על רקע המלחמה בעזה והסכנות הגוברות לעימותים צבאיים נוספים בעולם, שוחחה מגישת חדשות NTD באנגלית עם דרין גאוב, אסטרטג צבאי בין-לאומי האומר בין היתר שהדאגה שלו היא לא המוכנות והיכולות המבצעיות של צבא ארה"ב, אלא ה"פוליטיקה של ההנהגה שלהם".
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
– נתחיל עם המלחמה החדשה הזו במזרח התיכון. ארה"ב עדיין שולחת סיוע ונשק לאוקראינה, וכעת הפנטגון הזהיר את הקונגרס לאחרונה שקיים מחסור בתקציב לחידוש אספקת הנשק בארה"ב. כעת מזהירים מומחים למדיניות חוץ שתיתכן פלישה סינית לטייוואן. עד כמה משאבים צבאיים יש לארה"ב?
אני חושב שמבחינת משאבים, מבחינה חומרית יש בהחלט כמה אתגרים שצריך לחקור, בעיקר בנושא התחמושת כי תחמושת זה מה ששלחנו הכי הרבה ממנו ויש לנו קווי ייצור שאינם פעילים כרגע. יש שם כמה חששות לגבי מימון, אבל הייתי אומר שהכסף נמצא שם בתקציב הכולל. אנחנו מוציאים הרבה כסף, נוכל לתת עדיפות לזה יחד עם דברים כמו הגבול הדרומי שלנו, כדי לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות. הדאגה הכי גדולה שלי כרגע בכל הנוגע לצבא ולמוכנות שלו היא שרשרת הפיקוד שמתחילה בבית הלבן. המוכנות והיכולת להיכנס בפועל לסכסוך ולהיות מסוגלים להיות המנהיגות שהאומה הזו צריכה כדי לנצח בסכסוך כזה אם נבחר להתערב בו – אין קיימים. ולכן זה הפחד הכי גדול שלי. רוב האנשים בצבא יעשו את העבודה שלהם ימלאו את המשימה שלהם והם ירצו לעשות את זה הכי טוב שהם יכולים, אבל כרגע הם לא מובלים במידה מספקת כדי לתת לי איזשהו ביטחון.
– אני רוצה להגיע לזה, אבל בעניין תחמושת – איך ארה"ב מחדשת את התחמושת? הזכרת את המימון, אבל יש גם דאגות בתחום הייצור, כמה מהר יכולה ארה"ב לחדש את מלאי האספקה שלה?
חלק מהחששות ששמעתי זה שכדי להחליף ולחדש את כל מה שכבר נשלח ייקח לנו 10 עד 12 שנים, אם נתחיל ממש עכשיו. אפשר לקצץ את זה באופן משמעותי אבל לא רק דרך תזרים מזומנים אלא גם על ידי הפעלה מחדש של קווי ייצור שאינם בשימוש כרגע. זו הדאגה העיקרית. אם תסתכל על זה, בואי נגיד שיש לך יצרן המסוגל לייצר פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ, ויש לו 2 קווי ייצור עיקריים, יכול להיות שיש להם 2 קווי ייצור אחרים שנמצאים שם כדי להשתמש בהם, אבל הם פשוט לא פועלים בגלל [חוסר] בחומר שצריך לספק, חוסר בעובדים כדי להפעיל אותם, וכל שרשרת האספקה מאחורי זה – זו הבעיה! לכן, אנחנו יכולים להשלים את זה אם יש לנו צורך אם יש לנו כוח הרצון לעשות את זה, השאלה תסתכם שוב באותו כוח הרצון הזה.
– ואם מדברים על כוח הרצון מה ההבנה שלך לגבי מוכנות צבא ארה"ב אם חייבים לגייס [כוחות], אם אנחנו נקראים לצאת למלחמה?
