שעבר של שיגורי הבלונים מצד צפון קוריאה, סין ביצעה לראשונה מזה כשנה תרגילים רחבי היקף בים ובאוויר סביב טייוואן. מטרת התרגילים היו "בחינת שיגורי התקפות, תפיסת השלטון, וכיבוש אזורים". התרגילים גרמו למתיחות שיא במזרח אסיה ומחשש לכך שהתרגילים יתגלו כפעולת אמת, טייוואן העמידה בכוננות הגנה ספינות ומטוסי קרב באי. בנוסף, ביום שבת האחרון, ב– 4 לפנות בוקר סין ביצעה תרגיל ענק של שיגורי טילים, וטייוואן שוב מצאה את עצמה בחשש מתרגיל שעלול להפוך למתקפת אמת.

בשל ההסלמה של ציר הרשע, אי נקיטת פעולות יעילות ואפקטיביות נגד חברות הציר הוא בזבוז של זמן יקר שיכול לסכן חיי אדם. למערב אסור "להירדם" בשמירה כפי שקרה לישראל עם חמאס שהאמינה ששקט (מדומה) נענה בשקט, מכיוון שאידיאולוגיה של הרשע לא משתנה. איראן, סין, צפון קוריאה ורוסיה רוצות לחזור לימי תקופתם כאימפריה והם לא יחדלו מלשאוף לכך.

מצד אחד סין ממשיכה לדבר עם המערב ועם האויב הכי גדול שלה ארה"ב, ומצד שני היא מחדירה אלפי מרגלים סיניים לאירופה ומקימה בקובה, בחצר האחורית של ארה"ב בסיסי ריגול מתקדמים.

למרות שהמצב הביטחוני בעולם לא מבשר טובות, אני סבורה שניתן לתקן זאת. צריך לשם כך לצאת מ"אזור הנוחות", ולעשות מעשים שלא עשינו בעבר לשינוי המצב.

המאמץ לייצר קואליציה עם מדינות מוסלמיות מתונות חשוב לביטחון ישראל, אך ישנה קואליציה חשובה מכולם ברמה האסטרטגית והיא – קואליציה עם שותפות הגורל: אוקראינה, טייוואן ודרום קוריאה. חשוב להבין כי איראן לא התקדמה בזכות עצמה. היא קיבלה ידע בליסטי מצפון קוריאה ומימון כלכלי מסין בזמן שארה"ב הטילה עליה סנקציות, מימון שסייע לה בפיתוח הגרעין ובחימוש שלוחותיה שמקיפות כיום את ישראל ב"טבעת אש". לכן, החלשת סין, צפון קוריאה, ורוסיה בידי מדינות הקואליציה שישראל תייצר – תועיל בהכרח לישראל בהתמודדותה מול איראן.

ההססנות של ישראל לסייע לאוקראינה, בסופו של דבר פגעה גם בביטחוננו שכן ניצחון של רוסיה אומר התחזקותה, והמשך חיזוק ציר הרשע שממנו איראן ניזונה.

אני מבינה את החשיבות של ישראל להמשיך ביחסי החוץ עם סין ורוסיה, אך נראה שהיא לא משכילה לעשות את ההתאמות הנדרשות נוכח המצב.

ישראל מנותקת ביחסיה הדיפלומטיים מצפון קוריאה ואיראן והסיבות לכך ידועות, אך לגבי סין ורוסיה נראה שאין שינוי מהותי ביחסי החוץ שישראל מנהלת עימם. מדינות שתומכות פעם אחר פעם בארגון טרור כמו חמאס שטבח ואנס אזרחים חפים מפשע, ובמדינה הקוראת להשמדת ישראל, מחייבת אותנו לעשות חשיבה מחדש. היחסים של ישראל עם סין ורוסיה אינם יכולים להיות בכל מחיר ואינם יכולים לבוא על חשבון הביטחון הלאומי שלנו.

חוסר ההבנה העמוקה שאנו בפתחו של סדר עולמי חדש, ומה שהיה איננו עוד, דרדר אותנו למצב שבו אנו נמצאים כיום ו"היד עוד נטועה". קיבעון מחשבתי של חזרה על מדיניות של הכלה שכשלה – יעמיד את ישראל ואת העולם פעם נוספת מול התקפות נפשעות.

כיום ציר הרשע מצית מלחמה באזורים שונים כמו במזה"ת, באירופה ובמזרח אסיה, אך לא רחוק היום שזה יגיע גם לפתחה של ארה"ב שהרי זהו היעד העיקרי של המשטר הסיני.

המאפיינים מזכירים מאד את מלחמת העולם השנייה שבה היו מעצמות על שחשבו שאם האירועים מתרחשים רחוק מהן, לא יהיו לכך השלכות אסטרטגיות לגביהן, ורק ברגע שזה הגיע לביתן הן פעלו, אך הנזק היה כבר גדול מדי והעזרה הייתה מאוחרת. אני מציעה שנימנע מלחזור על ההיסטוריה, והפעם נקדים תרופה למכה.

בהיסטוריה המודרנית, "היטלר החדש" הוא לא בדמות אדם אחד, אלא בדמות של קואליציה של מספר דמויות חזקות ולכן האיום חמור. נראה שציר הרשע לא יעלם בזמן הקרוב והוא רק ילך ויתחזק חלילה עד להוצאת המתקפה הבאה, בזמן שהתנאים יבשילו לכך.

לסיום, לא מדובר בסכסוכים מקומיים של חברות בציר, אלא במטרה גדולה יותר. הציר לא יעצור רק במדינות שאותן הוא מאיים לכבוש, אלא יתקדם דרכן ליעדו הסופי– ארה"ב. ישראל, טייוואן, אוקראינה, ודרום קוריאה – הן רק ההתחלה.

ישראל איננה מסוגלת להתמודד לבדה אל מול איום, שהוא גדול יותר מאיראן. היא חלק ממלחמה גלובלית שכעת הפוקוס אצלנו ובאוקראינה. זוהי השעה לאחד כוחות נגד כל ציר הרשע, בדרכים יצירתיות כדוגמת יצירת קואליציה חוצת יבשות.