מאת: מורן אללוף, חוקרת איראן וחיזבאללה, חברת פורום דבורה
בשבעה באוקטובר חזון "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי קרס. החזון דיבר על כך שבהיסטוריה היינו חזקים מספיק, והכרענו את אויבנו הערבים בכל פעם מחדש.1
ואולם, חזון "טבעת האש" של קאסם סולימאני מומש וכך ישראל מצאה את עצמה מתמודדת עם 7 זירות במקביל: איראן בראש (המרוחקת מישראל 1,600 ק"מ), עזה, לבנון, איו"ש, סוריה ועיראק הקרובות יותר, ותימן (המרוחקת מישראל 2,000 ק"מ).2 תקיפת ישראל ממרחקים רבים יכולים ללמד על תחושת אופוריה שאיראן הרגישה בנוגע ליכולותיה מול ישראל.
נכון לחודש ספטמבר 2024, מאז מתקפת הפתע של חמאס בבוקר 7 באוקטובר אזרחי ישראל רצו אל המרחבים המוגנים קרוב ל-15 אלף פעמים, 935 יישובים ברחבי ישראל היו תחת אזעקות ומספר השיגורים לישראל עומד על קרוב ל-20,000. לפי נתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, עד כה מתחילת המלחמה נהרגו 1,664 ישראלים, בהן 706 חללי צה"ל. 101 חטופים עדיין נשארו בשבי, וכ-143,000 ישראלים פונו מבתיהם.
מפרוץ המלחמה נהרגו בזירה הצפונית 50 ישראלים, בהם 24 חיילי צה"ל. עד כה זוהו כ-7,600 שיגורים מלבנון ומסוריה לעבר ישראל, ויותר מ-68 אלף ישראלים פונו מ-43 יישובים בצפון, בעוד שבלבנון פונו יותר מ-100 אלף לבנונים. מאז תחילת המלחמה, ביו"ש נהרגו 38 ישראלים, מתוכם 12 חיילים ו-3 שוטרים, ונפצעו 285. לפי נתוני חמאס, שאמינותם מוטלת בספק גדול, נהרגו קרוב ל-41 אלף עזתים במהלך המלחמה, ונפצעו קרוב ל-95 אלף.3
הנתונים לגבי פגיעה בעורף הישראלי שאף עלו בחודש האחרון, ושאינם כוללים את הפגיעות גם כנגד חיילים אמריקניים באזור המזרח התיכון שהגיעו מתימן, עיראק וסוריה, הם לבדם מעידים על ההרס וההרג הרב שאיראן זרעה באזור המזרח התיכון תחת "טבעת האש" שיצרה, שקיימות לה גם השלכות גלובליות כמו למשל בזירה האירופאית בסיועה לרוסיה במלחמתה נגד אוקראינה. ההרס כולל לא רק פגיעה בישראלים יהודים ואף אזרחים ממדינות זרות, אלא גם פגיעה בעולם הערבי כדוגמת אזרחי עזה, דם מדמם על אף היותם סונים, שהרי איראן וחיזבאללה טענו שהן מסייעות לפלסטינים אך האמת היא שהן הקריבו אותם.
