מאת: מורן אללוף, חוקרת טרור, איראן וחיזבאללה וחברת פורום דבורה
ישראל החלה לחפש את המענה ליום שאחרי בעזה, אשר מצד אחד יספק מענה ביטחוני לתושבי ישראל, ומצד שני ייתן מענה לצרכים ההומניטריים והאזרחיים של תושבי עזה. איזון זה, שאכן נדרש לעשות, עלול להיות מופר והוא חלק מניהול הסיכונים שישראל צריכה לחשוב עליהם לטווח הארוך. כדי שלא נגיע בשנית לאירועי ה-7.10, הפעם יש לקחת בחשבון את כלל הסכנות שניצבות בפנינו, לרדת לפרטים הקטנים ביותר, ולעשות חשיבת עומק שתיתן פתרון יעיל ומקיף‘ בניגוד לשיטת הפלסטרים הזמניים ו"יהיה בסדר". אל לנו להקל ראש בתחמנות שאורבת בפינה מצד אויבנו, שבסבירות גבוהה ינסו לנצל כל מצב כדי להמשיך במעשיהם באין מפריע.
נראה שעד כה ישראל חשבה על שני מצבים ליום שאחרי. האפשרות הראשונה היא ניהול עזה על ידי החמולות בעזה, ועל פי דיווחים, ישראל אף יצרה עימם קשר אך הם דחו את ההצעה בטענה כי "מדובר ברעיון שגוי ופסול לחלוטין".
מי שעדיין שולט על האזרחים בעזה, על אף התמרון הצבאי, הוא חמאס, וכל עוד הוא לא מושמד, הרי שהוא משפיע בהכרח גם על החמולות שהן חלק מהחברה העזתית. לכן בעיניי, הרעיון לכשעצמו מנותק מהמציאות בשטח.[i]
הראיות לכך הן דיווחם של גולשים ברשתות החברתיות כי אנשי חמולות הוצאו להורג בידי חמאס ממש לאחרונה, וזאת לאחר שנטען שהם משתפי פעולה עם ישראל. יו"ר רשות החמולות ברצועת עזה, המחת'אר סלמאן אלמע‘ני, ציין בפני העיתונות הערבית כי "החמולות אינן גורם ממשל או גורם שלטוני והם לא יבגדו בהתנגדות". בנוסף, בכירי חמולות הודיעו בפגישה שנערכה עם פקידים מהאו"ם על סירובם לשתף פעולה עם ישראל, הודעה שזכתה מאוחר יותר לשבחים מצדו של חמאס. תגובת חמאס מוכיחה כי אכן קיים מבחינתו החשש שהחמולות מסוגלות הלכה למעשה לתפוס את מקומו השלטוני, וייתכן שישראל לא בכדי פנתה לכיוון זה. אך מדובר בתפיסה רעיונית שנכון לעכשיו כמעט בלתי אפשרית לביצוע, וספק גדול שהיא האלטרנטיבה המתאימה ביותר עבור ישראל.
בכיר החמאס, אסאמה חמדאן, אמר כי "היום שאחרי ברצועת עזה יהיה פלסטיני ולא ישראלי או של הסוכנים שישראל בוחרת לניהול הרצועה".[ii] אמירה זו מאד משמעותית בעיניי להבנת מפתח המסרים שמונחים לפנינו. חמאס מעוניין אך ורק בגורמים פלסטינים שינהלו את הרצועה, מהסיבה הפשוטה שהוא זה ששולט עליהם. באם זה יקרה, כל עוד חמאס בשטח, הם יהפכו להיות ה"בובות" שלו, בדיוק כפי שממשלת לבנון משמשת כ"ממשלת הבובות" של חיזבאללה.
איש החמולות שהוצא להורג בידי חמאס הוא ככל הנראה המוכתר של חמולת דורמוש, הידועה בסכסוכה עם חמאס מזה שנים. מדובר בחמולה גדולה שיש לה קבוצות חמושות בעיר עזה, עם יכולות חימוש ואימונים גבוהות, ואנשים שקיבלו הכשרה צבאית במסגרת מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.[iii]
ההוצאה להורג של בכיר החמולה יכולה לשמש סימולציית מבחן לתחלופה שישראל חושבת להציב בעזה – החמולות.
