img

img

img

img

img

מומחה לאבטחת סייבר: "מדיות חברתיות — כלי לאיסוף מידע אישי"

NTD

20 בפברואר 2024 |

| מדע וטכנולוגיה

avator

רקס לי, יועץ אבטחת סייבר, אומר שבין אם מדובר ב"טיקטוק" או שאלה פייסבוק ואינסטגרם, החברות עוסקות למעשה ב"עסקי סחר במידע", ומבצעות מעקב פולשני ביותר כלפי המשתמשים.

 
subscribe logo

הרשמה לניוזלטר השבועי

כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.

*בהרשמה לניוזלטר, את/ה מסכימ/ה ל-מדיניות הפרטיות באתר.



 

מחירים זולים לצד קמפיין שיווק רחב – הרשת הסינית הגדולה של חנויות און-ליין, Temu הוציאה 21 מיליון דולר השנה על 3 פרסומות במשחק "הסופרבול" האמריקני. זאת בנוסף למתנות בשווי של 15 מיליון דולר. זאת למרות ההאשמות נגד האפליקציה על העסקת עובדים במחנות עבודה בכפייה ועל ייצור סחורות מזויפות. ומנכ"ל "טיקטוק" עומד בפני בדיקה דקדקנית [בקונגרס] על קשריו עם המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). כדי לדון עוד על הנושא השנוי במחלוקת ועל הצד האפל של המדיה החברתית, שוחחנו עם רקס לי, יועץ אבטחת סייבר בחברת My Smart Privacy.

– באיזה אופן המדיה החברתית זוהתה ככלי של לוחמה היברידית?

קודם כל על האנשים להבין, מהי פלטפורמה של רשת חברתית? אם היא פותחה על ידי ByteDance הסינית או טיקטוק שהיא חברת בת של ByteDance, או שאלה פייסבוק ואינסטגרם שפותחו על ידי חברת "מטא". החברות האלה הן בעסקי הסחר במידע, ואפליקציה פולשנית אחת מאפשרת למפתח לנהל מעקב אודיו, וידאו ומעקב פיסי על משתמש הקצה, כי האפליקציות מסוגלות לאפשר למפתח להשיג שליטה על המצלמה, במיקרופון ועל חיישנים כמו מד תאוצה, כך שלמעשה הם מסוגלים לנהל אחריכם מעקב פיסי, מלבד מעקב קולי או מעקב בווידאו, ופירוש הדבר הוא שהם יודעים מתי אתם יושבים, הולכים, או בנסיעה כל עוד אתם נושאים איתכם את המכשיר.

– אילו סוגי חקיקה הוצעו עד כה? יש כבר מספר חוקים, CSAM Act ,EARN IT Act ,SHIELD Act ,Project SAFE Childhood Act ועוד חוקים מסוג זה. מה נעשה לגבי כל אלה?

פעולות אלה והצעות החוק מקודמים על ידי שדולות. במארס אשתקד, מנכ"ל "בייטדנס", שואו צ'ו, העיד לפני הקונגרס. היו שם אותם סנטורים שתשאלו אותו על טיקטוק ו-14 שנה מאוחר יותר, טיקטוק הוציאה יותר מ-100 מיליון דולר, וכנראה יותר, בסביבות ה-200 מיליון דולר, על קמפיינים פרסומיים. נראה לי שהשימועים האלה בקונגרס הם למעשה סוג של עושק. הם מזמנים את המנכ"לים האלה ואז הם אומרים להם שהם עומדים לסגור להם את העסקים, ולסגור להם את החברה כאיום, ואז אחרי הפגישה בקונגרס, כשהשימוע בקונגרס מסתיים, פנקסי הצ'קים מתחילים לצאת, הלוביסטים מתחילים לשלם ואז שוב הכול מושתק למשך שנה או שנתיים. זוהי תבנית החוזרת על עצמה, שכבר מתרחשת 10 שנים. הכל מושתק ו"העסקים כרגיל" ואז הם שוב עומדים לפני הציבור.

– בהמשך לדבריך, ראינו את הפרסומות של Temu בכל מקום באליפות "הסופרבול" זה היה רק בשבוע שעבר. לאור העובדות האלה, מה צריך לעשות כדי לפרק את התבניות האלה?

החוקים כבר קיימים, ומה שצריך לעשות זה לקדם חקיקה חדשה ולאכוף את החוקים הקיימים – זה מה שצריך לקרות היום.


 לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן

מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל