מאת: שאולי הרציק פז, מנכ"ל עמותת "אמפא" המפעילה סדנאות לטיפול בפוסט טראומה לחיילי מילואים
בשבועיים האחרונים אירעה סדרת התאבדויות מדאיגה בקרב חיילים. המקרה האחרון היה של לוחם בסדיר מחטיבת הנח"ל, והוא מצטרף להתאבדות של לוחם גולני ושני אנשי מילואים ששמו קץ לחייהם לאחר שחרור משירות ממושך.
מאז תחילת המלחמה חלה עלייה חדה במספר ההתאבדויות בצה"ל. על פי הנתונים, שבעה חיילים התאבדו מתחילת המלחמה ועד סוף 2023, ובשנת 2024 התאבדו 21 חיילים נוספים. נתונים אלה אינם כוללים חיילים משוחררים, ולפיהם, לפחות 12 חיילים נוספים שמו קץ לחייהם לאחר שפשטו מדים. גורמי טיפול מעריכים שהמספר האמיתי גבוה יותר, שכן אין גוף רשמי העוקב אחר מקרים אלו.
שכיחות הפוסט־טראומה בישראל עלתה גם היא מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. מעל 9,000 חיילים פנו לקבל סיוע נפשי, אלפים מהם פיתחו תסמינים של הלם קרב בשל הלחימה או אירועי הטבח בבסיס, ומאות מהם שוחררו משירות עקב התמשכות התסמינים, אשר הפכו לפוסט טראומה מתמשכת.
על פי מחקרים, פוסט טראומה מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות והחרפה של מחלות לב, עלולה להביא לצריכת אלכוהול בעייתית, וידועה בהגברת הסיכון לדמנציה בגיל מבוגר. יש גם עלייה במחשבות אובדניות ואובדנות. חייל הנמצא במצב פוסט טראומה, אפילו בלי להיות מודע לכך, יתקשה להגן על העם בצורה מיטבית לאורך זמן.
אמנם מיזמים לטיפול בפוסט טראומה עולים וצצים כל העת, אם במסגרת פרטית או במסגרת ציבורית – של משרד הביטחון ומוסדות בריאות, אולם מדובר במעט מדי ומאוחר מדי. הטיפול בטראומה צריך להתבצע קרוב ככל האפשר לזמן ההיווצרות שלה כדי שניתן יהיה למנוע אותה.
טראומה היא מחלה שקופה. היא נוצרת כשהגוף נמצא במצב דרוך תקופה ממושכת עד שבסופו של דבר הוא מחווט כך, בין אם הסכנה קיימת או לא. הגוף מפעיל את מערכת העצבים האוטונומית שנעה אוטומטית ממצב של דריכות ומוכנות לפעולה (סימפתטי), למצב רגיעה (פרא-סימפתטי) באמצעות איתות של הלב למוח.
במצב של דריכות, הגוף נמצא דרוך ובערנות מוגברת כדי לפעול בצורה מיטבית אל מול הסכנה. כשמסתיימת תחושת הסכנה, שהיא בדרך כלל קצרה, הגוף חוזר למצב הפעלה רגיל ורגוע.
אולם חייל שנמצא בקרב באופן מתמשך, מפעיל את המערכות הפיזיולוגיות בגוף שלו במצב דריכות קבוע. בכל רגע, מישהו יכול לירות עליו, לדקור אותו או לפגוע בו במגוון דרכים. כשהגוף במצב כזה מספר חודשים, יוצא ונכנס בצווי 8, בלי הרבה זמן בבית, גם אם יצא הביתה, עזה לא תצא ממנו כי הגוף מחווט סכנה. הוא יגיב בחוסר שינה (לישון זה מסוכן..), בתגובות עצבניות ובלחץ מוגבר.
בהתאם, כל מערכות התחזוקה של הגוף לא פועלות כראוי, כי כל האנרגיה מושקעת במלחמה בסכנה על חשבונן. גם החשיבה היצירתית נחסמת ואי אפשר להתרכז בעבודה, בגלל שכשחושבים הישרדותי – יצירתיות לא רלוונטית. כתוצאה מכך, רבים מגוננים על עצמם באמצעות נסיגה לתוך חוסר התמודדות וחוסר עשייה, או מחשבות כפייתיות, ולא מבינים מדוע הסביבה שלהם לא רואה את המצב של הסכנה כמוהם.
אותם חיילים סבורים כי זה טבעי והגיוני לתקופה, ולא מייחסים לתחושות אלה חשיבות כלשהי. לאורך זמן, תסמינים אלה מחמירים, פוגעים במערכות היחסים ובעבודה ורק אחרי שנה או שנתיים כשהכול קורס, מתבררת התמונה המלאה, אלא שאז תסמונת פוסט טראומטית, ה-,PTSD כבר התקבעה והטיפול קשה יותר.
על פי נתונים שהתפרסמו, כ-12% מלוחמי המילואים במלחמת "חרבות ברזל" מדווחים על תסמינים מרובים של פוסט-טראומה. מחקר נוסף שבחן את העלויות הכלכליות של הפוסט טראומה, מצא כי ההשלכות הכלכליות והעלות התוספתית של PTSD למשק הישראלי בחמש השנים הקרובות נאמדת בכ-197 מיליארד ש"ח. החלק הארי שלו נובע מאובדן פריון, אובדן ימי עבודה, ותשלום קצבאות לאלו שאיבדו את כושר עבודתם.
לכן יש חשיבות מכרעת בטיפול מוקדם ככל האפשר. טיפול כזה יסייע לגוף להשתחרר ולווסת את עצמו חזרה למצב רגיעה. הטיפול צריך להתחיל עוד לפני היציאה לשטח והוא קיים ונוסה מחקרית לאורך 30 השנים האחרונות. הצבא האמריקני משתמש בטכניקה מתוקפת מחקרית (HeartMath), של תרגילים קצרים, המסייעים להרגעה ותפקוד מיטבי מיידי בתוך מצבי לחץ ואתגר קיצוניים.
סדנת הכנה קצרה לפני היציאה לשטח, שבה ילמדו החיילים והמפקדים טכניקות הרגעה מיידיות ייעודיות לשדה הקרב, תספק ארסנל הצטיידות להגנה על הנפש ולא רק על הגוף, לקראת היציאה ללחימה. ולפני החזרה הביתה לשגרה, יש לאפשר לחיילים לעבד את הטראומה שלהם ולהחזיר את הגוף למצב רגיעה בסדנה אינטנסיבית, המשלבת טיפול פסיכולוגי, נפשי וסומטי (חושי), ליצירת רגיעה פיזית והקניית כלים לחזרה, לחיים המתנהלים בקצב אחר ושונה מהמלחמה.
השחיקה בקרב החיילים היא עצומה. החיילים נחשפים למראות קשים, מאבדים חברים לצוות וחווים סכנת חיים יום יומית. ללא טיפול מונע, מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה מאבדת חיילים רבים שיפתחו תסמיני חרדה ולא יוכלו לתפקד לא בצבא ולא באזרחי. אנו חייבים לדאוג לחיילים שלנו. לספק להם חוסן נפשי ולשמור עליהם כמו שהם שומרים עלינו. אחרת בעוד שנתיים נקבל חברה קורסת ומערך מילואים שלצערנו לא יוכל להתייצב ביום פקודה.
זוהי חובתנו המוסרית. להם, ולנו.
תמונה: דובר צה"ל
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