נראה אפוא כי ישראל מנסה להשתמש באויבים של חמאס מבפנים כדי ליצור סכסוכים פנימיים בין חמושים וכן להרחיב את אלו הקיימים, תוך הנחה שאלו יסייעו להביס ולמגר את חמאס. אך האם מדובר בתחלופה טובה למדינת ישראל בטווח הארוך, או שמא מדובר בתחליף זמני שטומן בחובו לא מעט סכנות?
במבט על ההיסטוריה, ניתן לראות כי עוד משנת 2007 חמולת דורמוש נתפסה כמשפחת פשע פלסטינית שעל פי עדויות "מאפיה והעולם התחתון קטן לעומתה". המשפחה משלבת שילוב מסוכן של נשק, סמים, כסף ושליטה, תוך ניצול ואקום שלטוני שנוצר בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס. אבו מאזן וחמאס לא העזו להתעסק איתם כשאלו השתלטו על שכונות בעזה, וחמאס היה אחראי לחימושם כשיחסיהם עוד היו יחסי אהבה-שנאה, לפני השפל ביחסים שנוצר ביניהם בהמשך. חשוב להבין כי היכולות המבצעיות של חמולת דורמוש לא פחות גבוהות ומפחידות מאלו של חמאס, וזוהי הסכנה הפוטנציאלית שאורבת למדינת ישראל באם הם יעלו לשלטון.
לצד עסקים לגיטימיים לכאורה, הם עסקו לאורך השנים גם בגניבת ברזל, סחר בנשק, הברחת מוצרים דרך מנהרות רפיח, סחר בסמים, חיסולים, חטיפות, לקיחת בני ערובה ודרישות כופר. מי שפיתח את החמולה מלבד חמאס היה זה גם הפת"ח (בראשות הרשות הפלסטינית) ולכן הם לא מנותקים לחלוטין מארגוני הטרור. תושב עזה אמר בזמנו לתקשורת כי "הם משפחה חזקה שלאורך השנים היו מוכנים לעשות הרבה תמורת כסף ונשק".[iv]
עדות זו צריכה להילקח בחשבון – עם מי מדינת ישראל חושבת להתעסק. ארגון פשיעה אימתני, גם אם היום הוא האויב של חמאס, שאיננו בוחל באמצעים, הורג וטובח בעמו שלו בשביל כסף ונשק, בדיוק כפי שפעל חמאס בתחילת דרכו ובדרך להתעצמותו, איננו יכול להיות הפרטנר הראוי להובלת סדר וביטחון בעזה. הרי כל מה שיקרה שם ברמה הפנימית ישפיע בהמשך גם על ישראל במעגל החיצוני, כשכניהם הנמצאים בגבול. ייתכן וארגוני פשיעה אלו בדמות החמולות, אכן יפחידו ויסייעו להביס את החמאס, אך בד בבד יובילו להמשך פשיעה גבוהה בעזה ובאזור, אי מתן סיוע אמיתי לתושבי עזה, לצד המשך קיום סכנה ביטחונית למדינת ישראל. העצמת חמולות הקשורות בפשיעה קשה עלולה להוביל בכל רגע נתון את החמולות ”למכור“ אותנו או לפעול נגדנו, שכן עם כל הכבוד – ביטחון מדינת ישראל הוא איננו בראש סדר עדיפותם. אי לכך, מדובר בהיפך הגמור ממה שמדינת ישראל באמת צריכה, לאחר שהבינה כי הקונספציה של חיזוק כל ארגון כלשהו על ידי כסף ו/או התחמשות הוא איננו הפתרון הנכון ואף עלול לפעול נגדנו בהמשך הדרך, בדיוק כפי שקרה ב-7.10 עם חמאס. ארגון שפושע וטובח נגד בני עמו, בדיוק כפי שעשה חמאס כשהשתלט על עזה, שערכיו מושתתים על פשע, כסף וחטיפת אזרחים – הוא איננו ארגון שלטוני לגיטימי, גם אם לכאורה הוא נראה עדיף על חמאס.