קיימות פגיעות אנושות גם בתחומים נוספים כגון בכלכלה, שרק לאחרונה בהחלטה דרמטית הורידה מודי'ס (סוכנות לדירוג אשראי) את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות, זאת בנוסף להורדה בדרגה לפני מספר חודשים, אירוע שפוגע קשות באשראי של מדינת ישראל ובנטל הכלכלי הנוסף שיגולגל על אזרחי המדינה ובעיקר במעמד הביניים הנחלש.4 ההיעדרות הזמנית מהעבודה של כ-20% מכוח העבודה (יותר מ-900 אלף עובדים), ובייחוד של עובדים צעירים, שרבים מהם עובדים בענפי ההיי-טק המתאפיינים בפריון עבודה גבוה, לצד ההוצאות הישירות של המלחמה, משפיעים גם על כל המערכות הכלכליות של המדינה ויוסיפו להשפיע עליהן עוד זמן רב. כמו כן, הנזק הנפשי והחברתי לרבות פגיעה בתא המשפחתי נפגע וגם כן ויידרש זמן רב של שיקום החברה הישראלית הפצועה.5
במשך זמן רב ישראל נתפסה כמעצמה אזורית, והציפייה הייתה שתגבש גוש נגדי לאיראן דוגמת סעודיה ואולם, הנחיתות הגאו-אסטרטגית שאותה איראן השכילה להבין וניצלה לטובת התבססות שלוחותיה באזור (פרוקסי) בסמוך לגבולותיה של ישראל שגשגה. תפיסת הביטחון של ישראל לאורך שנים רבות, הייתה "אסטרטגיה תחרותית ארוכת טווח". מדינת ישראל קמה כאי קטן בלב ים של עוינות ערבית. צבאות ערב איימו להשמיד את הישות הצעירה לכל אורך ההיסטוריה באמצעות יתרון כמותי מוחץ כדוגמת "מלחמת יום הכיפורים" בשנת 73. הא-סימטריה הישראלית- ערבית התבטאה בכך שמדינת ישראל נאלצה לפתח מענה שהתבסס על כוח מחץ צבאי שעיקרו מילואים וזאת לצד פיתוח יתרון איכותי ישראלי, על מנת שיכריעו את המתקפות הערביות במהירות ויסירו את האיום. חזון "קיר הברזל" מדבר על כך כי העוינות הערבית תתרסק פעם אחר פעם על חומות ההגנה, עד שלבסוף תתייאש ותשלים עם קיומנו. אלא שבשבעה באוקטובר קרה בדיוק ההיפך, וישראל עמדה פעם נוספת מול מבחן שהפעם כשל. קיצוץ חיילי המילואים וכוח אדם רב בשנים האחרונות,6 היה מנוגד למעשה לתפיסת האסטרטגיה הישראלית ואת הפרצה הזו ניצלו איראן וחמאס.
בעשורים האחרונים ובפרט בעשור האחרון, איראן פיתחה אסטרטגיה אגרסיבית להקפת ישראל ומדינות המפרץ הפרסי בטבעת אש מאיימת, שנועדה להביא לשיתוקן ולדומיננטיות איראנית באזור. האסימטריה בין ישראל למדינות ערב היא גאוגרפית וכמותית, והדרך של ישראל לפצות על כך הייתה בצבא מאומן היטב (שכאמור קוצץ) ובשאיפה למלחמות קצרות.
האויב (איראן) בצד השני שלמד אותנו היטב, פתח באסטרטגיה של מלחמת התשה באמצעות חיזבאללה ב-8 באוקטובר, וניצל את היתרון הגיאוגרפי בהקמת שלוחות טרור איראניות בגבולות ישראל. האסטרטגיה באה לידי ביטוי בקידום כוחות ובסיסים איראניים לעברנו ("טבעת אש"), ותקיפות איראניות על מדינות המפרץ ובסיסים אמריקאיים. אי לכך, איראן היא מדינה שמחוללת מלחמה שמשפיעה על כל אזור המזרח התיכון, ולא על ישראל לבדה, אך לבינתיים היא כמעט ולא נענשת על כך.
מעמד של "מעצמה אזורית" ב"שכונה" קשה כמו במזרח התיכון, היא בראש ובראשונה היכולת להקרין עוצמה צבאית למרחקים. בדיוק כפי שישראל שבה לעשות בשבועות האחרונים בפעולותיה המוצלחות כנגד חיזבאללה.
היבט נוסף שמתקשר למעמד של "מעצמה אזורית" הוא הגודל הגיאוגרפי והיקף האוכלוסייה, בדיוק כפי שיש לאיראן וטורקיה בניגוד לישראל, ולכן על ישראל להתמקד בהקרנת עוצמתה למען יראו וייראו. כמובן שלארה"ב תפקיד חשוב בכך, והיחלשותה בשנים האחרונות בניגוד לסין – מחייב לשנות דפוסי חשיבה ישנים שאינם משרתים עוד את המערב.
המורשת האימפריאלית של איראן (כמו גם של טורקיה) שאליהן הן מבקשות לחזור, מהווה ענין גאופוליטי שיש לתת על כך את הדעת בתפיסת ההגנה של ישראל. איראן עצומה בגודלה, ממוקמת בתפר שבין אסיה התיכונה, הקווקז והמפרץ הערבי, ואוכלוסייתה מונה כ־85 מיליון בני אדם. לעומת זאת, ישראל, שנפרסת על כ־22,000 קמ"ר, ואוכלוסייתה וכלכלתה מצטופפים ברצועת חוף צרה בת כ־150 ק"מ בין גבול עזה למפרץ חיפה, היא מהמדינות הפגיעות ביותר בעולם לתקיפות טילים ולפלישות קרקעיות. פגיעה מדויקת בעשרות בודדות של מטרות עשויה להביא את ישראל לכדי שיתוק צבאי ומשקי ארוך שנים. איראן שהבינה את הפוטנציאל הטמון בכך, הקימה מימנה וחימשה את חיזבאללה כאיום אסטרטגי על מדינת ישראל באם מתקני הגרעין שלה יותקפו. האם ישראל יכולה להקרין עוצמה באם תשלח ידה למתקני הגרעין באיראן? הדרך הקונבנציונלית הברורה להקרין עוצמה למרחוק היא באמצעות צי הנושא כוח משלוח יבשתי. סין הפכה למעצמה מאיימת כשבנתה לעצמה נושאת מטוסים ואת היכולת להעביר כוח יבשתי דרך מיצרי טייוואן. האימפריה הבריטית והמעצמה האמריקאית נשענו גם כן על שני מרכיבי עוצמה אלה. לישראל נכון לעכשיו (מלבד המוסד שפועל ברחבי העולם) אין כוח מסוג זה, אך צריך לומר שגם לאיראן אין לפחות ברמה הפורמלית. לכן, הפתרון הזול יחסית שגם מרחיק את העימות מהמדינה המשלחת איראן, היה להקים את כוחות טרור על גבולותיה של ישראל שמקל מאד על איראן את מעורבותה הצבאית נגד ישראל. הטורקים למשל, מפעילים ג'יהאדיסטים סוניים בעלי זיקה למשטר ארדואן שללא תמיכת טורקיה ספק אם היו מצליחים בגיוס שכירי החרב. בהתאמה לכך, מפעילה איראן מחבלים בעלי זיקה לשיעה שאותם היא מממנת ומחמשת בכדי שיעשו בעבורה את העבודה.
ללא הסכמי ברית אזוריים עם מדינות שיזדהו עם ישראל, אתגר שקשה ממילא למלא וזאת נוכח העובדה שמדובר בערבים מול יהודים שיהיה קשה להם לבחור צד מובהק – האיראנים יכולים להרחיב את "טבעת האש ואילו ישראל מוגבלת יותר בשיתופי פעולה סמויים והגנתיים, אך עליה לחתור לכך בהקדם האפשרי בכדי להתגבר על הפערים הגיאוגרפיים והכמותיים.
האינטרס הישראלי בבלימת איראן הוא קיומי. לאורך זמן לא תוכל מדינת ישראל לקיים את כלכלתה ואורח חייה תחת צל איום בליסטי, גרעיני וקרקעי (פלישות מגבולותיה). לישראל נדרשת "אסטרטגיה תחרותית" שתהפוך על פיה את האסימטריה ותהיה "קיר הברזל החדש". לשם כך נדרש צוות חשיבה ייעודי, יצירתי ומגוון.
מניעת בסיסי אש איראניים בסוריה והשמדת הבסיס הקיים בלבנון בדיוק כפי שישראל עושה בימים אלו, הם תנאים הכרחיים למניעת חנק של ישראל מצפון ככוח איראני עיקרי באזור. שחרור החנק בצפון ישחרר את מקבלי ההחלטות ממאזן ההרתעה הקיים ויאפשר החלטה עתידית גם על תקיפת מתקני גרעין באיראן. הכרעת חיזבאללה במלחמה הבאה לא רק תחליש את ההרתעה האיראנית כלפי ישראל אלא גם תהפוך את מנגנון ההתשה הצפוני לטובת ישראל ולרעת איראן. היות וחיזבאללה פתח במתקפה ללא כל התגרות מצד ישראל ב-8 באוקטובר, לישראל הזכות להגן על עצמה ואסור לה לאבד את המומנטום להשמדת הזרוע האיראנית בצפון המדינה כשלב נוסף במלחמה נגד איראן למעשה.
כל עוד תאפשר מדינת ישראל לצבאות הטרור של חמאס וחיזבאללה להטיל כלפיה צל מרתיע של טילים ואמצעי תקיפה מתקדמים, יישחק דימוי העוצמה הישראלי ועימו יכולת ישראל למנף שותפויות. התלות האיראנית בזירה הצפונית מהווה תורפה. גם האיראנים מבינים כי למרות התפתחות בסיסיהם באזור, אין תחליף לאיום על ישראל מלבנון ומסוריה. איום על ישראל מבסיסים מרוחקים יותר יישאר מוגבל. אי לכך, לאחר סיכול משמעותי של חיזבאללה על ישראל למנוע את התגרענותה של איראן, גם במחיר של עימות צבאי ישיר.7
לסיכום,
אין מדובר בהתמודדות חד־פעמית כי אם במאבק מתמשך לאורך זמן המחייב תכנון ארוך טווח, תוך ניהול רציף ובר קיימא. שנית, הדבר מחייב ראייה הוליסטית של האיומים, של הזירות, של מצבי הפעולה, ונותן מענה הן לאתגרי הפעלת הכוח והן לאתגרי בניין הכוח, שאותם מציב האויב.
בעתיד לבוא, אחד, על ישראל לשמר ולהרחיב את העליונות במאזן הצבאי אל מול איראן גופא ואל מול הציר בכללותו. שתיים, יש למנף "הסכמי אברהם" ומיקסום השת"פ הביטחוני להעצמת הביטחון האזורי ופיתוח הכלכלה האזורית. שלוש, ישראל אינה יכולה ואינה צריכה לעמוד מן הצד כשמתקיים משטר מושחת ודיקטטורי המנסה להביא להשמדתה, ועליה להיאבק בו בכל הדרכים האפשריות כולל להביא לפגיעה קשה עד הכרעה ביכולות האויב (תקיפת מתקני הגרעין). ארבע, על ישראל להמשיך ולשמור על קשרים טובים עם ארצות הברית כמשענת חשובה ביותר, אך בנוסף עליה לשאוף להיות שחקן עצמאי וחזק בזירה המקומית ובזירה הבין-לאומית, תוך חיפוש מנופים שיאפשרו לישראל חופש פעולה עתידי וגיבוי בינלאומי רחב ככל הניתן.8
על אף פתיחת צה"ל בסדרה של מהלומות על חיזבאללה לפני שבועיים וכתוצאה מכך חיסול מזכ"ל ארגון הטרור חיזבאללה חסן נסראללה, וכמעט כל שרשרת הפיקוד של חיזבאללה תוך מצב שבו אין להם יכולת לקבל החלטות באופן סדור – הם רק חלק מהפגנת היכולות של צה"ל בזירה הצפונית, שבניגוד לעזה, התכונן לכך במשך שנים רבות ושם השקיע את רוב מאמציו המודיעיניים. חיזבאללה ואיראן יעשו מאמצים לשקם את הארגון מחדש כחלק מ"סניף הדגל" של איראן על גבול ישראל. על רקע האפשרות הגבוהה לכניסה קרקעית רחבה או מוגבלת, שר הביטחון גלנט אמר ב- 30.9.24 ובצדק כי "החיסול של נסראללה זה שלב חשוב מאוד, אבל זה לא הכל."9 ההצדקה לכך מיני רבות, היא אמירתו של מפקד כוח קודס באיראן אסמאעיל קאאני מיד לאחר מותו של נסראללה בסוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" כי הנכונות לכבוש את ישראל נותרה בעינה.10 המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי הוסיף ואמר כי "נסראללה לא היה אדם, אלא הוא היה דרך ואסכולה, והדרך הזו תימשך." מה שמלמד אותנו שמשמרות המהפכה לא "ירדו מהעץ הגבוה" עליו טיפסו.11
חשוב להדגיש כי ללא כניסה קרקעית שנראה שאין מנוס ממנה וטיהור הכפרים בדרום לבנון מאמל"ח ומחבלים, איום ירי הנ"ט על קיבוצי הצפון המפונים (ואף הלא מפונים), ואיום הפלישה לשל כוח רדואן (ה"נוח'בות" של חמאס בדגם משופר בהרבה) לא יוסר. זאת בנוסף לאפשרות של מנהרות חוצות גדר ואף מנהרות תופת שעלולות להתפוצץ בישוב או במוצב צבאי.