באופן כללי אני מודאג מזה, אבל לא מפחד מזה. כי החייל האמריקני, חיל הים והנחתים הראו לאורך ההיסטוריה את יכולתם להסתגל לכל סביבה ולהתגבר אפילו על הסכנות הגדולות ביותר. לפעמים לוקח זמן להגיע לשם אבל זו רק המציאות של ההיסטוריה, ואני מאוד בטוח ברוב הכוחות הצבאיים שלנו ונכונותם לנצח בשדה הקרב אם יידרשו לעשות זאת. כמו שאמרתי עם זאת, אני מודאג מהרצון הפוליטי וחלק מהרצון הפוליטי הזה עומד לבוש במדים מעוטרים כוכבים רבים הם פשוט לא מוכנים לדבר כזה ואינם מתאימים לתפקיד.
– ומבחינה היסטורית, המפלגה הקומוניסטית הסינית אמרה שהיא רוצה שארה"ב תהיה מעורבת ב-4 מלחמות מעבר לים, שאחת מהן צריכה להיות ארגון טרור – מה ההבנה שלך לגבי מה שאנחנו רואים שמתפתח ממש עכשיו?
שוב, עבור אלה מאיתנו שעובדים בזירה של מדיניות החוץ והאסטרטגיה כבר שנים, אנחנו רואים את הדברים האלה מתפתחים עם הזמן, אנחנו מספקים את האזהרה הטובה ביותר שאנחנו יכולים על התרחישים הצפויים להתפתח, ובמיוחד במהלך השנים האחרונות, הצלחנו לראות את אפגניסטן ואז הזהרנו לגבי העובדה שאוקראינה כנראה תתפוצץ בהמשך ואז דיברנו על משהו שהולך לקרות במזרח התיכון. ועד כה, אני מתכוון לצערי, למרבה הצער, אנחנו צודקים במאה אחוז, בקרב האנשים שאני עובד איתם. אז כרגע אנחנו בוחנים, אוקיי, האם סין מתחילה להיות נוטה יותר לכיוון טייוואן? יש הרבה סיבות למה הם עשויים לעשות את זה ויש סיבות מוצדקות טובות למה הם אולי לא יעשו ולמה הם אינם מוכנים לעשות את זה. אבל זה אחד מהדברים שאנחנו צריכים להסתכל עליהם, כי הדרך היחידה של סין להסתכל על טייוואן וספציפית לא לדאוג לגבי אמריקה היא להעסיק אותנו במקומות אחרים.
– מה ארה"ב צריכה לעשות עכשיו כדי להבטיח שלא נראה הסלמה מהסוג הזה?
קודם כול, אני רוצה להזכיר לאמריקנים שהכרזת מלחמה על כל מדינה או ישות זרה שייכת לקונגרס ולא לנשיא, ולכן הדיונים האלה צריכים להתקיים עם הנציגים של "אנחנו, העם האמריקני" (המבוא לחוקת ארה"ב), אנו בעלי הסיכון וההחלטה בידינו אם אנחנו רוצים או לא להיכנס לסכסוך זו אינה הזכות והחובה של נשיא. תפקידו של הנשיא הוא לפקד על הכוחות כשהוא מתבקש לעשות זאת על ידי הקונגרס, זה הדבר הראשון שעלינו לעשות. והדבר השני, הוא לוודא שקודם כל נבטיח את המולדת שלנו. הגבול הדרומי שלנו, אנחנו יודעים שהוא פתוח לרווחה. מה זה אומר – אנחנו לא יודעים מי נמצא כאן בארה"ב, אבל זה גם אומר שאם אם נוכל לבנות קבוצת הגנה קהילתית ופשוט להיות שם ולהיות מוכנים במידת הצורך ובתקווה שלעולם לא נצטרך – נעשה זאת, אבל אנחנו צריכים להתחיל כאן, בבית, ואז נוכל לדאוג למקום אחר.
NTD חדשות | ארה"ב | מזרח התיכון |
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