גם האפשרות השנייה שישראל מנסה לבדוק לפיה הרשות הפלסטינית היא זו שתנהל את עזה ביום שאחרי, לצד הרחקת חמאס מהאזור ואיסוף כלל הנשק ברצועה והשמדתו, היא איננה אפשרות ראויה.
דבריו של ראש המל"ל, צחי הנגבי, במאמר שפרסם לעיתון סעודי כי "אין לישראל כל עניין לשלוט בסוגיות האזרחיות בעזה ולשם כך יידרש גורם פלסטיני מתון",[v] יכולים להסביר את הרעיון הכללי של מדינת ישראל שהשליטה בעזה צריכה להיות מבפנים. במציאות נורמטיבית יש בכך היגיון ואף חשוב שכך יהיה. אולם, במציאות שבה כל אלטרנטיבה פנימית בעזה היא גרועה, גם אם גרועה פחות מהחמאס, עדיין לא יכולה להתקבל על הדעת רק לשם לצאת לידי חובה. מדינת ישראל מחויבת לשאוף לפתרון רציני יותר.
מדוע הרעיון של שליטת הרשות הפלסטינית בעזה איננה פתרון ראוי בעיני? מאז הסכם אוסלו, ישראל אפשרה לרשות הפלסטינית להפר בשיטתיות את התחייבויותיה, תוך דבקות בנרטיב "המאבק הפלסטיני". הפייסנות של ישראל כלפי הרשות הפלסטינית, לצד עיוורון מרצון, תוך מחשבה שמחוות כלכליות ומדיניות לצד העלמת עין ממרבית ההפרות של הפלסטינים, ישמרו על השקט גם כן הייתה טעות. אדגים זאת במבחן המקרה הבא:
הרשות הפלסטינית מעבירה תשלום של משכורות עתק למחבלים בבתי הכלא בישראל ומענקים חודשיים למשפחותיהם בשל מעורבותם בטרור נגד ישראל. הרשות מקצה כ-7% מתקציבה לתשלומים למחבלים ישירות (כ-600 מיליון ₪ בשנה) ולמשפחות של "שהידים" ופצועים שנלחמו בישראל (כ-700 מיליון ₪ בשנה). התשלומים למחבלים בבתי הכלא בישראל נעשים על פי חוק של הרשות, המגדיר אותם "המגזר הלוחם של החברה הפלסטינית", ואבו מאזן מצהיר שוב ושוב כי תשלומים אלו הם בעדיפות עליונה מבחינתו. התשלומים למחבלים הם ללא ספק בבחינת שידול לטרור, משום שהם מובטחים מראש, והם הופכים את הרשות הפלסטינית לשותפה בפועל לפיגועי הטרור שנעשו בידי המחבלים הנהנים מהם. בנוסף הרשות הפלסטינית מעבירה מסרים של שנאה ודה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל בעולם, במדיה החברתית, בספרי הלימוד במוסדות החינוך, והן בהתבטאויות רבות בתקשורת על ידי בכיריה המאשימים את ישראל בפשעים נגד האנושות. הרשות מקיימת גם שיתופי פעולה עם הארגון האנטי-ישראלי BDS, ואף מערבת את חמאס בבחירות למוסדות הרשות הפלסטינית.
מצד אחד, אני מאמינה כי חובה עלינו, על אף ולמרות הטבח המזעזע, לא להפוך להיות חסרי אנושיות כמוהם, ולאפשר הומניטריות בהתאם לחוק הבין-לאומי ולצו המצפוני שלנו כבני אדם. בנוסף, אני גם מסכימה עם האסטרטגיה שמדינת ישראל לא צריכה להיות אחראית על עזה ובכך להיקשר בגורלה. עזה משחקת משחק כפול. היא משדרת לעולם שישראל כובשת אותה ומנהלת אותה. ישראל בכך נאלצת לתמוך בה כלכלית, רפואית, אזרחית ועוד. אבל מצד שני ישראל לא הייתה שנים רבות בעזה. ומה שקרה זה שמי שניהל אותה בפועל הוא ארגון הטרור חמאס, שנהנה מכל העולמות תוך הסרת אחריות בזירה הבין-לאומית.