למרות שעל פי דיווחים חמינאי הועבר למקום בטוח יותר ותוגברה האבטחה עליו לאחר חיסולו של נסראללה, דבר שיכול ללמד אותנו כי ישראל החלה להשיב גם אם זה עדיין צעד קטן את ההרתעה – חמינאי אומר כי "גורל האזור ייקבע על ידינו" וזה מוכיח כי השבת ההרתעה והסרת האיומים הקריטיים טרם הושלמו.12
העובדה כי יו"ר ועדת המודיעין בקונגרס האמריקני מייק טרנר, הזהיר בחודש אוגוסט 2024 כי איראן תהפוך למדינה גרעינית כבר בחודשים הקרובים.13 מחייבת את ישראל לטפל בכך בהקדם, ולכן יש לכתוש את חיזבאללה ולהחלישו כצעד מקדים לתקיפת מתקני הגרעין בשלב הבא ובהקדם האפשרי לפני שנאבד את המומנטום לכך. בנוסף כל המליציות השיעיות המקיפות את ישראל ממשיכות לתקוף את עומק ישראל ולהכניס לפחות פעם ביום מעל מיליון איש למקלטים, בדיוק כפי שקרה ביום שבת ה-28.9.24 באמצעות טיל בליסטי ששיגרו החות'ים לעבר המרכז.14
שאלה מהותית שנשאלת בצדק בימים האחרונים היא מדוע חיזבאללה לא מימש את תרחיש האימים של שיגור אלפי רקטות ביום לעומק ישראל? ישנן לכך מספר סיבות:
זה שלא ראינו את זה קורה עד כה, לא אומר שחיזבאללה לא יוכל להוציא אירועים משמעותיים, הוא יוכל. יש לצה"ל עוד סל כלים משמעותי, ולכן נכון להמשיך במלחמה. צה"ל מתקדם ברצף של סיכולים ובפעולות משמעותיות שחלקן יפתיעו את האויב ויורידו אותו עוד ועוד למטה. הפגיעה בצמרת הפיקוד הבכירה והזוטרה מצריכה את חיזבאללה להתארגן מחדש ולכשיעשה זאת יוציא לפועל מתקפות עוצמתיות.15 סגן מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם אמר בנאומו "אם ישראל תבחר בפעולה קרקעית בלבנון – אנחנו ערוכים. אם ישראל חושבת כי היד שלה פתוחה לבצע פשעים – היא טועה. חיזבאללה ימשיך לתקוף את מטרותיו ובפעילות הטרור. נמלא את שורות הארגון".16 ואכן, תוך זמן קצר יחסית מונה מחליפו של נסראללה, בן דודו, האשם ספי א-דין בן ה-60, איש דת לבנוני שבנו רידא נשוי לבתו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס שחוסל בשנת 2020.17 שוב, אנו עדים לקשר הישיר שמשמרות המהפכה דואגות לשמר גם כעת. על פי כל הדיווחים, איראן וחיזבאללה ינסו להמשיך ולפגוע בישראל (בכדי שאיראן תוכל לשעוט לפצצה גרעינית באין מפריע) ובזמן זה הם נערכים לכך. באם צה"ל ימשיך לתקוף את יכולות חיזבאללה בצורה קשה הם יתקשו לעשות זאת או שיעשו זאת בצורה מוגבלת יותר. האתגרים לישראל הם עדיין רבים ולא הסתיימו, ואסור כעת להגיע להסדר של הפסקת אש, שכן לפי ציטוטים שהבאתי במאמר זה מבכירי משמרות המהפכה ואף חיזבאללה אין בכוונתם להפסיק לתקוף את ישראל עד להשמדתה. המו"מ חייב להתנהל תחת אש וממקום של חוזקה ועוצמה ולא של חולשה. לכשיגיע בעתיד ההסדר, על ישראל להתנות השבת כל החטופים, כולל החטופים ממבצע "צוק איתן" ב- 2014 והחטוף אברהם מנגיסטו. ישראל תהיה מחויבת בניגוד לעבר, לאכוף באש את ההסדר שייחתם אחרת תאבד את כל הישיגה הצבאיים והמדיניים. הניסיון של איראן לשלוח כוחות מיוחדים של חות'ים לסוריה שעלולים יהיו לפלוש לישראל בבוא העת, ואף להמשיך ולנסות להעביר אמל"ח מסוריה ללבנון יחייבו את ישראל להתייחס לכך בהיבט המבצעי. לסיום, ללא השמדת ראש הנחש – משמרות המהפכה של איראן, ההישג של ישראל יהיה מוגבל מאוד.
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הרשמה לניוזלטר השבועי
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
