האם מעשים טובים ונדיבות יכולים לגרום לאנשים להרגיש מאושרים יותר? והאם עשיית מעשים טובים מביאה ל"גמול" טוב?
מחקרים של 2 פרופסורים מראים שנתינה לאחרים יכולה להגביר את האושר שלנו ולסייע לרווחתנו האישית.
כתב NTD דניאל מונהאן שוחח עם הפרופסורים שחלקו את תובנותיהם על ערכו של אלטרואיזם.
הרשמה לניוזלטר השבועי
כל מה שחשוב לדעת – במייל אחד.
הישארו מעודכנים עם חדשות שניתן לסמוך עליהן.
האם מעשים טובים ונדיבות יכולים לגרום לאנשים להרגיש מאושרים יותר? והאם לעשות מעשים טובים מביא גמול טוב?
ובכן, מחקרים מראים שנתינה לאחרים יכולה להגביר את האושר ולחזק את הקשרים. כתבנו דניאל מונהאן שוחח עם 2 פרופסורים שחלקו את תובנותיהם על ערכו של אלטרואיזם.
פרופסור לארה אקנין, מאוניברסיטת סיימון פרייזר, ערכה מחקר מקיף על הקשר בין נדיבות לרווחה. היא אומרת שהראיות ברורות – מעשים טובים ונדיבות גורמים לאנשים להרגיש טוב יותר.
ישנם מחקרים רבים בקנה מידה גדול שמראים, למשל, שאנשים שיכולים להתנדב ואנשים שתורמים כסף לצדקה – מדווחים על רמות גבוהות יותר של רווחה. ובקבוצת ביקורת בניסויים מסוימים, נמצא שכאשר אנשים נצטוו באופן אקראי לעשות את הדברים הטובים האלה – הם מרגישים טוב זמן קצר לאחר מכן.
אקנין אומרת שזה נובע מהצורך שלנו להתחבר חברתית כדי לשרוד. ולכן אחת הסיבות לכך שצורות שונות של נתינה ועזרה לאחרים עשויות לגרום להרגיש טוב היא שזו דרך די צפויה ומועילה לבנות ולשמור על קשרים חברתיים עם אנשים אחרים. זה עוזר להקל ולעודד את הקשרים החברתיים האלה כשהם לא קיימים וזה עוזר לחזק אותם כשהם כן קיימים.
פרופסור סטיבן פוסט, מאוניברסיטת סטוני ברוק, הרחיב את הרעיון הזה, בהתייחסו לעבודות מאוחרות יותר של צ'רלס דרווין המתמקדות בדינמיקה קבוצתית ולא בתחרות אישית.
פוסט אומר שספרו של דרווין "מוצא האדם" מדגיש את החשיבות של אמפתיה ונדיבות כדי שקהילה תצליח. ושם הוא דיבר הרבה יותר על אלטרואיזם קבוצתי, בחירת קבוצה – קבוצה תצליח טוב יותר במידה שלפרטים שבה יש יכולות לחוש אמפתיה, נדיבות ואלטרואיזם. בכל סוג של קהילה חברתית עד לנקודה שאתה יכול להפעיל נדיבות וטוב לב וכן הלאה, כך יהיה לך טוב יותר.
פוסט מוסיף שאלטרואיזם או דאגה חסרת אנוכיות לרווחתם של אחרים לא רק מועילים לקבוצה, אלא גם מעוררים כימיה חיובית במוח אצל הפרט. זה מפעיל במוח סוגים מסוימים של כימיקלים שגורמים לנו להרגיש טוב כולל סרוטונין, דופמין, אנדורפינים ואוקסיטוצין. זה גם מכבה את הנתיבים במוח הקשורים למרירות ועוינות.
מהצד השני, פוסט מזהיר מפני ההשפעות המזיקות של מתח נפשי ממושך על הגוף, אשר יכולות להיות בעלות השפעה רצינית על הבריאות. הורמוני לחץ, הם בסדר בפרצים קצרים כשאתה בורח מנחש, או מה שלא יהיה, אבל אם הם מעמיסים את המערכת שלך, אתה עושה 3 דברים מאוד הרסניים:
מספר אחד – אתה ממיר מטבוליטים לחומצות שומן, אשר סותמת את מערכת כלי הדם שלך. ומספר שתיים – אתה מעכב את זמן ההחלמה של פציעה בכ-10%.
פוסט אומר שמתח נפשי פוגע גם בחלק במוח שאחראי לזיכרון לטווח קצר. אז נתינה היא לא רק טובה לבריאותך ומועילה לחברה, אלא הוא אומר שהיא גם יכולה לתת לאנשים תחושה עמוקה יותר של מטרה בחיים.
במידה שאנשים הם פרו חברתיים, אני מקווה, על אף שאינך יכול לסמוך על זה, הם יקבלו איזושהי תגובה. הם ירגישו שחייהם משמעותיים, לעתים קרובות הם ירגישו שיש להם ייעוד בחיים.
סטיבן פוסט הוא מחבר ספרים רבי-מכר, "המתנות הנסתרות של עזרה" ו"מדוע דברים טובים קורים לאנשים טובים". דניאל מונהאן, חדשות NTD
• לעוד תכנים ועדכונים הרשמו לערוץ הטלגרם שלנו: לחצו כאן
• מצאתם טעות? יש לכם שאלה? תגובה? פנו אלינו דרך הטלגרם או דרך המייל