לצד ההומניטריות החד צדדית שנכפית עלינו, אני מזכירה כי ב-13 בדצמבר 2023, מכון הסקרים PSR בראשות ד"ר ח'ליל שקאקי, פרסם בסקר שערך כי 57% מתושבי עזה תמכו במתקפת חמאס ב-7.10 וחמור מכך, 82% מהפלסטינים באיו"ש תמכו בכך (סוגיה מטרידה לכשעצמה שדורשת טיפול עמוק).[vi] מדובר בנתונים שאין להתעלם מהם, היות והם משקפים את הלך רוח החשיבה של העם הפלסטיני ברחובות (גם אם לא של כולם), הן מעזה והן מיהודה ושומרון. מדובר ברוב של אזרחים שחושבים שזה לגיטימי לטבוח את הישראלים באכזריות, כולל בתינוקות ובילדים. לכן לדעתי, יהיה זה אבסורד להקים דווקא מתוך אותה החברה שלטון חדש, שמגיע מתוך אוכלוסייה שרובה מחזיקה ברעיון אידיאולוגי קיצוני, ללא שינוי תחילה של דעת הקהל בתוכה (כפי שעשתה ארה"ב ביפן לאחר המלחמה). כל ארגון פנימי פלסטיני שיתפוס את מקומו של חמאס, לא יוכל, לתפיסתי, להבטיח את ביטחוננו בוודאות. תהיה זו שוב אחיזת עיניים של תחושת ביטחון בלבד, ללא כיסוי למתן הביטחון עצמו. להחליף ארגון טרור אחד בארגון טרור אחר, גם אם מתון יותר, ללא פתרון שבאמת יביא לשינוי ולבשורה – יהיה זה רק ענין של זמן עד למלחמה הבאה עם העם הפלסטיני.
האם לאור הסקרים והחלופות שמוצעות לנו, ישנם גורמים מתונים בעזה? או שמא מדובר בעוד מסיכה שעדיין לא ירדה בדיוק כפי שחמאס הפתיע אותנו?
במידה ויש חלופות מתונות דוגמת החמולות לכאורה, האם מדובר בגורמים לגיטימיים שניתן באמת לסמוך עליהם? שעבודתו הקשה של צה"ל ודם לוחמינו לא היה לשווא בעוד מס' שנים?
לא בטוח, כשמדובר בחמולות שקשורות בפשיעה קשה, החמושות מכף רגל ועד ראש. אני מזכירה שבעבר החלפנו את חמאס בפת"ח מתוך אותה החשיבה, וראינו כיצד זה נגמר.
לסיכום, החמולות והרשות הפלסטינית לא יוכלו לספק למדינת ישראל מענה, היות ויסודות ההסתה והשנאה נטועים בחברה הפלסטינית באופן עמוק מהגיל הרך, וזה מתבטא בשנאת יהודים ובעד רצח.
לסיום, הייתי מחלקת את היום שאחרי למס' גורמים ולא לתשובה אחת.
ראשית יש לפרז את הרצועה מכל נשק, ולהקים גוף בין-לאומי שיהיו בו גם שותפים עזתים, המעוניינים לעשות לבני עמם ולא לטרור, לפחות למשך 5 שנים.
לצד זאת הרצועה תעבור שיקום הומניטרי של שנה, שישראל תאפשר תוך פיקוח על הסחורות שמועברות. בנוסף, יוקם בעזה שיטור פלסטיני החמוש באקדחים ובאמצעים לפיזור הפגנות בלבד, כנגד הפשיעה המקומית. כוח זה יפוקח ויוגבל למינימום על ידי הגוף הבין-לאומי שישראל תהיה חברה בו.
שיקום הרצועה יכלול גם את שיקום התפיסה הרדיקלית של החברה היושבת בה, דוגמת המודל האמריקני ביפן, וזאת כצעד אסטרטגי ומקדים לשלב הבא – שבו עזה תהיה באמת בשלה ומוכנה לשליטה פנימית פלסטינית, נטולת רדיקליזציה וארגונים עוינים.
רק לאחר 5 שנים, באם יהיה שקט מצד רצועת עזה, לאחר בחירות פנימיות בעזה, השלטון יינתן לפלסטינים מחדש.
*תמונה: pixabay.com
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
