ניצולה מסין: המחאות בקמפוסים מזכירות את "מהפכת התרבות"

ניצולת "מהפכת התרבות" של מאו, שי ואן-פליט, מעולם לא חשבה שתחיה מחדש את החוויה הקשה הזו בארה"ב. אבל זה בדיוק מה שהיא מרגישה שקורה היום. היא רואה הקבלה רבה בין ההפגנות הפרו-פלסטיניות האלימות בקמפוסים של האוניברסיטאות האמריקניות בימים אלה, לימיה הראשונים של המהפכה התרבותית הסינית בשנות ה-60. שי ואן-פליט גם פרסמה בשנה שעברה ספר בנושא בשם: "Mao's America: A Survivor's Warning" ("האמריקה של מאו: אזהרה מניצולה") שוחחנו איתה. [s1] - השווית סטודנטים באוניברסיטת קולומביה למהפכנים קומוניסטים סיניים – מה הם קווי הדמיון שאת רואה? ובכן, קודם כל, כדי שתהיה מהפכה קומוניסטית, אתה צריך מהפכנים. ואיך אתה משיג מהפכנים? אתה צריך לעשות אינדוקטרינציה וזה מה שקרה בסין – בתי הספר הממשלתיים עשו אינדוקטרינציה והטמיעו ושלטו במוחותיהם של עשרות מיליוני תלמידים, ואז הם יכולים בקלות להפוך אותם ל"משמרות האדומים" או במילים אחרות - למהפכנים, וזה מה שקורה כאן. אוניברסיטת קולומביה הייתה מרכז התרבות המרקסיסטית, המרקסיזם התרבותי האמריקני. ועכשיו אנחנו רואים את התוצאה. התוצאה היא שהם יצרו דורות של מהפכנים, ועכשיו הם בתוך הקמפוס ועושים בדיוק מה שראינו בסין במהלך המהפכה התרבותית.

- את אומרת שאוניברסיטת קולומביה מנוהלת לפי אידיאולוגיה מרקסיסטית. תסבירי איך זה, איך זה קרה? כן, אנשים צריכים לדעת שמקור המרקסיזם התרבותי האמריקני הוא אסכולת פרנקפורט – חבורה של קומוניסטים באו להתיישב באוניברסיטת קולומביה בשנות ה-30 כדי להימלט מרדיפת הנאצים. הם הסבא, האב הרוחני, של אידיאולוגיית הנעורות – Woke, וזה היה שם בשנות ה-30, והם עבדו ממש קשה כדי להטמיע ולהפיץ את האידיאולוגיה שלהם. עכשיו הם הצליחו בצורה יוצאת דופן.

- אכן, וכמה מהסוציאליסטים הבולטים האלה בניו יורק יצאו להפגנה באוניברסיטת קולומביה – האם זה מפתיע אותך? לא, כלל לא - כי הם חולקים את אותה אידיאולוגיה, וראיתי את השחקנית, סוזן סרנדון, שנשאה שם נאום והסטודנטים פשוט דקלמו בלי מחשבה את מה שהיא אמרה. עבורי זה בדיוק כמו המהפכה התרבותית – המשמרות האדומים לא יכלו לחשוב באופן ביקורתי, אף פעם לא לימדו אותם או אימנו אותם לדבר או לחשוב באופן ביקורתי. כל מה שהם הוכשרו או לימדו אותם לעשות, זה לעקוב, לציית ולמלא הוראות והנחיות, ואנחנו רואים את זה בקמפוס של אוניברסיטת קולומביה.

- שי, את עברת את מהפכת התרבות של מאו – מה הייתה החוויה שלך ואיך ההרגשה לראות אלמנטים מהתקופה הזו כאן באמריקה? זו הזהות הפוליטית. מאו השתמש בה כדי לפלג את העם הסיני. כל אחד מתויג ויש לו תווית, וזה חלק מהזהות שלך. אתה או האויב של המפלגה, של המדינה, או שאתה החבר, ולכן זה קל מאוד. אין חשיבה ביקורתית, רק שחור ולבן. אם אתה מתויג כאויב המדינה, אז זה הכול - כל דבר שקורה לך או קשור אליך - מוצדק, כולל אלימות, כולל מכות והריגה. ולכן זה היה המאפיין של הקומוניזם. והנה אנחנו רואים את אותו הדבר, ואנחנו פשוט משתמשים בתווית, תווית פשוטה מאוד – לא צריך לעשות חשיבה ביקורתית ואז להתייחס לקבוצה אחת של אנשים כאויב ולרדוף אותם, כל מה שאתה עושה להם מוצדק.